בלילה הכי מפחיד: איך להתמודד עם חלומות רעים
הוא מתעורר מפוחד, קורא לכם ומתקשה להירגע. ילדים רבים סובלים מסיוטים וביעותים בלילה - וההורים טרוטי העיניים חסרי אונים. מה ההבדל בין סיוט לביעות, איך מרגיעים ולמה חשוב לא לקחת למיטת ההורים? מדריך ללילה רגוע
אין כמעט הורה שלא נתקל בילדו מתעוררבלילה כשהוא בוכה בגלל חלום רע. לעתים הפחד אף מביא את אותם ילדים למיטת ההורים, כשהם מתלוננים על מפלצת מפחידה שפלשה להם לחדר ולחלומות.
מדובר במצב לא פשוט, גם לנו, ההורים, וגם לילד - שלעתים יכול להימשך תקופה ארוכה ולהדיר שינה מעיני כולם. האם יש מה לעשות?
עוד על שינת ילדים ותינוקות בערוץ הורים :
"לישון! עכשיו!"; איך ללמד את הפעוט לישון בלילה
רוצים שהוא יישן כל הלילה? תורידו לו את החיתול
בלי להשתגע: איך להימנע ממאבקי כוחות בשעת השינה
אחת מהסיבות ליקיצות בלילה של ילדים,תינוקות ומבוגרים היא חלומות רעים, בשמם היומיומי. חלומות רעים נחלקים לשני סוגים, סיוטי לילה וביעותי לילה, וחשוב להבדיל ביניהם.
ביעותי לילה: בכי אפילו עד צרחות
יכולים להתחיל כבר בגיל מספר חודשים, אך אופייניים יותר בגילאי שנתיים עד שש (מבוגרים סובלים לרוב מסיוטים). ביעותי הלילה מופעים בשלב הלא-רע"מ (שנת רע"מ, המוכרת בתור שנת חלום, היא שלב בשינה בו הפעילות המטבולית וקצב פעימות הלב עולים בחדות ובולטים ריצודי העין המהירים) של מחזור השינה ויופיעו לרוב בחלק הראשון של הלילה ואף סמוך להרדמות עצמה.
לרוב לפני שיגיע הביעות אפשר לראות שהשינה הופכת קלה יותר ויש הרבה תזוזות. ביעות, בשונה מסיוט, לא תמיד מבוסס על תוכן ממשי וזה לא תמיד "חלום רע" במובן הקלאסי של המילה. אצל 15% מהילדים הסובלים מביעותים לרוב זה יגיע ב"גלים" תקופתיים ויחלוף כלעומת שבא.
כיצד נראה ילד שסובל מביעותי לילה? כאמור, לרוב הוא יתעורר בחלקו הראשון של הלילה, יבכה מאוד, אפילו עד צרחות, יתנשם בכבדות, יצעק או ידבר. הוא גם עלול להניף ידיים ורגליים או אפילו לנסות לקום מהמיטה.
גם אם העיניים של הילד פקוחות המבט עצמו נראה מנותק וחלול והוא לא מגיב כשמדברים אליו. למעשה הוא ישן לחלוטין ולא יזכור כלל בבוקר את שעבר עליו בלילה. התקף כזה יכול להימשך מספר דקות ואף להגיע לחצי שעה, שבסופה הילד יחזור לישון.
מה עושים? נתחיל בכך שלא מעירים את הילד. דואגים להיות לידו ומוודאים שהוא לא מסכן את עצמו ולא מטייל לבדו בבית. אפשר ללטף או להמהם "ששש", אך אם זה מחמיר את התגובה פשוט צריך לשבת לידו ולחכות ולראות שהוא נרגע וחוזר לישון. חשוב מאוד שההורה ישמור על קור רוח ולא ינסה דברים רבים מדי ושונים כשזה קורה, כיוון שזה עשוי רק להאריך את משך זמן הביעות, עד להרגעות מלאה.
בנוסף חשוב מאוד לעקוב אחרי אופי היקיצות ולשים לב האם הן מגיעות בשלב קבוע בלילה. במקרה כזה אפשר לנסות ולהעיר קלות באופן יזום לפני שמגיע הרגע, ובכך לשבש את מחזור השינה (לא תמיד זה עוזר, אבל אם יש דפוס קבוע אז שווה לנסות).
סיוטי לילה: נובעים מדמיון פורה במיוחד
זוהי תופעה שכיחה יותר, המוכרת לנו גם בבגרותנו. סיוטי הלילה לרוב מופיעים בחלק השני של הלילה - בעיקר לפנות בוקר (בשנת הרע"מ של מחזור השינה). ילדים חווים הרבה סיוטים כיוון שבגילאים הצעירים יש נטייה לפתח פחדים - והדמיון שלהם פורה במיוחד.
כיצד נראה ילד שסובל מביעותי לילה? את סיוטי הלילה לרוב זוכרים בבוקר. בנוסף, אם מתעוררים מהם באמצע הלילה ניתן לתקשר עם הסביבה ולהיות במצב של ערנות מלאה. לכן, ילד שמתעורר מסיוט ידבר עם הוריו וידע לספר שהתעורר מחלום רע.
וזו הסיבה שחשוב כל כך שההורה יהיה מוכן וידע כיצד להגיב, על מנת שהילד לא ייצר למידה התנהגותית שלילית סביב החלום הרע או, במילים פשוטות, לא יגלה שזה דווקא די נחמד להתעורר מחלום רע ושיש בזה אפיו רווחים - ויתחיל ליחס כל התעוררות בלילה לחלום רע.
מה עושים? כשהילד מתעורר ניגשים אליו, מוודאים שהוא ער ומתקשר וכי הוא מספר לנו שחלם חלום רע. לאחר מכן מחבקים, מלטפים ומרגיעים אותו. חשוב מאוד לא לקחת את הילד למיטת ההורים - על מנת שלא נעביר מסר שהיא מקום בטוח לעומת מיטת הילד ושלשם "מגיעים" החלומות הרעים. חשוב מאוד שהילד יחזור לישון אחרי החלום במיטה שלו.
בנוסף חשוב שלא להרבות בדיבורים או בתגובה קיצונית של ההורה. לא חייבים להוציא מהחדר או להדליק את כל האורות בבית וגם לא להתחיל באישון לילה לחפש מפלצות מתחת למיטה, מה שעלול גם כן להפוך את העניין לחוויה לא רעה בכלל עבור הילד ואפילו לזמן איכות של הילד עם ההורה טרוט העיניים.
צריך להיות ממוקדים ולזכור שלילה. חשוב להרגיע את הילד ולהסביר שזה היה חלום רע שכבר חלף, ללמד אותו להסתובב לצד שני (לו ש"זה מבריח את החלום" - או כל רעיון יצירתי אחר), לחבק דובי או חפץ מעבר אחר אם יש - ולחזור לישון. ככל שהתגובה תהיה מכילה ומרגיעה, אך עם זאת עניינית, חלון הערות מהחלום יהיה קצר יותר והילד יחזור לישון בקלות רבה יותר.
חשוב לעשות נורמליזציה לסיטואציה, כיוון שחלומות הם טבעו של עולם. חשוב גם, בתקופה בה הילד סובל מחלומות רעים, לדבר על כך במהלך היום ולהסביר לו שגם אמא ואבא, ולמעשה כל בני האדם, חולמים חלומות, לפעמים טובים ולפעמים קצת פחות. אפשר לשתף את הילד במה שעוזר להורה כשהוא עצמו מתעורר מחלום רע (למשל, אני מסתובב לצד שני סופר עד 10 והחלום עובר) ולחשוב יחד מה יהיה בפעם הבאה כשהוא מתעורר מחלום רע (שוב, חשוב שזה יהיה קצר ממוקד וענייני).
אם יש חלום שחוזר על עצמו צריך לעזור לילד לתמלל אותו: אפשר לצייר את החלום, לספר עליו ואפילו לדמיין אותו קטן-קטן לעומת הגוף הגדול של הילד, ובכך לעזור לו לדמיין כיצד הוא מגמד את החלום ונפתר ממנו. אפשר גם להכין או לקנות "לוכד חלומות" ולתלות מעל המיטה.
איך להפחית הסיכוי לסיוטים וביעותי לילה?
מתח, חרדות, שינויים, עייפות יתר, מחלה וצפייה בתכנים לא מתאימים בטלוויזיה או במחשב - כולם עלולים לגרום לחלומות רעים. כדי להפחית את הסיכוי מומלץ לפעול בדרכים הבאות:
מחלה: אם הילד חולה אז כמובן חשוב לטפל במחלה, להוריד חום ולהקל על סבלו.
שעות שינה: חשוב להקפיד על שעות שינה מספקות, בהתאם לגיל הילד.
עייפות יתר מעלה את הסבירות לחלומות רעים ואילו השכבה מוקדמת, בהתאם להופעת סימני העייפות של הילד, תיטיב את איכות השינה (ובניגוד לדעה הרווחת - לא בהכרח תקצר את הלילה).
טקס שינה: חשוב להקפיד על טקס שינה קבוע ורגוע שיעזור לילד לעשות מעבר מזמן פעילות לכניסה רגועה לשינה. טקסים קבועים יוצרים ודאות ותחושת ביטחון ומפחיתים חרדה.
התנהלות עקבית: חשוב להקפיד על התנהלות עקבית וברורה כשהילד מתעורר בבכי מחלום רע. ככל שההורה יותר ממוקד ויודע מראש איך לפעול - כך הוא יעזור לילד להתגבר מהר יותר ולחזור לישון.
תאורת לילה: תורת לילה חלשה (ולא ליד הראש של הילד) בחדר או מחוצה לו תמיד עוזרת בגירוש חלומות רעים.
הכותבת היא יועצת שינה ומנחת הורים. לעמוד הפייסבוק של גליה