הדירה שווה יותר - אפשר לבטל את חוזה המכירה?
לאחר שחתמה על הסכם מכירה, גילתה מוכרת קשישה מאלעד שדירתה שווה הרבה יותר מהמחיר שביקשה - ודרשה לבטל את ההסכם. הקונה, מצדה, תבעה את אכיפתו. מה קבע ביהמ"ש?
מה קורה כשמתחרטים? אישה מבוגרת, חוכרת לדורות של דירה באלעד (כלומר שוכרת לתקופה של מעל 25 שנה), חתמה על הסכם למכירת הדירה בסכום של 130 אלף דולר. מועד הפינוי נקבע לשנה לאחר מכן.
פסקי דין נוספים בערוץ הנדל"ן :
זוג תבע: מכרו לנו בית עם חריגות בנייה
הקבלן סירב לתקן ליקויים - מה קבע ביהמ"ש?
אין תרבות דיור: הדייר הכה שכן, האם הורשע?כחודש לאחר חתימת ההסכם, שלחה המוכרת מכתב לקונה באמצעות עורך דינה, ובו ביקשה לבטל את ההסכם; או לחילופין להעלות את מחיר הדירה ל-750 אלף שקל, כדי שתוכל לרכוש דירה חלופית.
בתגובה הגישה הקונה תביעה לבית משפט השלום בפתח תקווה, בטענה שהסכם המכר תקף ושהיא זכאית לקבל את החזקה בדירה. עוד ביקשה הקונה מבית המשפט כי ככל שהמוכרת תסרב, יחייב אותה בתשלום פיצוי מוסכם של 40 אלף שקל.
הקונה טענה עוד כי התמורה שנקבעה בהסכם הייתה התמורה שהוסכמה על ידה ועל ידי המוכרת מרצונן החופשי, וכי מעולם לא הובטח למוכרת כי בתמורה לסכום המכירה תוכל לקנות בית זהה. עוד טענה כי הטעות בהערכת שווי הדירה, היא לכל היותר טעות בכדאיות העסקה - שאינה מהווה עילה לביטול הסכם.
המוכרת טענה, מצדה, כי ההסכם בוטל על ידה כדין עקב פגמים של טעות, הטעיה ועושק, כאשר הוטעתה על ידי הקונה לחשוב שהמחיר המוסכם הוא המחיר המשקף את מחירה האמיתי - שבפועל היה גבוה בעשרות אחוזים ועמד על כ- 700 אלף שקל.
כמו כן, טענה המוכרת כי חתמה על ההסכם ועל מסמכים נוספים מבלי שהייתה לה אפשרות לעיין בהם ומבלי שהושאר בידה עותק חתום. בנוסף טענה כי היא אישה כבת 76, ובהחתמתה על ההסכם ניצלה הקונה את גילה המבוגר, את תמימותה ואת היעדר ניסיונה, וכי תנאי ההסכם היו גרועים במידה רבה מהמקובל.
הסכמים יש לכבד
השופט נחום שטרנליכט קיבל את התביעה וקבע כי ההסכם ייאכף. נקבע כי העובדה שהמוכרת כבת 76 כשלעצמה, אינה בהכרח מעידה על כי היא סובלת מחולשה שכלית או גופנית, ובמקרה הנוכחי, המוכרת לא הייתה נתונה במצב של עושק, ונראה דווקא שידעה היטב באיזו עסקה מדובר.
המוכרת, כך נקבע, ביקשה בעצמה למכור את הדירה, הבינה את פרטי העסקה ולא הייתה נתונה ללחץ כלשהו, אלא הייתה מפוקחת ובעלת ניסיון קודם בעסקאות נדל"ן.
עוד נקבע כי עצם העובדה שבמועד חתימת ההסכם, המחיר הריאלי של הדירה היה גבוה באופן משמעותי מהמחיר המוסכם, גם היא לא מקנה, כשלעצמה, את הזכות לבטל את ההסכם מחמת טעות או הטעיה - שהרי טעות זו מקורה בכדאיות העסקה.
כמו כן, נקבע כי הסכמת המוכרת למכור את הדירה במחיר המוסכם נבעה משיקוליה שלה, ובין היתר רצונה לעזוב את אלעד. זאת ללא כל קשר לקונה או להתנהגותה, מה גם שהמוכרת הודתה כי הקונה ביקשה לרכוש את הדירה בהתאם לאמצעים הכלכליים שעמדו לרשותה באותה העת.
עוד נפסק כי המוכרת לא הוכיחה שנמנעה ממנה האפשרות לבדוק את תנאי ההסכם וכדאיותו, על ידי הקונה או מטעמה, ומשלא עשתה כן - אין לה להלין אלא על עצמה. לבסוף חויבה המוכרת בהוצאות של 30 אלף שקל.
עיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
