יש ילדים רעבים בישראל
אחת מכל חמש משפחות בישראל סובלת מחוסר ביטחון תזונתי ובאחת מכל עשר משפחות חוו רעב. אפילו בארה"ב דואגים לרעבים טוב יותר. אז למה משתיקים את הפשע החברתי הזה?
בימים האחרונים פרסם המוסד לביטוח לאומי בחוברת צנומה תחת הכותרת "ביטחון תזונתי 2011", נתונים מסקר ארצי מקיף שחושפים את הפנים החדשות של העוני בישראל. התברר שכחמישית ממשקי הבית בישראל (18.7%) חיים בחוסר ביטחון תזונתי. בסקר נעשה שימוש במדד בינלאומי סטנדרטי לבדיקת מצב חוסר הביטחון התזונתי שמאפשר השוואה לארצות נוספות. מהנתונים עולה שקיים מתאם גבוה מאוד בין חיים מתחת לקו העוני לבין מצוקת מזון קשה עד קשה מאוד.
הנתונים קשים במיוחד לגבי משפחות עם ילדים: שליש ממשפחות אלו, מיליון ושבע מאות אלף נפשות מהם שבע מאות שישים וארבעה אלף ילדים חיים בחוסר ביטחון תזונתי. בין הילדים שסובלים ממצוקת הזנה, שחלקם חוו גם רעב, ניתן למצוא את מחצית מילדי ירושלים וילדי הצפון, שליש מילדי חיפה והדרום ורבע מילדי תל-אביב. גם מחצית המשפחות החד-הוריות והמשפחות הערביות ורבע מהמשפחות החרדיות והמשפחות בהן מפרנס אחד נמצאות בחוסר ביטחון תזונתי. יש אינדיקציות לכך שרמת חוסר הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום גבוהה עוד יותר, ומגיעה לכשני שלישים מהמשפחות.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
סנדי, לו היית כאן איתי / יורם קניוק
יש קייס למניעת הרצח הבא / רמי יעקב
הממצאים חושפים את הכישלון של רשת המגן החברתית: יותר ממחצית מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכרבע מכלל מקבלי הקצבאות סובלים מהבעיה. גם עמותות ההזנה שאליהן פונים 60% מהמשפחות הרעבות אינן מצליחות לספק ביטחון תזונתי.
חומרת המצב בישראל בולטת במיוחד כאשר משווים את ממדי הבעיה לארצות הברית. למרות הגידול הרב שחל בממדי חוסר הביטחון התזונתי בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, ממדי הבעיה שם נמוכים בהרבה מישראל. שיעור כלל המשפחות הסובלות מהבעיה נמוך ברבע ושיעור הסובלים מחוויית רעב נמוך בשני שלישים. בניגוד לצפוי ולמקובל, דווקא החברה האמריקנית דואגת הרבה יותר מהחברה הישראלית לביטחונם התזונתי של הילדים. שיעור חוסר הביטחון התזונתי במשפחות עם ילדים בישראל גבוה פי שלושה מאשר בארצות הברית. בארצות הברית מצב הילדים טוב יותר גם משום שקיימת בה תוכנית הזנה אוניברסלית ברוב בתי הספר וגני הילדים. עם זאת, גם ישראל וגם ארצות הברית צריכות לשאוף להגיע לפחות למצב של קנדה שמצליחה לספק ביטחון תזונתי ל-92% ממשקי הבית.
השוואה של ממצאי סקר הביטוח הלאומי עם הסקר הקודם שנערך על-ידי מכון ברוקדייל-הג'וינט בשנת 2003 מצביעה על העמקת הבעיה בחברה הישראלית. אמנם בסקר הביטוח הלאומי נמצא שכ-19% מהמשפחות סובלות מחוסר ביטחון תזונתי לעומת 22% בסקר הקודם, אולם בחינה מעמיקה יותר מעלה כי הבעיה הוחמרה. בשנת 2011, 10.5% מהמשפחות סבלו מחוסר ביטחון תזונתי ניכר, המוגדר כמצב שבו לעיתים לא אוכלים יום שלם, לעומת 8% בשנת 2003. ההבדל נובע כנראה מכך שבעיית חוסר הביטחון התזונתי בקרב קשישים הצטמצמה, בין היתר כתוצאה מהעלאת קצבאות הזקנה. שיפור זה מעיד כי הדרך המרכזית לטיפול שורשי בבעיה היא באמצעות מדיניות חברתית-כלכלית המאפשרת להתפרנס בכבוד או לקבל קצבה הולמת שתאפשר למשפחה לנהל את משק הבית, כולל קניית מזון נדרש.
דרושים פוליטיקאים שייקחו אחריות
הבשורה העיקרית המופיעה בחוברת היא שמעתה יבצע הביטוח הלאומי מדידה של הבעיה באופן קבוע וניתן לזהות בבירור את קבוצות הסיכון. בעוד שבקרב אנשי המקצוע הבשילה כבר ההכרה שבעיית הרעב השתרשה בישראל, ניתן לקבוע שעדיין יש ניסיונות להכחיש את הבעיה בקרב גורמים פוליטיים וכלכליים. רק כך ניתן להסביר כיצד ממצאים כל-כך חמורים ומהותיים לא זוכים להד הציבורי והתקשורתי הנדרש.
נושא הביטחון התזונתי צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות החברתי של הממשלה שתקום לאחר הבחירות ושל שר הרווחה החדש. צעדים יחצ"ניים כמו של אהוד ברק, כאשר היה ראש הממשלה ב-1999, שקרא לציבור "לפתוח את המקררים" או האשמות מפי השר כחלון נגד עמותות ההזנה על השפלת הנזקקים, שימשו כסות לחוסר מעש וחוסר רצון לקחת אחריות. מאמץ אמיתי ל"הסרת חרפת הרעב מישראל" דורש מדיניות שמשלבת בין ארבע שיטות המקובלות בעולם:
- הבטחת הכנסה נאותה על-ידי העלאת קצבאות ושכר ושילוב בכוח העבודה.
- פעילות ישירה להספקת הזנה במסגרות מיוחדות לאוכלוסיות בסיכון כגון ילדים.
- חיזוק יכולתה של המשפחה לתרגם את תקציבה לתזונה הולמת - על-ידי סבסוד מוצרי מזון מזינים, העשרת מצרכי מזון בסיסיים בתוספי תזונה וחינוך לתזונה נכונה.
- אספקת סיוע חירום לצרכים חריגים של יחידים ומשפחות במשבר.
קיומן של שיטות יעילות ובדוקות רבות למיגור בעיות העוני והרעב מוכיח שהבעיה אינה חוסר בנתונים ובידע מקצועי, אלא בתפישת עולם לגבי סדרי עדיפויות ואחריות המדינה. לפשע החברתי של הפיכת החברה הישראלית למובילה בעוני של ילדים, בחוסר ביטחון תזונתי ובפערים חברתיים היו שותפים לא רק הפוליטיקאים, אלא הציבור כולו שתמך בשיטה הכלכלית-חברתית הנוכחית, שיטה שדוגלת בהורדת מסים לבעלי ההון, לצד העסקה פוגענית וקיצוץ בקצבאות של מעוטי היכולת. שיטה שמבוססת על דה-הומניזציה של קבוצות שלמות כמו חרדים וערבים והאשמתן בהתפתחות עוני ורעב בקרב ילדיהן.
ניתן לקוות שהבחירות הנוכחיות, שבהן נושא הצדק החברתי נמצא במקום גבוה, יהיו נקודת המפנה בהיסטוריה החברתית בישראל. עם זאת, אל לנושאי הדגל החברתי להסתפק בססמאות של צדק חברתי ושלילת השיטה הקיימת. עליהם להציג תוכניות מפורטות כיצד הם מתכוונים להשיג את המשאבים הדרושים לצמצום ומיגור העוני וחוסר הביטחון התזונתי של משפחות וילדים.
עו"ס נעמה לוין, מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי, המחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן גוריון בנגב. ד"ר רוני קאופמן, המוקד לביטחון תזונתי, המחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן גוריון בנגב
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
