מה גורם לצעירים להתמוטט במהלך פעילות גופנית?
שני נערים מצאו בחודש האחרון את מותם במהלך פעילות ספורטיבית, והורים מודאגים לוחצים לקיים לכל התלמידים בדיקות רפואיות מקיפות בבתי הספר. "24 שעות" ב"ידיעות אחרונות" בודק אם מדובר בפאניקה מוגזמת או צעד הכרחי?
האסון הנורא הזה אירע רק לפני שבועיים לנער גלעד וטורי ז"ל מהוד השרון, שהתמוטט באמצע שיעור בבית הספר. "זה היה מוזר מאוד," שחזר בשעתו אחד מחבריו לכיתה את שקרה. "גלעד רץ והכל היה בסדר, ואז לקראת הסיום הוא התמוטט. זה קרה ברגע, הוא לא התלונן קודם על כלום. היה קשה לראות אותו שוכב ככה.
"כשהבנו שמצבו קשה, חלק מהתלמידים התחילו לבכות. זה נורא לראות פתאום את החבר שלך קורס על הקרקע."
ההתמוטטות הטרגית של גלעד:
- תלמיד י"א במצב אנוש: "רץ 60 מ' ופתאום נפל"
לאחר שלושה ימים מורטי עצבים שבהם ניסו הרופאים להציל את חייו, נקבע כי גלעד נמצא במצב של מוות מוחי בלתי הפיך. נקודת האור היחידה בכל הסיפור הנורא הזה היא שהוריו החליטו לתרום את איבריו של גלעד ז"ל ובכך הצילו את חייהם של לפחות שישה אנשים.
שלשום בלילה התבשרנו שוב על מקרה נורא של מוות בזמן אימון: נער בן 18 מהיישוב נווה דניאל שבגוש עציון התמוטט במהלך ריצה ונמצא ללא רוח חיים. תושב היישוב שיצא שלשום בלילה לריצה מחוץ ליישוב, הבחין באמצע השביל בנער בן 18 מוטל ללא דופק. הסיבה הרפואית טרם התגלתה, אך כמו במקרה של גלעד, מדובר ככל הנראה בפגם מולד.
"מי מבטיח לנו שהילד שלי לא ייפול באמצע הריצה ויתמוטט פתאום"? שואלת נירית, אמא לנער בן 17 מאזור השרון. "זה לא מקרה אחד או שניים, אלא כמה וכמה מקרים שחלקם אפילו לא מדווחים."
ונירית היא לא היחידה: "צריך לשלב בדיקות ארגומטריה - בדיקת מאמץ לסבולת לב-ריאה - גם בבתי הספר," פנו אמש ל"ידיעות אחרונות" מספר גורמים, בעיקר הורים מודאגים נוספים שמספרים כי הם חוששים מהריצות שמתקיימות במהלך שיעורי הספורט בחטיבות הביניים והתיכון.
החשש הגדול מצד הורים ותלמידים הוא בעיקר ממה שמכונה מבחן "קופר" - ריצה רציפה לאורך 12 דקות שבה נבדקת מידת הכושר של התלמיד - או ריצת האלפיים מטר הישנה והמוכרת.
להקשיב לכאב
באופן טבעי, מקרים שבהם נער מתמוטט באמצע שיעור ספורט בסמיכות כה קרובה גורמים ללא מעט שאלות, שלא לומר בהלה, בקרב תלמידים ובעיקר הורים מודאגים. האם בשם השאיפה שילדינו יהיו בכושר גופני טוב אנו מתרשלים בכל הקשור בבדיקה בסיסית, שמגלה אם אותו אדם יכול בכלל לעמוד במאמץ?
זו שאלה רלוונטית במיוחד למדינה שמעודדת את הנערים בגיל ההתבגרות לשאוף לשירות קרבי הדורש כושר ברמה גבוהה, מה שמוביל לא מעטים מהם להשקיע שעות ארוכות באימוני כושר גופני אינטנסיביים. האם יש מקום למנגנון ביקורת, בדיקה נוספת או מערך פיקוח מסודר מטעם המדינה לפני שאנחנו מוציאים את הילדים שלנו לריצות הללו?
שלל המומחים אליהם פנינו חושבים שמדובר בצעדים מופרזים, ושאין כל סיבה לבהלה. "למי שמתחיל לרוץ בגיל צעיר, ולא סובל מבעיות מפרקים, אין כל סיבה לחשוש מריצה," קובע ד"ר יוני ירום, רופא ספורט ומנהל הרפואי של "מדיקס ת"א" - המרכז הגדול לרפואת ספורט בישראל. "אם כבר, מי שצריכים לבדוק את עצמם הם לא הנערים אלא מתעמלים מעל גיל .40 מלבד בדיקת הלב הסטנדרטית, כדאי להם לערוך גם בדיקות לסחוס ולברכיים."
כך או כך, ירום מסביר כי אם יש אדם הסובל מבעיה בריאותית, ברוב המוחלט של המקרים הגוף יידע לאותת על כך. "תמיד חשוב להיות קשוב לגוף. אם ישנם כאבים בזמן הריצה, צריך להפסיק מיד. אחת הטעויות הנפוצות שאנשים עושים היא שהם ממשיכים לרוץ למרות תחושת הכאב.
חשוב לשים לב לכל תלונה שמגיעה מהילד - כאבים בחזה, כאבי ראש, הפרעות בראייה או בנשימה - אלו יכולים להיות סימפטומים לבעיה עמוקה יותר שטרם התגלתה. כמו כן אסור להתאמן אם חולים ויש חום מעל 38 מעלות."
ומה לגבי שני מקרי המוות הפתאומיים עליהם קראנו לאחרונה?
"מוות פתאומי יכול לקרות באותה מידה כשיושבים מול הטלוויזיה. לרוב הגורם הוא מום מולד שלא היה ידוע לפני כן, ובא לידי ביטוי לראשונה לעתים רק באירוע הטראומתי והמצער. אך מכאן ועד לשלוח את כל בני הנוער לעבור בדיקות מאמץ הדרך ארוכה. ממש אין סיבה. צריך לקחת את העניין בפרופורציות."
גם ד"ר שמואל גבעון, מומחה לרפואת משפחה בשירותי בריאות כללית, מסכים עם האמירה הזו: "צריך לזכור כי שני המקרים עליהם שמענו בשבועות האחרונים בסמיכות הם בהחלט מקרים נדירים. בני נוער וילדים משתתפים במאות אלפי אירועים ופעילויות ספורטיביות."
ומה לגבי שיעורי ספורט בבית הספר? האם לדעתך צריך לשלוח את כל בני הנוער למבחן מאמץ לפני ששולחים אותם לשיעורי התעמלות אינטנסיביים?
"ממש לא. המערכת הרפואית פשוט לא תעמוד בזה. אגב, כדאי לציין שהכנסת נמצאת בתהליכי חקיקת חוק שיקבע שאפילו חדרי כושר לא ידרשו יותר מרופא המשפחה אישורים לגבי לקוח שרוצה להירשם לחדר כושר. אם רוצים לעודד את הציבור לצאת לחדרי כושר, צריך לאפשר ללקוח לשאת באחריות לכושרו ובריאותו."
ד"ר גבעון מרחיב את התפיסה המחודשת בנוגע לחדרי כושר לגבי כלל הפעילות הספורטיבית בארץ: "אני ממש לא רואה סיבה להתחיל לשלוח כל ילד שרוצה לבעוט בכדור או לקלוע לסל לסדרת בדיקות מקיפות ומבחני מאמץ. חס וחלילה. רק במקרים בהם מדובר בנער שהתלונן על עייפות חריגה, או היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי בגיל צעיר וכו.'
"בכל מקרה, נערים ונערות אמורים בגיל 16 להיבדק לקראת הגיוס אצל רופא המשפחה, אז זו בהחלט הזדמנות בה אפשר לגלות הפרעות בקצב הלב או בעיות אחרות שלרוב לא עולים עליהן. זו אגב ההזדמנות לציין כי בריצות מרתון למשל, מרבית מקרי המוות הפתאומי הם בגלל התייבשות ומכת חום ולא ממום לא מוכר בלב."
בשבחי הריצה
כדי למתן את החששות שעולים לפני הריצה, מבקש חלק גדול מהמומחים לציין שיש לזכור קודם כל את ההשלכות הבריאותיות של הזנחת הכושר הגופני.
"לריצה יש מספר יתרונות אירוביים," אומר יאיר להב, איש מכון וינגייט ומנהל מרכז בינתחומי לתזונה ופעילות גופנית ברמת החייל. "היתרון הגדול ביותר של הריצה הוא שיפור יכולות הסבולת של הלב והריאה. היא מספקת ביעילות חמצן לכל הגוף, היא מזרימה בעוצמה גדולה דם למערכות השונות ומעודדת שאיפה ונשימה של אוויר בכמויות גדולות.
"וכידוע, לפעילות גופנית יש השפעה קריטית על המשקל שלנו, ובעיקר על שימורו אחרי שירדנו. ויש גם יתרונות נוספים ברמה הפרקטית: היא נגישה לכולם, לא דורשת ציוד מקצועי ויקר, היא יכולה להיעשות בחוץ ולכן גם מהנה."
דני טל, מומחה לפעילות גופנית בשירותי בריאות כללית, מסכים כי במקום מנגנון ביורוקרטי עדיף לסמוך פשוט על היגיון בריא: "ממש אין צורך להיכנס כעת לפאניקה ולדרוש ממשרד החינוך להוסיף לסל הבדיקות והחיסונים שניתנים במסגרת בית הספר. זה אבסורד. אבל כשמדובר בנער שרוצה להתחיל לרוץ ריצות ארוכות בצורה עקבית, כדאי לבצע בדיקות כפי שנדרש בכל אגודת ספורט בארץ".
לפנייה לכתב/ת 
