"עבור המעריצים ג'ורג' לוקאס היה כמו סוחר סמים"
אלכסנדר פיליפ גדל על "מלחמת הכוכבים", וכקולנוען בוגר בדק את הקרע בין יוצר הסרטים למעריצים ב"העם נגד ג'ורג' לוקאס". בראיון הוא מדבר הבגידה של הבמאי בקהל הנאמן, ומברך על פרישתו: "זה היה צריך לקרות מזמן, לפני שהפך לאיש עסקים"
כשמדברים עם אלכסנדר פיליפ על ג'ורג' לוקאס, הוא קורא לו ג'ורג'. פשוט ג'ורג', כך בשם פרטי. כאילו אין מדובר בסוג של אל שברא יקום שלם עבור האנושות, כאילו שאין הוא אחד היוצרים המשפיעים בתולדות הקולנוע, או בתולדותיו שלו. אבל כמו רבים מאיתנו, לוקאס התנחל גם בזכרונות הילדות שלו - ואלו נשארו אצלו גם היום, נטועים חזק בתודעה שלו, גם אחרי שיצר את סרטו התיעודי "העם נגד ג'ורג' לוקאס" - כתב אישום חריף נגד יוצר "מלחמת הכוכבים".
הטריילר של "העם נגד ג'ורג' לוקאס"
כשאני מעיר לו בסופו של ראיון על כך שלכל אורכו התייחס ללוקאס כג'ורג', הוא מנמק זאת בקרבה המוזרה שהוא חש כלפיו, למרות שמעולם לא פגש בו (וככל הנראה לעולם לא יפגוש, אחרי הסרט שיצר). "כל מי שגדל על 'מלחמת הכוכבים' רואה בג'ורג' אדם קרוב - דוד ג'ורג', סוג של אבא", הוא מסביר, "כאילו היחסים שאנחנו חולקים איתו הם יחסים אינטימיים, משפחתיים".
עוד על מלחמת הכוכבים וג'ורג' לוקאס:
ואם מדובר במשפחה, הרי שלפי "העם נגד ג'ורג' לוקאס", מדובר במשפחה במשבר, שקרע נורא מאיים עליה. הסרט הדוקומנטרי המשעשע אך הנוקב, מתאר את משבר האמון בין יוצר "מלחמת הכוכבים" לקהילת המעריצים האדוקים של הסאגה. זוהי מערכת יחסים מורכבת של אהבה-שנאה, אותה תימרן לוקאס כשליט יחיד בממלכתו בדרך מהטרילוגיה הראשונה לזו השניה, ועם כל השטיקים השיווקיים שביניהן.
של מי הסרט הזה לעזאזל?
מעבר לחזית המתחוללת בין לוקאס לקהל מעריציו, הסרט מעלה לדיון את סוגיית מעמדם של נכסי צאן ברזל תרבותיים - וסרטי "מלחמת הכוכבים" הם בהחלט כאלה. השאלה האם היוצר יכול לעשות כאוות נפשו בתכנים שהפכו לחלק מההוויה התרבותית, או שיש לו אחריות מיוחדת כלפי הציבור - מהדהדת לכל אורך הסרט (ששודר ב-yes דוקו, וניתן לצפות בו כיום ב-yes VOD). היום, אחרי מכירת לוקאספילם לדיסני, הסוגיה אף מתחדדת כשהזכויות עוברות לגוף שלישי, שיעשה בהם בעתיד ככל העולה על דעתו בטרילוגיה השלישית שבדרך.
בסיכומו של דבר, קשה לקבוע אצל מי "הכוח" חזק יותר, אבל ברור שאם יש נבל בסיפור הזה, זהו לוקאס עצמו - הקולנוען הנערץ שהפך לאיש עסקים. נצלן, תאב כוח, ושתלטני - תכונות שמייחסים לו רבים ממעריצי "מלחמת הכוכבים", חוות דעת שאולי תשתנה בעקבות הודעתו כי יתרום את מרבית סכום המכירה (4.05 מיליארד דולר) לארגונים חינוכיים.
"זה נראה כאילו ג'ורג' רצה בכוונה להרחיק חלק משמעותי מהמעריצים", קובע פיליפ, "הוא דאג להבהיר מי בעל הבית וכאילו יודע מראש שזה יעצבן את המעריצים, והוא נהנה מזה. זה קרה בכל פעם שהוא שינה משהו בסרטים עם הגרסאות הדיגיטליות שהוציא. הוא אולי חושב שזה מצחיק, אבל בעצם הוא יורק למעריצים בפנים. הם עשו בשבילו כל כך הרבה, אבל הוא לא מתייחס אליהם. אין לו כבוד אליהם וזה מעצבן אותי שהמעריצים מקבלים את זה".
מעריצים עצבניים. "העם נגד ג'ורג' לוקאס"
הנימה האישית בה פיליפ מתייחס לנושא נובעת בעיקר מהיותו מעריץ ותיק של "מלחמת הכוכבים", עוד בימיו כילד צעיר בז'נבה שבשוויץ. אחרי שהשלים את השכלתו הקולנועית בניו יורק, התמסר לסרט שיחקור את הקונפליקט באופן קר ומושכל, אך יהיה מונע מהתשוקה שלו. "הסרט התחיל מאלכסנדר המעריץ", הוא מצהיר. "אין סיכוי שהייתי מתחיל לעבוד על הפרויקט הזה לולא הייתי קשור רגשית אליו ומלא אהבה ותסכול ביחס שלי לג'ורג'.
"זה היה המניע הראשוני, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להפוך את זה לסרט מעריצים. הכוונה היתה ליצור סרט דוקומנטרי אובייקטיבי, וזה דרש ממני להיות עם האצבע על הדופק כל הזמן. לשמור על איזון בין המעריץ שבי לבין הקולנוען המקצוען. זה היה מאוד חשוב, וגם די קשה. אבל יש חשיבות ציבורית גדולה לעשות סרט כזה כי 'מלחמת הכוכבים' היתה חלק מהתרבות הפופולרית שלנו כל כך הרבה זמן, שהיא שייכת במובן מסויים גם לעם, ולשם כך עשינו את זה".
סרטי "מלחמת הכוכבים" הוא מהמשפיעים ביותר בתרבות הפופולרית, ובוודאי המצוטטים ביותר שבהם. איך אתה מסביר את זה?
"אני חושב שבסרט הראשון של 'מלחמת הכוכבים' יש צירוף נדיר של היבטים קולנועיים שונים - הוא ברא עולם שלא נראה כמותו לפני כן, ועשה זאת באופן משכנע. הוא שינה הכל - אפקטים מיוחדים, גיבוש העלילה ועיצוב הדמויות - לוק סקייווקר, דארת' ויידר, האן סולו והרובוטים הם משהו שלא הכרנו לפני. כל אלה הפכו אותו לסרט הנכון בזמן הנכון.
הטריילר של "מלחמת הכוכבים" מ-1977
"היום קשה להבין איך עשו קולנוע לפני 'מלחמת הכוכבים'. זו היתה קפיצת מדרגה מבחינה קולנועית, שסרטים אחרים לא הצליחו לחקות מאז. אפילו לא 'אווטאר' עם בשורת התלת ממד שלו - היא מתגמדת ביחס למה שג'ורג' הביא ל'מלחמת הכוכבים'. הוא הדהים אותנו".
פיליפ גם מזכיר את פריצת הדרך השיווקית של לוקאס, אשר מלכתחילה הקפיד להפיץ מרצ'נדייז שליווה את יציאת הסרטים, ותרם גם להשארתם תמיד בתודעת המעריצים. "העובדה שהיינו יכולים לשחק עם בובות של לוק, ליאה, צ'ואי והאחרים הותירה את סיפורם נוכח בחיים שלנו, ויצרה ציפייה ליציאת הסרטים. כך שמרנו על עניין במשך שלוש השנים שעברו בין הסרטים. כך הוא שינה אפילו את ההיבט השיווקי. אין דבר בעשייה הקולנועית שלא השתנה עם 'מלחמת הכוכבים'".
הטענה העולה בסרט היא שהיצירה הקולנועית שניכסה לעצמה נתח משמעותי כל כך בתרבות שלנו ובזכרונות הילדות שלנו, השתלבה במדיניות העסקית של לוקאס, אשר עשה בה כבשלו - ללא התחשבות ברגשות הציבור.
הוא ערך מחדש, שיכפל, עדכן, ושינה את הסרטים המקוריים, ואף הוסיף להם טרילוגיית פריקוולים שהתקבלה במפח נפש אצל רוב המעריצים - הכל למטרות שיווקיות.
"יש פה גבול דק", אומר פיליפ, "מצד אחד זכויות היוצרים הן שלו ויש לשמור עליהן, אבל מצד שני חייבים להסתכל גם על התרבות כמכלול. היצירה שלו הפכה לחלק מהתרבות הפופולרית של כולנו, וככזו היא לא שייכת רק לג'ורג'. זו התרבות שלנו והזיכרונות שלנו, הם שייכים לכולנו. ג'ורג' הוא ממזר שמנסה ללכת נגד ההיסטוריה, ובכך הוא מאבד את המעמד החשוב של סרטיו. הוא מתכחש לכך שהמעריצים מהותיים להמשך קיומם התרבותי של הסרטים. והוא מתעקש לא לתת להם מה שהם רוצים".
מה הכי מכעיס אותך?
"אני חושב שיש לו זכות לעשות כאוות נפשו עם הסרטים, שהוא יצר, אבל הדבר הנורא ביותר שהוא עושה זה למנוע מאיתנו את הסרטים המקוריים, ועומד על כך שאלו לא יוקרנו שוב בציבור. לפעמים זה נראה כאילו הוא עושה לנו דווקא. אני יכול לראות מצב שבו בית משפט היה פוסק לטובת הציבור (יש לציין שב-1989 הוכרז 'מלחמת הכוכבים' כאוצר תרבותי לאומי של ארצות הברית).
אז הסרט בעצם מחליף את הדיון המשפטי?
"לא עשינו סרט נגד לוקאס, אלא רצינו להראות את הבעיה. יש לי דעה בעניין, אבל אני לא רואה את עצמי כשופט. אנחנו עוסקים בהיבטים המוסריים של הבעיה. רציתי לעורר אנשים שיחשבו עליהם לעומק. זהו דור שבו אנשים לוקחים תכנים ומשנים ומשחקים איתם עם המחשב (פיליפ מזכיר גופים חתרניים כמו Red Letter Media, איתם הוא משתף פעולה בימים אלה בפרויקט הזומבים שהוא מביים, 'Doc Of The Dead'). ואז עולה השאלה, למי שייך הסרט? זוהי שאלה מסובכת ואנחנו צריכים להשקיע בה מחשבה כי התופעה הזאת לא תיעצר".
איך לוקאס ואנשיו הגיבו לסרט?
"הם שמרו ממנו מרחק, לא דיברו איתנו ולא דיברו עלינו. הם לא רצו לתת פרסום לסרט. ברור לי שג'ורג' ראה את הסרט, וברור לו שהוא תמיד יהיה חלק מכל הסיפור הזה. אולי זה מה שהראה לו את האור, שהזכיר לו את הרגע המיוחד הזה בו נגע בחיים של כל כך הרבה מאיתנו, והציג לו את הבעייתיות ביחסיו עם המעריצים".
העם מטומטם, העם ישלם
כשפיליפ מנתח את הבעיה, הוא לא מטיל את כל האשמה על לוקאס, ורואה אחריות למצב שנוצר גם בקרב הקהל. "צריך להאשים גם את המעריצים, הרי לא חייבים לרכוש את העותקים החדשים של הסרטים, אבל הם מתלוננים ואז קונים. האשמה היא של כולם", הוא מסביר, "ג'ורג' היה כמו סוחר סמים שסיפק למעריצים את מה שהם שואפים לו. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, להוציא גרסאות מחודשות של הסרטים ולהשיק ליין מוצרים, והם צורכים כל מה שהוא מציע".
יתכן כי הכמיהה של אנשים בני 30 פלוס-מינוס לכל דבר שקשור ל"מלחמת הכוכבים" היא בגדר מחלת נפש, או שזו פשוט דרך לשמור על אוטונומיה ילדותית בחייהם. אזור מפורז מבעיות המבוגרים, שיאפשר להם להתרפק על הזכרונות שמעוגנים כקפסולות זמן במוצרים שמספק להם לוקאס: עותקים מהונדסים, בובות ומוצרי הלבשה. מה לעשות שאלה כבר לא עובדים עליהם. ילדותיים מדי לטענת רבים מהמרואיינים בסרט. "לוקאס אנס את הילדות שלי", חלקם מצהירים.
"זה כבר לעולם לא יהיה הקיץ הזה ב-1977", קובע פיליפ, "זה הרגיש כמו האהבה הראשונה, אי אפשר לשחזר את זה, ואי אפשר לחוות אותו מחדש. אני חושב שג'ורג'' הבין את זה, ובכל זאת ניסה לרצות את כולם - הילדים של פעם והילדים של היום. הוא קיבל החלטות נוראיות והרס את הסאגה לכולם. יתכן שהציפיות שלנו המעריצים הוותיקים היו מוגזמות, אבל אני חושב שלוקאס לקח את הסרטים לכיוונים שלגמרי לא רצינו".
וזה מה שאתה מתאר בסרט בהתייחסות לטרילוגיית הפריקוולים.
"אני לא יכול להעריך שום דבר בפריקוולים. זה מיש-מאש של תכנים שונים שלא מתאימים. ג'ורג' ניסה לשלב תכנים מסובכים למבוגרים ביחד עם בדיחות מטופשות לילדים. סיפור טוב לא צריך להיות כל כך מורכב, גם אם הוא פונה למבוגרים. הוא לא היה צריך מלכתחילה להיכנס לתסבוכת הזאת, כי הסרטים שיצאו ממנה ממש לא טובים".
מבחינת פיליפ, הסרט הטוב ביותר בסאגה הוא "האימפריה מכה שנית" מ-1981 - השני בטרילוגיה הראשונה, אותו הוא מגדיר כ"מורכב ביותר בין הסרטים. הוא אפל וחשוב מאוד, ומבויים להפליא (על ידי אירווין קירשנר, אגב). הכל בו מושלם". הסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים" הוא פורץ הדרך, ומחזיק במקום השני בדירוג של פיליפ, ואחריהם:
3. "שובו של הג'דיי"
4. "נקמת הסית'"
5. "מתקפת המשובטים"
קדחת הפריקוולים. הציפייה והאכזבה. מתוך "העם נגד ג'ורג' לוקאס"
הסרט הגרוע ביותר בסאגה - ועל כך יש כנראה תמימות דעים - הוא "אימת הפנטום" שפתח את טרילוגיית הפריקוולים. "החלק הטוב שלו היה בהתחלה, כששומעים את המוזיקה והכותרת של מלחמת הכוכבים הופיעה בגדול על המסך. כולם התרגשו בזמנו, אבל מיד אחר כך, כשהסקרול מתחיל לרוץ על המסך, זה מידרדר. ואז מגיעה הסצינה הראשונה שלא קשורה לכלום, ובהמשך הסרט הורס את עצמו".
ומי הדמות שאתה הכי אוהב?
"דארת' ויידר, שזה מצחיק כי הדמות שאני הכי שונא זה אנקין סקייווקר בגילומו של היידן כריסטינסן (לדעת פיליפ מדובר בליהוק גרוע שהוא בגדר חילול הקודש), וגם אנקין הילד בגילומו של ג'ייק לונג".
עכשיו כשלוקאס סיכם על מכירת לוקאספילם, והכריז בעצם על פרישתו, פיליפ יכול לברך על עזיבתו: "הוא היה צריך לפרוש מזמן. הדרך שבה נהג להתנשא ביחס לאנשים שנשאו אליו עיניהם היתה בושה וחרפה. הוא בעצם אמר למעריצים: 'למה שאעשה הרבה סרטים, אם אתם כועסים עלי?' אין לו מה להוכיח לנו, אבל הוא איבד את התעוזה והרעננות שלו והפך לאיש עסקים".
ומה היית מצפה שיקרה בהמשך הדרך של "מלחמת הכוכבים"?
"אם זה היה תלוי בי, הייתי פותח את הסדרה לבמאים ותסריטאים חדשים, ומאפשר פרשנויות רעננות ומעודכנות. אבל לפני הכל כמובן הייתי משחרר את הסרטים המקוריים של הטרילוגיה הראשונה לרווחת הציבור".
