מה עובר על הביטוח הלאומי?
אל תחפשו את הסיבה לקמצנות באישור קצבאות ולשירות הרע באטימות לבם של עובדי הביטוח הלאומי. סיפור ההתעמרות בחלשים הוא בראש ובראשונה סיפורה של יד מכוונת ויד מקצצת
ד"ר אד מלבסקי מנהלה לשעבר של הקרן הדו לאומית למו"פ "קרן בירד", הוא מאבות ההיי-טק הישראלי. הרוב המכריע של ההיי-טק הישראלי של שנות השמונים עלה לרגל למשרדו מלבסקי כדי לקבל כספים. שאלתי אז את מלבסקי איך הוא נשמר מתוכניות עסקיות עם תחזיות מנופחות ומספרים מההפטרה. והתשובה שלו היתה משהו בסגנון: אני יודע שמסבנים אותי אבל שיעשו זאת בלי קצף. לשיטתו, תפקידה של הקרן היה לתת כסף ליזמים ולא לשמור אותו אצלה. ואם בדרך יתברר שניתנו כספים גם למיזמים שנכשלו, זה חלק בלתי נמנע.
להערכתי, המוסד לביטוח לאומי אינו תופש כך את תפקידו. להיפך, הוא מעדיף לשמור את הכסף אצלו. על פי נתוני הביטוח לאומי, בשמונה השנים האחרונות יש מגמה ברורה של ירידה בשיעורי התביעות שמאשר הביטוח הלאומי. לדוגמה, שיעור האישורים של קצבאות הנכות צנח מכ-40% ב-2002 ל-29% כיום. שיעור אישורי קצבאות זיקנה צנח מ-86.5% ב-2004 ל-73% בלבד ב-2011. ובענף המזונות חלה ירידה מ-83% בשיעור האישורים ב-2004 ל-80% כיום. ייתכן שהסיבה לכך היא שבמקביל לחוקים הרשמיים, לביטוח לאומי יש תדריך, חוברת פנימית חשאית עם כללים משלו, שמצמצמים מאוד חלק מהזכויות של הפונים לוועדות הרפואיות. "ההנחיות הן פנימיות ואינן מובאות לידיעת הציבור, הן מנוגדות בחלקן לחוק, ולא ניתן להעביר עליהן ביקורת שיפוטית כזאת או אחרת - כל עוד הן אינן מתגלות". (שוש מולא, 7 ימים, "ידיעות אחרונות", 5 באוקטובר 2012).
המוסד לביטוח לאומי לא לבד. את מי עוד מייבש האוצר?
לייבש ולתלות. שיטת החנק של האוצר
מישהו הפסיק את הזרם לחברת החשמל
מה פתאום להפריט את הרכבת? תלמדו מהודו
בכל חברת ביטוח, ובכלל זה הביטוח הלאומי יש בעיה של תביעות כוזבות, הונאות, ומעשי מרמה. חברות הביטוח משתמשות באמצעים משפטיים ואחרים להתמודדות עם בעיה זו. אחד האמצעים ה"אחרים" הוא התשת המבוטח אם בדרך של הנחייה כללית, בחברת ביטוח מסוימת, לסרב לשלם לכל תביעה (כמעט), ועד התעמרות במבוטח דרך דרישות שונות ומשונות כמו בדיקה במכונת אמת, דרישות למסמכים, דחיות אינסופיות, וכו'.
אפשר להבין את ההיגיון הכלכלי לרצון שלא לשלם למבוטח בחברת ביטוח פרטית המחפשת להגדיל את רווחיה. הביטוח הלאומי - כמוסד של המדינה הפועל ללא שיקולי רווח והפסד - צריך להיות אדיש למספר התביעות שהוא מאשר. מתברר שיש גם סיבות כמו ייבוש תקציבי וסיבות אחרות שבעולם העסקי נקראות "תרבות ארגונית", שמביאות לכל הדברים הרעים שהציבור חושב על המוסד לביטוח לאומי - שזהו מוסד אכזר המתעמר בחלשים ועושה כל שביכולתו כדי להתחמק מתשלום קצבאות.
"רוח המפקד"
חשוב להדגיש, הרוב המכריע של עובדי המוסד אינם אטומי לב שמתעמרים באופן שרירותי בחלשים. זה "סיפור" שמטרתו לכסות את האמת. הסיבה שאנו מקבלים שירות גרוע בביטוח הלאומי שונה. חלק מהבעיות נובעות משחיקת העובדים, חלק אחר מנסיונות כושלים לייעול השירות על-ידי הכנסת אוטומציה והפרטת מוקדי השירות טלפוני. אלא שככל הנראה אין קשר טוב בין המוקד לבין הפקידים המקצועיים, והמוקדן לא מפנה אזרח לפקיד מקצועי גם כאשר אין לו תשובה מלאה לפנייה. התוצאה היא ניתוק בין הפקידים לבין האזרחים וירידה ברמת השירות. אבל בעיקר יש פה יד מכוונת פנימית והעובדים פועלים לפי "רוח המפקד" הגורמת להם להפגין יחס אדיש לאזרח. ויש פה יד מכוונת חיצונית המקצצת ומייבשת והמביאה לכך שאנו מקבלים שירות גרוע שכזה.
היד המכוונת הפנימית בביטוח הלאומי מתגלמת בחוברת פנימית חשאית של המוסד שהוזכרה לעיל ובאגף החקירות של המוסד. האגף כולל למעלה ממאה חוקרים, שתפקידם ללכוד זייפנים, רמאים ואחרים שמנסים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם. עבודת האגף חשובה ומונעת מקרי תרמיות והונאות על חשבון אזרחים שבאמת נזקקים לסיוע ואין ספק שמרבית חוקרי הביטוח הלאומי מבצעים את החקירות בצורה שקולה ונאותה במטרה למנוע מאנשים לקבל כספי ציבור שלא מגיעים להם.
כפי שפורסם לפני כחודשיים ב"ידיעות אחרונות", משורה ארוכה של תלונות ודיונים משפטיים, עולה כי לעתים פועלים החוקרים עצמם בשיטות לא חוקיות ורומסים זכויות וחוקים של מדינת ישראל. לעתים, תרגילי החקירות נמצאים באזורים האפורים של החוק, ולפעמים גם מציגים נזקקים אמיתיים כרמאים תאבי בצע. ביותר מדי מקרים התברר שיש חוקרים המבצעים פעולות חקירה שהוגדרו לא-חוקיות, שחודרים תחת סיפורי כיסוי כוזבים לבתים פרטיים ומצלמים בסתר ובניגוד לחוק, מרגלים לאורך שנים אחרי אימהות חד-הוריות המבקשות מזונות וכו'. פעולות כאלו מתאפשרות רק בגיבוי ובעצימת עין של הממונים, והיד המכוונת מתגלה במבנה השכר של חוקרי הביטוח הלאומי שחלקו מוגדר "שכר עידוד". כלומר יותר תיקים ופעולות חקירה, יביאו לשכר גבוה יותר.
יוצרים גירעון מכוון
היד המכוונת החיצונית, האוצר והממשלה, פועלת באמצעות קיצוץ וייבוש. הליכי הייבוש של המוסד לביטוח לאומי שונים מאלו של חברת הרכבת וחברת החשמל. המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד סטטוטורי שהוקם על פי חוק הביטוח הלאומי ופעילותו מעוגנת בחוק זה, בעוד שחברות הרכבת והחשמל הן חברות ממשלתיות. במקרה של הביטוח הלאומי - עיקר הפגיעה של הייבוש אינה בתקנים ובכוח אדם, אלא בעיקר בפגיעה בהכנסות המוסד, בשעה שתשלומי המוסד לקצבאות שונות הולכים וגדלים.
המעסיקים בישראל משלמים ביטוח לאומי בשיעור נמוך מאוד בהשוואה לרוב הגדול של מדינות העולם המפותח. בנוסף, בישראל המעסיקים אינם משתתפים בתשלומי ביטוח הבריאות של עובדיהם, בעוד שבמדינות רבות המעסיקים משלמים גם עבור ביטוח הבריאות של העובדים. למרות זאת, האוצר והכנסת הפחיתו בשנת 2004 את הסכום שהמעסיקים משלמים לביטוח הלאומי עבור עובדיהם. ועדת טרכטנברג המליצה להגדיל את חלקו של המעביד ל-7.5% מהשכר (לשכירים שאינם משתכרים שכר מינימום), תוספת הנאמדת בכ- 2.5 מיליארד שקל בשנה. למרות ההבטחות המפורשות של ראש הממשלה כי המלצות הוועדה יאושרו במלואן, הצעה זו התאיידה ונעלמה.
שיטה נוספת לפגיעה בהכנסות המוסד היא הקטנת השתתפות האוצר. לדוגמה, גירעון שנוצר בענף אבטלה צריך להיות מכוסה על פי חוק הביטוח הלאומי, מאוצר המדינה. אלא שעל פי הוראת שעה הקבועה מאז 2000, הגירעון בענף אבטלה ימומן מהעודף המצוי בענף ילדים. וכפי שכותב מרכז המידע והמחקר של הכנסת, "משמעות הוראת השעה היא שבמקום שאוצר המדינה יממן את הגירעון בענף אבטלה, שמשמעו הכנסות חיצוניות למוסד, הגירעון ימומן מהעודף בענף ילדים (שמשמעו מימון פנימי) דהיינו יוקטנו הכנסות המוסד הצפויות על-פי חוק".
דרך נוספת לפגיעה בהכנסות המוסד היא הפסקת ההקצאה של אג"ח יעודיות. המדינה הנפיקה בעבר למוסד לביטוח לאומי אג"ח יעודיות שנשאו ריבית של 5%, ו-5.5%. הנפקת אג"ח אלו נפסקה, והרזרבות של המוסד מושקעות כיום באג"ח מדינה בריבית נמוכה בהרבה. התוצאה של הפגיעה בהכנסות המוסד לביטוח הלאומי היא גידול בגירעון התפעולי של המוסד ובגירעון האקטוארי שלו, גירעון ההולך ומעמיק שבסופו של דבר מישהו יצטרך לשלם אותו אם בקיצוץ דרסטי בקצבאות או במימון ממשלתי.
אחת ההוכחות לתרבות הארגונית ול"רוח המפקד" של הביטוח הלאומי היא התנהגותו בפרשת קלאב מרקט או חברות אחרות שהגיעו לחדלות פרעון. לעובדים בחברה בחדלות פרעון ובהקפאת הליכים קיימת אפשרות לקבלת החובות בגין שכר עבודה בצורת "גמלה" מהמוסד לביטוח לאומי. פרק ח' של חוק הביטוח הלאומי "ביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד". מאפשר לפצות עובדים שמעבידם נקלע לחדלות פירעון. זה אינו מעשה חסד. העובד מבטח עצמו ולמוסד לביטוח לאומי מופרשים מדי חודש דמי ביטוח הכוללים ביטוח גם מפני סיכון זה. אבל נראה שהביטוח לאומי מעדיף שהכספים יצטברו אצלו, ומערים קשיים בדרך למימוש זכות זו.
בהחלטה תקדימית של השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קלאב מרקט מ-7 בנובמבר 2007, נקבע כי גם במקרים של הקפאת הליכים ולא רק במקרה של פירוק זכאים העובדים לתשלום גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי ערער על החלטה זו והערעור נידון בימים אלו בבית המשפט העליון. המוסד לביטוח לאומי היה יכול - ולדעתי היה צריך - לקבל בשמחה את קביעת השופטת אלשיך. קביעה שהיתה מאפשרת לו לשלם לעובדים במצוקה, שאת כספי הביטוח שלהם לאירוע זה הוא גבה במשך שנים. במקום זה הוא החליט לערער על הפסיקה בבית המשפט העליון. בינתיים העובדים נשארים ללא כספי הפנסיה והפיצויים.
נראה לי שהמשימה העיקרית של פרופ' שלמה מור יוסף, המנכ"ל החדש של הביטוח הלאומי, צריכה להיות שינוי בתרבות הארגונית של המוסד. לצורך זה יש לבטל או לשנות את סט הכללים, את התדריך הפנימי של המוסד, ולשנות את מבנה השכר של החוקרים. המשימה השנייה תהיה להגדיל את הכנסות המוסד אם בדרך של הגדלת השתתפות המעסיקים, של האוצר, או בדרכים אחרות.
אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ובמכללה החברתית כלכלית.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
