לעולם לא אוכל לאהוב אותו באותה המידה

אהבה בין בני זוג לעולם לא תהיה שוויונית במלואה, וזהו מקור לכאב לב לא קטן. מי לא רוצה שבן זוגו יאהב אותו לפחות כמוהו? מי לא רוצה להיות מחוזר, מוערך ונחשק? ואולי בעצם האהבה האמיתית טמונה בנתינה ולא בקבלה?

לדעתי, על מנת להרגיש מאושר באמת בקשר הזוגי, דרוש שילוב בין השניים: אנו זקוקים להרגיש נאהבים ועם זאת שמחים לגרום לבן זוגנו הרגשה טובה ונעימה, אך כאשר מדובר בשני אינדיבידואלים המתחברים למערכת יחסים זוגית, לעולם יהיה מי שיפגין יותר אהבה ומי שיקבל יותר את גילויי האהבה.

לא כל הנוצץ זהב

אנו כחברה נוהגים לומר למי שמקבל יותר בקשר הזוגי שהוא בר מזל. הרי מי לא חולם לקבל תשומת לב תמידית? מי לא רוצה שבן זוגו ישנה תוכניות במיוחד עבורו? אין לנו סימפטיה רבה במיוחד לצד המקבל, לתסכול שהוא חש על כך שלעולם לא יוכל להחזיר באותו המטבע, בין אם בגלל מבנה אישיותו ובין אם בגלל משאבים כלכליים ורגשיים שונים, או פשוט כי כך מתנהל הקשר. אך האם באמת הכי כיף להיות בצד המקבל כל הזמן? לטווח הארוך אני לא בטוחה כלל.

אתן לכם דוגמה: כאשר הצד שמרעיף אהבה שולח הודעות טקסט או יוזם בילויים, הצד המקבל נאלץ להיענות או להמציא תירוצים על מנת לא לפגוע בצד היוזם. בסופו של דבר, האותנטיות של הקשר נפגעת.

בנוסף, כאשר מקבלים כל-כך הרבה, ההערכה למחוות האהבה פוחתת, כך שמה שריגש וחידש לנו בתחילת הקשר, הופך לאט-אט- להרגל. הפתק שמחכה על הדלת, הסמס הנעים, המתנות הרבות - כל אלו מאבדים מערכם והצד המקבל רוצה לעיתים לטרוף את הקלפים מחדש, להעניק ולא רק לקבל, לצאת מהמשבצת שאליה נקלע, אבל התפקידים מתקבעים במהלך הזמן וכל צד מרגיש מוגבל יותר לשנות.

להחזיר את השוויוניות לקשר

הבשורה הטובה היא שתמיד אפשר להתחיל וגם סכמות קבועות ניתנות לשינוי. לעיתים, הצד שמרעיף אהבה לא מודע לצרכים שלו. הנתינה היא מקור כוח ואושר, אך לעיתים הצרכים משתנים במהלך הזמן, ועל הצד המקבל להיות ערני לכך. האמרה העממית גורסת ש"עלינו לבחור בן זוג שאוהב אותנו קצת יותר ממה שאנחנו אוהבים אותו", או לפחות "שמחוות האהבה שלו ברורות יותר".

אך אם ברצוננו להמשיך להרגיש נאהבים ורצויים, אסור לנו לשכוח את הצרכים של הצד השני שיתכן שזזו הצידה במהלך הקשר. זה הזמן לפנק וליזום, לתת הרגשה טובה ולשים זרקור על הצרכים של הצד השני: להכין את המאכלים שהוא אוהב, להקשיב לרצונות שלו ולקנות לו את הגאדג'ט שהוא חושק בו זמן רב, לעשות מהיום הולדת שלו או מהקידום שלו בעבודה ערב בלתי נשכח, וכדומה.

בתחילת הקשר כל המחוות הן גדולות ומרשימות. ייתכן שהתרגלתם להעניק מתנות יום הולדת יקרות ערך, שאתם מציינים כל תאריך זוגי משמעותי בנסיעה לחו"ל או מינימום בצימר מפנק, ולרוב הצד שיוזם יותר הוא האחראי לכך. אם ברצונכם להכניס לקשר קצת יותר איזון ומצבכם הכלכלי אינו זהה, זה הזמן לתת דגש למתנות רגשיות, כמו: פתקים, שוקולדים וסמסים. בטוחני שמחוות אלו בהחלט יעשו את העבודה. חוץ מזה, בדרך זו שניכם תקבלו כמות מתנות זהה ואיש לא ירגיש שהוא נותן או מקבל יותר.

מבטיחים רק מה שניתן לקיים

כצד שרגיל לקבל יותר, נסו להיזכר האם בן הזוג שלכם התלונן לאחרונה על נושאים שוליים? האם מצאתם את עצמכם מבטיחים הבטחות שאין ביכולתכם לקיים, רק על מנת לרצות אותו מתוך רגשות אשם? האם זה דפוס שמוכר לכם ממערכות יחסים קודמות?

בתחילת הקשר כנראה שידרתם היסוס מסוים לגבי המשך היחסים, הצד שרגיל להרעיף אהבה מצא את עצמו בתפקיד המשכנע והכובש, ובמהלך הזמן נשאר בתפקיד זה. התלונות הקטנות נועדו לאותת שהגיע הזמן לשנות ולכן נכנעתם והבטחתם, אבל האכזבה שנוצרת כאשר אינכם מקיימים את החלק שלכם בעסקה היא רעילה ומזיקה לקשר. זה הזמן אם כן, להבטיח רק דברים שאכן יקרו בסוף, ולא לשדר מסרים כפולים ומבלבלים.

תקשורת גלויה

במסגרת האיזון המחודש עליכם להגדיר שוב את החוזה הזוגי שלכם, להבהיר מה אתם מוכרחים לקבל בקשר ומה אתם מסוגלים לתת בתמורה. זה הזמן לדבר על הציפיות הכי כמוסות שלכם, ולשחרר אחד את השני ממשימות מיותרות. הגדירו את הרצונות שלכם בכמה משפטים ברורים, והפנימו את דבריו של בן הזוג תוך הקשבה מלאה. תופתעו לגלות כמה עוגמת נפש מיותרת פותרת שיחה טובה וכנה.

שינוי במאזן הנתינה והקבלה הזוגי מחיה את הקשר ומאפשר לבנות עתיד טוב ומספק יותר עבור שני בני הזוג, שלעיתים גוררים את התפקידים שלהם ממערכות יחסים קודמות וזהו ריפוי אמיתי עבורם.

בהצלחה!

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים  

• הכותבת היא מטפלת זוגית