סקר בדק: ממה ישראלים הכי מדוכאים?
לא משבר בזוגיות, לא מחלה או האיום האיראני - סקר מגלה שמה שמכניס אותנו לדיכאון יותר מכל הוא מצב כלכלי קשה. מה יעשו אלה שעכשיו גם אינם יכולים להרשות לעצמם טיפול?
מה מכניס אותנו לדיכאון יותר מכל? שינוי לרעה במצב הכלכלי במשפחה. כך מגלה סקר חדש שנערך לקראת ציון יום הדיכאון הבינלאומי היום (ד').
מנתוני הסקר עולה כי כל הגורמים שהובילו אותנו בעבר למצבי דיכאון, כמו משבר בזוגיות, איום ביטחוני, סכנה בריאותית ועוד פחותים בהשפעה שלהם עלינו יחסית להרעה במצב הכלכלי - אם כי הם כמובן עדיין רלוונטיים.
קראו עוד על דיכאון:
- למה רק 50% מהמדוכאים בישראל זוכים לטיפול?
מבין הנשאלים נמצא כי נשים סובלות יותר מסימני דיכאון מאשר גברים באופן כללי, וגם גורמים ספציפיים כמו גירושים, מוות של חבר קרוב ואיום ביטחוני משפיעים יותר על מצבן הנפשי.
הסקר נערך על ידי מכון "בלובריס" עבור המרכז ללימודים אקדמיים ומכון פסגות, וכלל 504 נשאלים, מהם 248 גברים ו-256 נשים.
כדי לבחון אם תסמיני דיכאון קשורים ברמת ההשכלה, נערכה השוואה בסקר בין חמש קבוצות השכלה, ונמצא כי בקבוצת בעלי ההשכלה הנמוכה ביותר הציגו תסמיני דיכאון הגבוהים במובהק יותר מאשר כל שאר הנשאלים. כיוון שהקשר בין השכלה למעמד כלכלי ידוע, ייתכן שהסיבה לדיכאון היא אכן מצבם הכלכלי הקשה יותר.
אחרי המצב הכלכלי, הגורמים הקשורים בתסמיני דיכאון - לפי מידת תרומתם למשבר - הם פציעה או מחלה אישית, משבר בזוגיות או במשפחה ואיום ביטחוני.
עם זאת, מהסקר עולה כי לאירועים כמו פרידה או גירושים, מוות של חבר משפחה קרוב או אובדן מקום העבודה לא הייתה השפעה משמעותית נוספת לניבוי דיכאון.
"הקשר בין המצב הכלכלי לדיכאון חייב להדליק נורה אדומה הן בקרב קובעי המדיניות הכלכלית והן בקרב אנשי בריאות הנפש", אומר פרופ' עמירם רביב, דיקן בית הספר לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים, "ואלה חייבים להקדיש תשומת לב רבה יותר למצב הכלכלי של אוכלוסיות בסיכון.
"צריך להגדיל את השירות הציבורי בתחומי בריאות הנפש, היות שדווקא הזקוקים לעזרה נפשית אינם מסוגלים לממן אותה באופן פרטי. למדיניות של צמצום שירותי הרווחה בגלל בעיות תקציב עלולה להיות השלכה קשה ביותר אצל אנשים שסובלים מדיכאון ואינם מטופלים".
העלייה התדירה במספר הסובלים מדיכאון ומחרדה צריכה להטריד את כולנו. "בארצות הברית ישנה עלייה מתמדת במספר הסובלים בדיכאון, וניתן להניח שהמצב דומה בישראל", אומרת תמי עישר, מנהלת מכון פסגות לטיפול התנהגותי, קוגניטיבי ורפואי. "במחקר שבדק תלמידי קולג' בארצות הברית נמצא ששיעור הסובלים מדיכאון עלה מ-10% בשנת 2000 ל-15% בשנת 2006.
"13% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מחרדות, ואצל 75% מתוכם האפיזודה החרדתית הראשונה פורצת לפני גיל 22. חרדה שאינה מטופלת עלולה להוביל לשימוש באלכוהול ובסמים וכמובן לדיכאון".
היום (ד') יצוין יום הדיכאון
בסינמטק ת"א בשיתוף משרד הבריאות, המרכז ללימודים אקדמיים, הסתדרות הפסיכולוגים ומכון פסגות.