לקראת אסון? ישראל לא ערוכה לזיהום מהקידוחים

בזמן שהשר להגנת הסביבה מתריע כי המדינה אינה ערוכה לאירוע זיהום גדול, כתוצאה מכשל פוטנציאלי בקידוחי הגז הטבעי והנפט במימיה של ישראל - המדינה ממשיכה לאשר קידוח אחר קידוח, מבלי להתנותם ביישום תוכנית היערכות לאומית לתרחיש זיהום.

עוד על סכנות הקידוחים:

• הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה
• קודחים ומסתכנים: מתי נלמד מאסונות של אחרים?
• רגע לפני האסון: מי יפקח על קידוחי הגז?
• "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" 
  

רק החודש אישרו מוסדות התכנון שני קידוחי נפט חדשים מול חופי הרצליה ואשדוד. לצד זאת דווח, כי חברת נובל אנרג'י אינה מצליחה לסתום דליפת מים מקידוח לוויתן 2, שנוצרה עקב תקלה. במקרה זה עוד לא ברור אם נגרם נזק סביבתי, אך מי יכול להבטיח שבפעם הבאה זו לא תהיה דליפה של גז או נפט?

אירוע זיהום חמור בים כתוצאה מכשל באחד מהקידוחים, אינו תרחיש דמיוני, כפי שהוכיח אסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו לפני כשנתיים. אבל החששות אינם מסתכמים רק בדליפה - שכן עצם הקידוחים של גז ונפט כאחד, כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שמעצם טבעו עלול לגרום להשפעות פיזיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית.

החשש הסביבתי העיקרי נובע מפסולת הקידוחים, שכוללת בוצה וחלקיקים, כימיקלים, שאריות מתכות כבדות ומי המכילים פחמימנים שמשתחררים בתהליך. בנוסף, עצם הימצאותה של תשתית מתקנים כבדה כמו אסדה או צנרת, עלולה לפגוע בבתי הגידול באזורים רגישים מבחינת ביולוגית, והם אף עלולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים.

(צילום: רויטרס)

יש תוכנית - על הנייר

במקביל, הים הולך והופך לאחד מהמשאבים החשובים ביותר של המדינה. על פי התוכניות, מרבית מי השתייה של ישראל יגיעו בעתיד ממי ים מותפלים, חלקו הארי של משק החשמל יתבסס על מאגרי הגז הטבעי שנמצאו בים ובמידה שיימצא בהם נפט - גם משק הדלקים יסתמך על משאב זה. בנוסף החם מהווה חלופה נוחה להנחת תשתיות, לאור היותה של ישראל מדינה קטנה וצפופה.

אך בזמן שאנחנו מפתחים תלות כמעט מוחלטת במשאבי הים - הדרישה שהניצול של אותם משאבים יעשה בצורה זהירה, המתבססת על ניסיון שהצטבר בעולם - נתפסת כטורדנית ונתקלת בקיר אטום.

האבסורד הוא שהתכנית לתרחיש זיהום כבר קיימת, אבל רק על הנייר. מהתוכנית עולה כל מה שמפריד היום בין התנהלות חסרת אחריות המסכנת את המדינה, לבין מדיניות אחראית שממזערת את הסכנות, אלו 25 מיליון שקל - סכום זניח למדינה שתקציבה עומד על כ-300 מיליארד בשנה ושצפויה להרוויח מיליארדים נוספים מאוצרות הים של כולנו.

האתגר הניצב בפני ישראל הוא עצום, שכן לצד ההזדמנויות שמזמן הים – יש גם סיכונים רבים. כדי למנוע אותם מראש, על המדינה ליישם את הנורמות הנהוגות בעולם הרחב ובכלל זה להקצות את המשאבים הדרושים ליישום התכנית הלאומית, להחיל את החוק הישראלי על המים הכלכליים, להפריד בין הרשות המאשרת לרשות המפקחת, להגביר את השקיפות, לקדם תוכנית מתאר לשטח הים ועוד.

הכותב הוא סמנכ"ל החברה להגנת הטבע.

נושא זה יעמוד במרכזו של כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שייערך ביום ב' בירושלים. הכנס יפגיש מקבלי החלטות ומומחים מהארץ והעולם, במטרה לדון בדרכים הנכונות לניצול משאבי הים.