39% בישראל מאמינים - חולה נפש מסוכן לציבור
סקר חדש מגלה כי הציבור בארץ מגלה פתיחות מסוימת למחלות נפש, אך הנתונים עדיין אינם מעודדים: 21% לא היו מוכנים להתגורר ליד פגוע נפש, ו-39% לא היו רוצים שיעבוד בבית ספר או בגן ילדים. צופית גרנט, נשיאת "אנוש": "אנחנו חברה חשוכה, צריך להחזיר את האנשים האלה למעגל העבודה"
בין האיום האיראני, לבחירות הקרבות וליוקר המחייה - נותרו עוד כמה סוגיות חברתיות מטרידות בישראל: סקר חדש שנערך עבור עמותת "אנוש" מגלה כי 37% מהציבור בארץ מתנגדים להעסיק פגוע נפש -20.7% מצהירים כי יפריע להם להתגורר ליד אדם המוגדר כחולה נפש.
מנתוני הסקר עולה כי אף ש-41% מהאוכלוסייה סבורים שחולה נפש מסוגל לחיות חיים נורמטיביים ולהשתלב בחברה, וש-50% מכירים נפגע נפש בסביבתם הקרובה - בכל זאת 39% עדיין מאמינים שאדם המוגדר כפגוע נפש מסוכן לציבור.
קראו עוד על מחלות נפש :
- למה רק 50% מהמדוכאים בישראל זוכים לטיפול?
את סקר ערכה חברת "מרקט ווטש" לרגל חודש בריאות הנפש החל בנובמבר. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 גברים ונשים בגיל 18 ומעלה.
65% מהנשאלים בסקר הסכימו שמחלת נפש אינה מייצגת את האדם כולו אלא רק חלק מחייו, ו-57% העידו כי לא יפריע להם אם יוקם בשכונת מגוריהם הוסטל ייעודי או מרכז תעסוקה עבור פגועי הנפש.
רק ל-4.9% מהציבור יפריע אם ישרת אותם פגוע נפש בבית קפה או במסעדה, אך לשיעור גבוה יותר (38.5%) יפריע אם חולה הנפש יעבוד כגנן או מורה.
ומה לגבי קשרים חברתיים עם חולה נפש? 17.5% ציינו כי יפריע להם במידה רבה או רבה מאוד אם ילדם יהיה חבר של ילד שאחד מהוריו הוא פגוע נפש.
צופית גרנט, נשיאת העמותה, אמרה בראיון ל-ynet בעקבות הסקר כי "השיפור בחברה רחוק שנות אור ממה שצריך להיות, אבל עוד מעט לא תהיה ברירה כי המגפה הגדולה ביותר תהיה דיכאון, ואנשים יצטרכו לצאת מהקיבעון ומהאטימות שלהם כלפי אנשים שעוברים משבר - ולאפשר להם לחזור לחיים. בכל משפחה הרי יש מישהו שעובר עליו משהו כזה. יש מאות אלפי פגועי נפש בישראל, וזה רק קצה הקרחון.
"החברה לא מאפשרת לאנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות לחזור באמת למעגל החברתי, ויש מעסיקים שמרשים לעצמם לנצל עובדים מצוינים באופן מחפיר ולשלם להם שקלים בודדים - ושום חוק לא קם להגן עליהם. בעלי עסקים יכולים לעזור לאנשים שעברו תקופות קשות ולהחזיר אותם למעגל העבודה עם כבוד ומשכורות מכובדות, ולא להתעלם מהם כי הם מתמודדים עם מניה דפרסיה או דיכאון.
"אם תהיה מאחורי האנשים האלה חברה תומכת, אין ספק שגם התרופות יעזרו. בן אדם רוצה לקום בבוקר, לצאת לעיסוק המשמעותי שלו ולהרוויח כסף בסוף היום, ולא להיות תלוי רק במוסדות ובביטוח לאומי ובקופת חולים. אנשים צריכים לקום בבוקר ולדעת שהחברה לא תאכל אותם כי יש להם תקופות פחות טובות.
"בשביל האושר הפנימי שלנו, אנשים צריכים להפוך לתומכים באמת, להיות מסוגלים להסתכל גם לחלש בגובה העיניים ולאהוב את הזולת גם אם הוא לא עונה כביכול על הקריטריונים שלו. אפשר רק ללמוד מאנשים כאלה ולהפוך להיות יותר רגישים ואנושיים. לצערי אנחנו עדיין חברה חשוכה".
יהודית רביץ תופיע ב-12.11 באירוע ההתרמה השנתי של העמותה, באוניברסיטת תל אביב. מחיר כרטיס: 1,000-150 שקלים. לפרטים לחצו כאן
או בטל' 054-9299666.
לפנייה לכתב/ת 
