שלך שלי, שלי שלי
כלכלן של בנק שוויצרי ציין לאחרונה שבעקבות "עליהום" המיסוי, ההון באירופה נאנק תחת "דיכוי פיננסי". האם אנחנו בדרך לשם?
מאת: פרופ' יונה אחיתופל
הנידון: טיוטה לפרק הכלכלי-חברתי במצע "העבודה"
אין צורך להמציא את הגלגל לגבי הסקטור הציבורי. כל התורה נכתבה ויושמה בשני העשורים האחרונים ביוון, כפי שדיווח העיתונאי הכלכלי מייקל לואיס במאמר מקיף ב"ואניטי פייר" (אוקטובר 2010). עלות השכר של הסקטור הציבורי ביוון הכפילה את עצמה במונחים ריאליים במהלך העשור האחרון. משרה ממשלתית ממוצעת מניבה שכר גבוה פי שלושה ממשרה מקבילה בסקטור הפרטי.
אני מעריך שיקשה על מפלגת העבודה להדביק את ההישג היווני. המלצתי היא, אפוא, להסתפק בתוכנית חומש של הכפלת השכר בסקטור הציבורי בשנים 2017-2013. ביוון, המונופול הממשלתי של הרכבת גובה מהנוסעים 100 מיליון אירו בשנה ומשלם לעובדי הרכבת שכר בגובה 400 מיליון אירו. מעבר לעלות השכר, הרכבת נושאת בהוצאות נוספות בגובה 300 מיליון אירו. כך מצליחה רשות הרכבות לערום מדי שנה גירעון תפעולי של 600 מיליון אירו. ואמנם, שר האוצר היווני טען שכדאי לסגור את רשות הרכבות כי זול יותר להסיע במוניות את כל נוסעי הרכבות לכל יעד במדינה.
הניסיון היווני בתפעול רכבות לא יסולא בפז. תחת שלטון הליכוד, שילמה גילה אדרעי מחיר יקר על מנהיגותה והישגיה בשמירה על זכויות העובדים. מפלגת העבודה חייבת להציב את אדרעי במרכז הקמפיין החברתי ולשריין לה מקום בעשירייה הפותחת.
ביוון קיים סיווג מיוחד למקצועות הכרוכים במאמץ. גיל הפרישה לגמלאות במקצועות אלה הוא 55 לגברים ו-50 לנשים. יותר מ-600 מקצועות הצליחו לנכס לעצמם את הסיווג הנכסף של "כרוכים במאמץ", בהם מעצבי שיער, קרייני רדיו, מלצרים, מוזיקאים ועוד. התוצאה היא שחבות הפנסיה ביוון הגיעה ל-800 מיליארד דולר. בתוספת חוב לאומי צנוע של 400 מיליארד דולר, כל מועסק במשק היווני נושא על גבו חטוטרת של חוב העולה על רבע מיליון דולר.
סיווג מקצועות ל"כרוכים במאמץ" מבטא את הסוציאל-דמוקרטיה במיטבה, משום שהוא משיג מטרה משולשת: הקדמת גיל הפנסיה, הגדלתה והענקת ההטבות הללו לאנשי שלומנו. אני ממליץ לחבוט במפלגות הימין באמצעות זיהוי 500 העיסוקים הפופולריים ביותר בישראל וסיווגם בקמפיין הבחירות כ"כרוכים במאמץ". לאחר הבחירות, תוכלי לשקול אם להחיל את סיווג "כרוכים במאמץ" על מקצועות המתנחלים והחרדים, וזאת בתמורה לתמיכתם בהקמת ממשלה בראשותך.
אמנם ביוון הראש מוכוון שמאל ריכוזי, אבל הלב פועם רק כימין אגואיסטי: כל אחד לעצמו. לכן, ההשתמטות מתשלום מסים היא ספורט חובה, וכל המרבה לשרוף קלוריות מיסוי הרי זה משובח. שליחי הציבור היווני מצווים בדוגמה אישית. לכן, איש מ-300 חברי הפרלמנט היווני אינו מדווח אמת בהצהרות ההון ומי שחורג מהנורמה הזאת מוקע כאויב הציבור.
בסוגיית המיסוי, היוונים אכן הלכו רחוק מדי. יש באירופה מורים טובים יותר. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, מציע לקבוע מדרגת מס של 75% לכל הכנסה שנתית מעל מיליון אירו. אני ממליץ לאמץ את הצעת נשיא צרפת ולקבוע מדרגת מס חדשה של 75% לכל הכנסה שנתית של יותר ממיליון שקלים.
צדק חברתי מחייב מס עיזבון
מסי ירושה נמצאים, כידוע, במחלוקת קשה. מצד אחד, מס ירושה הוא מס צודק כי אין כל סיבה להפלות לטובה יורשים מאחרים, שלרוע מזלם, לא ירשו מאומה. מבחינת היורשים, הירושה מהווה הכנסה ואין סיבה לפטור אותה ממס, לעומת הכנסות מהון או מעבודה.
מצד שני, מס ירושה חייב להיות מלווה במס מתנות, וזאת על מנת למנוע העברת נכסים ליורשים בחיי המוריש. מאחר שאיש אינו יודע את מועד פטירתו, כל מתנה חייבת להיות ממוסה, כולל, לדוגמה, סיוע של הורים ברכישת דירה לילדיהם. כידוע, ועדת טרכטנברג הגיעה למסקנה שמס ירושה, על אף היותו צודק חברתית, אינו חכם, כי בפועל, התועלות ממנו נמוכות מנזקיו. זאת הסיבה לכך ששבדיה, שהיא המדינה השוויונית ביותר במערב (האקונומיסט, 13.10), ביטלה ב-2005 את מסי הירושה והמתנות.
לדעתי, אין להתרשם מטרכטנברג וגם לא מהשבדים. צדק חברתי מחייב מס עיזבון, המוטל על כל העיזבון, ובנוסף גם מס ירושה דיפרנציאלי לקטגוריות שונות של יורשים. המלצתי היא שעל כל עיזבון יוטל מס אחיד בשיעור 50%. היתרה תהיה כפופה למסי ירושה בשיעורים משתנים: 50% לאלמנה, 70% לילדים, 80% ליורשים אחרים. בדרך זאת נחזיר לציבור את כל הצבר ההון של האזרחים ונוכל להקצות אותו לקרנות הפנסיה של מקצועות "כרוכים במאמץ".
כלכלן של בנק שוויצרי ציין לאחרונה שבעקבות "עליהום" המיסוי, ההון באירופה נאנק תחת "דיכוי פיננסי". העשירים והיזמים נמלטים ממדינות דרום אירופה לצפונה. מיעוטי היכולת אינם ניידים ולכן נאלצים להישאר (דה מרקר, 19.10). על מנת למנוע בריחת הון מישראל, המלצתי היא לחזור למקורות: להטיל פיקוח על מט"ח, להלאים הדרגתית נכסים ולחזור לשליטה הציבורית בכל מה שזז, עומד ונמצא ביניהם.
יישום התוכנית יתפרש על פני ארבע השנים הראשונות של ממשלתך. המבחן להצלחת התוכנית יהיה בביטול הצורך במדרגת המס של 75%, כי איש לא יתקרב להכנסה שנתית של מיליון שקלים. שנאמר: שלך שלי, שלי שלי.
ד"ר שמואל חרל"פ, יו"ר כלמוביל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il