הכירו: הדרך הרוחנית שתשנה לכם את החשיבה

כששבו הוריה לאחר שנה בארץ לביתם שבפיטסבורג, פנסילבניה, המשיכה איימי בלימודי היהדות עם שתיים מחברותיה והתעקשה ללמוד בתיכון עברי. עם סיום הלימודים הצטרפה לגרעין של תנועת "יהודה הצעיר" ועברה הכשרה של קרוב לשנה בירושלים, במעלות ובקיבוץ מגל.

מחפשים את הדרך? קראו עוד באלטרנטיבי : 

• להזיע את הכאב: הטיפול שמנקה את הנפש
• סגול למיגרנה וכתום לכליות: ריפוי עצמי ב-7 צבעים
• תטא הילינג: טיפול רוחני-אנרגטי יכול לרפא סרטן?
  

כשחזרה לארצות הברית כדי ללמוד באוניברסיטת קורנל, היה זה מתוך כוונה לשוב לכאן בתום לימודיה ולהצטרף לחבריה לגרעין, שהקימו בינתיים את קיבוץ קטורה. אך מפח הנפש שחשה בעקבות מלחמת לבנון גרם לה לשנות את תוכניותיה. "החלום שלי בדבר עליונותה המוסרית של ישראל ובדבר תפקידה לשמש אור לגויים התנפץ על סלעי המציאות הקשה והמורכבת של הפוליטיקה במזרח התיכון", היא מסבירה.

אדלשטיין החליטה לנסות לממש את שאיפותיה הרוחניות במזרח, ועד מהרה, עוד לפני שסיימה את לימודיה, החלה לחרוש את נפאל, הודו, בורמה ובנגלדש, במטרה למצוא לה מורה רוחני שידריך אותה להארה.

-איך תפסת "הארה" באותם ימים?

"הייתה לי אינטואציה שההארה כרוכה בהכרה עמוקה של האחדות הנמצאת בבסיס כל התופעות, של עומק יוצא דופן בתודעתו של אדם, המבדיל אותו מאחרים. לא משהו על-אנושי, אלא אנושיות עמוקה יותר. הבנתי אינטואיטיבית שבתודעתם של המוארים נפתח מעין שער לממד אחר של החיים, שנסתר מעיניהם של רבים".

המזרח החזיר למערב

אדלשטיין פגשה עשרות מורים ברחבי המזרח, אך לא מצאה את מבוקשה. "אף שמצאתי אנשים בעלי עומק רב, בסופו של דבר ידעתי שלא אוכל לאמץ את התורות האלה לאורך זמן. ההארה של אותם אנשים הגיעה ארוזה בערכים תרבותיים אשר לי, כנערה אמריקנית חילונית בעלת זהות יהודית, לא ממש התאימו".

חיפושה בא לסיומו ב-1986, כתוצאה מפגישה מקרית עם המורה הרוחני אנדרו כהן. היא שהתה במרכז הדאלאי לאמה בדרמסלה שבהודו, וכהן, שהיה אז בתחילת דרכו כמורה, הגיע לביקור במקום.

"הכרתי אותו מעט לפני שהפך למורה", מתארת אדלשטיין, "אבל בפגישה המחודשת גיליתי שמשהו משמעותי התרחש בחייו ושהוא מגלם את זה שאני רוצה לממש בחיי. בתוך כמה שבועות היה ברור לי שהוא התשובה לחיפושיי אחר יחס אותנטי ועמוק להארה ואחר התעוררות לממד שמצוי מעבר לזמן ולמרחב, אך בהקשר תרבותי מערבי".

בשנים שעברו מאז אדלשטיין כמעט לא משה מצדו של כהן והיום היא מורה בזכות עצמה, תוך שהיא ממשיכה להיות העוזרת הראשית שלו. היא מגיעה מדי פעם לישראל, אך כעת לא כ"מחפשת" אלא כמי שמבקשת לחלוק עם שומעיה את שמצאה, בעזרת תורת "ההארה האבולוציונית" של כהן.

-מה מייחד את התורה הזו מהתורות הרוחניות הרבות שמקיפות אותנו?

"ייחודה בכך שהיא יוצרת הקשר חדש, פרספקטיבה חדשה שממנה ניתן להבין טוב יותר ולהגיב טוב יותר לחוויית היותנו בחיים. הנטייה של רובנו היא לראות את החיים מפרספקטיבת זמן מצומצמת מאוד.

"תורת ההארה האבולוציונית שואפת לעשות זאת מנקודת המבט של מה שנקרא 'היסטוריה גדולה', היסטוריה שמביאה בחשבון את 50 אלף השנים של קיום התרבות האנושית - וגם של 'זמן עמוק', כלומר תולדות היקום מרגע היווצרו בעת המפץ הגדול לפני כ-14 מיליארד שנה ועד היום".

אדלשטיין: "ההארה במזרח הגיעה ארוזה בערכים שלא התאימו לי"(צילום: איי פי)

להגיב מתוך מודעות רחבה

-התורה הזו מתאימה לדעתך לישראלים?

"אין לי ספק בכך, מכמה סיבות: קודם כל, התורה הזו מספקת הקשר הגיוני ורציונלי לחיינו, וישראלים אוהבים פילוסופיות הגיוניות ורציונליות שמספקות את האינטלקט. עם זאת, יש בתורה הזו תשובה ותגובה לכמיהה הרוחנית והמיסטית שקיימת אצל רבים - הרצון ליצור קשר עם הרוח, או, אם תרצה, עם אלוהים.

"זו גם תורה שהתפתחה במשך 25 שנה ויותר, לא באופן תיאורטי אלה כתוצאה מעבודה מעשית עם אנשים שמעוניינים להיות מודעים יותר ולחיות חיים בעלי משמעות עמוקה יותר".

-את יודעת שאנחנו מוטרדים מאיראן, מהבחירות (שלנו וגם שלכם) ומהאתגרים הכלכליים והביטחוניים בארצנו. מה להארה אבולוציונית ולכל אלה?

"כשאתה מבין את התהליכים שהביאו להופעת התודעה האנושית, כגולת הכותרת של תהליך בן 14 מיליארד שנה; כשאתה למד איך מתפתחות תרבויות שונות ובוחן על בסיס החוויה שלך מהו השלב הבא של התפתחות התודעה האנושית; וכשכל זאת נתמך על ידי קשר ישיר שיש לך עם הרוח, אתה רואה את ההיסטוריה שלך באור אחר לגמרי ומבין באופן הרבה יותר רחב את המצבים שבהם אתה מוצא את עצמך. אתה יכול אז להגיב אליהם מתוך מודעות רחבה ועמוקה יותר".

-רבים בינינו, הישראלים, ציניים בדבר האפשרות של מציאת פרספקטיבה אחרת, הן בכל הקשור לעצמנו אישית והן בכל הקשור למצב באזור.

"יש לנו, היהודים, תכונות טובות רבות, אך גם ניחונו בסוג מסוים של פסימיזם, של תפיסת עצמנו כאנדרדוג, של 'העולם כולו נגדנו'. אלפיים שנות גלות ואלפי שנים של רדיפות אלימות יצרו פסימיות בנפש היהודית, ומסיבות מובנות זה מועצם אצל ישראלים.

"הציפייה היא קודם כל לבעיה ולמחסור, ואחר כך, אולי, לביטחון ולהקלה זמניים. למרות העובדה שיש לכך צידוקים היסטוריים, הגישה הזו אינה מהווה בסיס טוב שעליו תוכל לפתח תרבות בריאה.

"כשאתה מביט בשמש מבעד לטלסקופ ומתמקד בנקודה אחת נפיצה ורותחת, זה כל מה שאתה רואה. אבל אם אתה מרחיב את שדה הראייה שלך, אתה רואה שהשמש היא נקודת אור זעירה בשמים ויש אינספור נקודות כמותה במרחב האינסופי.

"לכן השאלה החשובה היא מהו ההקשר שדרכו אנו בוחנים את הבעיות שלנו? אין הכוונה להתעלמות נאיבית מבעיות או להכחשת המורכבות של יחסים בין אנשים או בין מדינות, אבל הפרספקטיבה המקיפה מעניקה מרחב שממנו אתה יכול לקלוט את הדברים באור אחר. וכשאתה מתחיל לעבוד עם הנושאים הטעונים האלה מנקודת המבט הנרחבת הזו, הם מאבדים מנפיצותם.

-התנסית בעבודה עם ישראלים? אנחנו אגוז קשה לפיצוח.

"יש לי ניסיון רב בעבודה עם אנשים מכל רחבי העולם: בריטניה, ברזיל, צרפת, ארצות הברית, אוסטרליה, מקסיקו ועוד. נקודת המבט האבולוציונית שאני עובדת איתה מתאימה לכל לאום ולכל תרבות. כמובן, יש לי גם לזיקה לישראל ולישראלים - חייתי שנים במחיצת רבים מהם, הן בארץ והן בזמן לימודיי, כך שאני מכירה את המנטליות.

"אבל הדבר שמכשיר אותי יותר מכל לעבוד עם ישראלים הוא 26 השנים של חווייתי האישית, של פסיעה במסלול הזה של הארה אבולוציונית. מתוך החוויה האישית שלי אני יכולה להדריך אנשים שמעוניינים להתפתח רוחנית ולעזור להם להתגבר על אבני נגף שכולם נתקלים בהן, מבלי להיתקע.

"זה כחמש שנים אני עובדת לעומק עם קבוצה קטנה של ישראלים שמעוניינים בפרספקטיבה הזו, וראיתי תוצאות נפלאות. נקודת המבט שלהם מתרחבת מאוד ויש לכך השפעות על חייהם, על הזהות שלהם, על יחסם לתרבות ולחברה, על היחסים בינם לבין עצמם.

"כל זה נותן לי ביטחון רב שאפשר לחולל שינוי אמיתי בקרב אנשים כאן, עם אלה שיביעו בכך עניין, באופן שיוציא את העוקץ מהנושאים הכואבים שעל ישראלים לחיות עמם ולהגיב אליהם".