בחו"ל יותר טוב? לפעמים, עדיף להיות צרכן בארץ

אם חזרתם לאחרונה מטיול באירופה או בצפון אמריקה, בטח שמתם לב שהרבה יותר טוב לחיות שם. המזון יקר פה, הדירות – מחוץ להישג ידם של זוגות צעירים, מוצרי החשמל זולים יותר בארה"ב, באירופה המשכורות גבוהות פי 3. אבל יכול להיות שבזווית העין, הבחנתם בכמה פשלות שבכל זאת גרמו לכם לחשוב שבמובן הספציפי (מאוד) הזה - יותר טוב בארץ. אם אתם גרים בחו"ל - יתכן ששמתם לב לכך ביתר שאת. אז , למרות שקשה לחיות פה לעומת מערב אירופה וצפון אמריקה, שאלנו תיירים ותושבים מה בכל זאת יותר טוב בישראל מבחינה צרכנית לעומת מדינות המערב? הנה התשובות שקיבלנו.

• האם התייקרויות המוצרים מוצדקות?
• שופרסל: נעלה מחירי אלפי מוצרים החודש
  

חשמל, אינטרנט ודיור

אין מזגן

אחת ההמצאות החשובות ביותר בהיסטוריה האנושית היא המזגן, כך יודע כל תל-אביבי. או באר-שבעי. או בית-שאני ובקיצור, כל ישראלי שמשקה את בגדיו בנחילי זיעה במהלך הקיץ, הסתיו והאביב. המזגן ורק המזגן, הוא זה שהופך את החיים במזרח התיכון לאפשריים ובלעדיו, כל המכוניות היו לבנות וכל האנשים היו יושבים כל היום במרפסת בגופיות סבא ונאנחים.

ואם אין מזגן, שלפחות יהיה חשמל: בארה"ב, ארץ ההוריקנים, הטורנדו וחברות החשמל המרובות – אתה ועוד כמה מיליונים כמוך, יכולים לסבול מהפסקת חשמל של שבוע-שבועיים ואיש לא ימצמץ. גם אם מדובר בסתם תקלה אזורית, שאינה קשורה באסון טבע אימתני - היא לרוב תתוקן כעבור שבוע ומעלה. זאת בעוד שבארץ, תיקון תקלה אורך פחות משעה עד מספר שעות בודדות.

בישראל, דודי השמש הם שאחראים, בין היתר, לכיעור הנוף. המתקנים המתקלפים האלה, שנעוצים בגגות בתי ישראל ודוקרים את העין, המבכרת גגות רעפים אדמוניים, הם בעצם המצאה מעולה שחוסכת בחשמל. ולמרות שזו לא היתה הכוונה: היא גם "ירוקה" לסביבה. בחו"ל, דודי שמש נפוצים בערך כמו חתולים ברחובות הערים הגדולות – כלומר, בכלל לא.

דודי שמש. אמנם מכוער אך חסכוני(צילום: גיל נחושתן)

בארה"ב, לא רק שלא תהנו מדוד שמש, אלא שייתכן שתאבדו את הגג שמעל לראשיכם ולא רק בגלל סנדי. מחירי הדיור נמוכים יותר, אך רבים איבדו את ביתם במשבר האשראי האחרון וזו אחת המדינות היחידות במערב שבקלות אפשר להפוך בה להומלס, רק משום שאיחרת בתשלומים. בישראל, זה עדיין לא קורה.

ומאסון אישי לאסון המוני: מדי שנה פוגעים הוריקנים בארה"ב ומדי כמה שנים הם מעוררים בהלת הצטיידות צרכנית ומחוללים הרס תשתיות ובתי מגורים. אסונות טבע כאלה - נדירים בארץ. אם אתם בכל זאת רוצים ללכלך על ישראל אז הנה: כשתבוא רעידת האדמה, היא תגרום כאן, כנראה, ליותר בלגן.

קניות

הפתעה בקופה בארה"ב: המע"מ מחושב בנפרד

לעומת מזג האוויר - הקניות בסופר אמריקני הן חוויה די אידיאלית. למעט ההפתעה בקופה. חישבת את הסכום בסופר עד הסנט האחרון. הגעת לקופה ואופס, הסכום לא שווה לחישוב שלך, למרות שקיבלת 98 בבגרות במתמטיקה 5 יחידות. בארץ כבר היית הורג את הקופאית על דבר כזה ולא, לא אכפת לי שזה החוק, תני לי לדבר עם המנהל. בחו"ל, לעומת זאת, אתה עובר על כך בשתיקה ושומר את כל הקבלות בקפדנות כדי לקבל החזרי מס ולא לצאת פראייר.

לא תמיד יש החזר כספי

עוד הפתעה בקופה בחו"ל, זה הסירוב להשיב כסף לצרכן. בעקבות תקנות החזר כספי, התקדימיות כנראה בעולם כולו, בתי עסק בישראל מחויבים להשיב לצרכנים את כספם אם הם מתחרטים על קניית המוצר. כל זאת אמנם בסייגים ובתנאים מסוימים, אך בכל מקרה - מדובר בחובה. בחו"ל: אין חובה כזאת. בארה"ב, ממלכת ההחזרים הכספיים (יש רשתות שמחזירות כסף על מוצרים משומשים גם אחרי שנה), תתפלאו לגלות, לא מחזירים כסף בכל מקום. בחנויות פרטיות רבות, אפילו בניו יורק, תגלו שאין החזר נקודה, אפילו אם החזרת את הפריטים שעה אחרי הקנייה. במקום כסף אתה ההמום מקבל כרטיס מתנה, המחייב אותך לקנות שוב באותה חנות, למרות שאתה מסביר למוכרת שאתה טס חזרה לאיזראל באותה הלילה. אפילו חנות של רשת גדולה כ-FOREVER21 לא מעניקה החזר כספי בניו יורק, בניגוד להחזר לו היא מחויבת בישראל.

מצטערת, למרות מה שסיפרו לך על אמריקה, אצלנו בחנות אין החזר כספי(צילום: index open)

שירותים

סלולר

ומה עם מוצר חיוני לנשמה כמעט כמו שופינג: סלולר? האמינו או לא, ישראלים שחיים בגרמניה ובארה"ב מספרים כי לאור המהפכה הסלולרית, פתאום יותר יקר שם מהבחינה הסלולרית מאשר במולדת. מיכה רכבי שעשה רילוקיישן לניו ג'רזי עם אשתו ושתי בנותיו, חשף בפני ynet את תוכנית הסלולר שלו, "תוכנית נפוצה למשפחה של AT&T".

הודעות SMS הוא שולח בתוך ארה"ב ללא הגבלה, אך התוכנית מוגבלת בדקות. הוא מסביר: "תוכנית מינימלית למשפחה המחזיקה בכמה מכשירים כוללת הגבלה של עד 700 דקות שיחה לכל המשפחה יחד. התוכנית עולה 60 דולר בחודש לטלפון ראשון ו-10 דולר לכל טלפון נוסף. חבילת הודעות טקסט ללא הגבלה עולה 30 דולר לחודש – לכל הטלפונים גם יחד. האינטרנט הסלולרי בארץ יותר טוב באיכותו וגם יותר זול: חבילת דאטה בינונית של 3 GB עולה 30 דולר לחודש לכל טלפון"

כל זה יחד יוצא 60 דולר לאדם, קרי 233 שקל לערך לעומת 99-79 שקל להצעות מקבילות בישראל, שחלקן כוללות גם שיחות לחו"ל. וזה לא הכל. יש מסים של 10% כלומר עוד 33 שקל לאדם. ביטוח עולה 7 דולר למכשיר. עם זאת, יש לקחת בחשבון, שהמשכורות בארה"ב - גבוהות יותר בממוצע. 

המשכורת גבוהה יותר אבל גם השירותים

לפי מיכה, נותני שירותים עולים פחות בארץ. "מורה פרטית לאנגלית לוקחת בארה"ב 100 – 80 דולר לשעה בעוד שבארץ שירות דומה עולה פחות מחצי –עו"ד ורו"ח עולים בארץ פחות מחצי לעומת ארה"ב. גם הרפואה והביטוח הרפואי בארץ זולים בהרבה מאשר בארה"ב".

אינטרנט אלחוטי בבתי קפה

עוד דבר שמצוי בשפע ובזול בארץ: אינטרנט אלחוטי חינמי ברוב בתי הקפה והמסעדות וברוב מקומות הבילוי. באירופה - התרבות הזאת עדיין לא פשטה בבית הקפה ולעיתים קרובות תגלה שה-Wi-Fi בנמל התעופה הוא בתשלום וברחבי העיר הוא מיועד רק למחזיקים בסים מקומי.

היחלצות מבירוקרטיה

גם בארץ יש בירוקרטיה מורכבת, מייאשת, שאחראית להרבה ראשים שנדפקים בקיר, אבל באירופה ובארה"ב היא מורכבת לא פחות. נסו להירשם לאוניברסיטה אמריקנית. נסו למלא טפסים במדינה סקנדינבית. נסו לדבר אל ליבו של פקיד בארץ. יש סיכוי קלוש שהוא יקשיב לכם ויסייע לכם לעקוף כמה תחנות בדרך. בדנמרק? אין סיכוי. נסו להתחנן על ליבו של שוטר אמריקני קפוא מבט ולב. נסו להתקשר לחברות אשראי, סלולר ואחרות בארה"ב, וגלו שהן העבירו את המוקדים שלהם להודו. 

תחבורה

רכבת לילה מנתב"ג

גם בתחבורה הציבורית אפשר למצוא מגרעות: הרכבות באירופה נחשבות למדויקות יותר, אך לא תמיד הן זמינות יותר: מי שינחת בטיסת לילה בנמל התעופה פיומיצ'ינו ברומא, באמצע השבוע, יגלה שתנועת הרכבות משם אל התחנה המרכזית בעיר מסתיימת משום מה ב-23:30, למרות שטיסות נוחתות וממריאות משם כל הלילה, מה שגורם לך להתגעגע מיד לרכבת ישראל.

מהרכבת, ודאי תעברו לכביש ואז תגלו שהוא מיועד לעשירים בלבד בעטיין של אגרות יוקרתיות. בארץ זה עדיין מחזה לא נפוץ. באירופה נפוץ יותר ובארה"ב: יקר לנסוע על הכביש בניו ג'רזי וניו יורק. לפי מיכה שגר בניו ג'רזי, "האגרות מקזזות את ההבדל במחיר הדלק ולפעמים אפילו יותר, תלוי היכן בארה"ב והמכוניות בארץ חסכוניות יותר בדלק מאשר בארה"ב. אם רוצים להחליף את המכונית ברכבת, מגלים שרכבת זולה יותר בארץ מאשר בארה"ב".

ואם כבר בתחבורה עסקינן, הנה נוהג שהכללים שלו ברורים כמו ערפל מתובל בקצת אובך: מתן טיפ לנהג מונית באירופה ובארה"ב. כמה משלמים? האם אפשר לא לשלם? למה בכלל לשלם? מי לכל הרוחות המציא את הנוהג המציק הזה?

במדינות מתוקנות אנשים מרוויחים משכורות שמספיקות לכלכל אותם ואת משפחותיהם, אך יש כמה מדינות, מתוקנות יותר או פחות, שעדיין מתחזקות את הנוהג המציק הזה.

טקסי! יש לך עודף?(צילום: איי אף פי)

סיוט מוניות נוסף וכלל עולמי קשור בעודף. "יש לך כסף קטן"? זו שאלה שמחקרים בעתיד יגלו שהיא שגורה בפיהם של נהגי מוניות כמעט כמו: "איזו מדינה, אה""? אין להם עודף והם לא מתביישים בזה, אבל אם תתעקש, הם יארגנו משהו, בעזרת השם והפיצוציה הקרובה.

אוכל

טבעוני זה אומר בלי גבנ"צ ובייקון?

כשתצאו עצבניים מהמונית, לא תחטפו משהו לאכול? ומה אם אתם לא אוכלים בשר? בישראל, האפשרויות המהירות לצמחונים וטבעונים טובות יותר, תתפלאו. בכל פינה יש פלאפליה וחומוסיה ובכל בית קפה: סלט ענק ומשביע. בחו"ל, סלט זו ההגדרה המילונית לשני עלים עם בייקון, ירקות זה תפוחי אדמה ופלאפל עדיין נחשב למאכל אקזוטי. קשה עד בלתי אפשרי למצוא מזון "על הדרך" שלא מכיל בשר וגבינה ולרוב הם באים ביחד. במסעדות יש יותר מגוון: אבל פסטה היא פיתרון בלתי מספק.

גם כלא צמחוניים, ישראלים מעדיפים גבינות רזות, עוף ודגים ובשר בקר רזה, לעומת הגויים שמחבבים בייקון וצ'דר. אפילו המזון השמן והחטיפי פה קצת יותר בריא וקצת פחות עמוס סוכר. תרבות המזון המהיר בארץ כוללת שווארמה מבשר רזה יחסית, חומוס בשמן זית, ואפילו לבורקס – מאכל עתיר מרגרינה אמנם, מוסיפים חלבון איכותי בדמות ביצה קשה ולא, למשל, גבינה נוזלית - המצאה אמריקנית דוחה. בפיצה אנחנו מעדיפים זיתים על פפרוני והכי הכי אנחנו אוהבים קערה ענקית של פירות. החטיף הלוהט ביותר בסופר? במבה, מוצר שמצטייר כברוקולי לעומת חטיפי הגבינה והנתרן של האמריקאים.

זה לא נכון לגבי איטליה ולא תמיד נכון לגבי צרפת, אבל זה כמעט תמיד נכון לגבי שאר מדינות העולם. ולא הקפה של סטארבאקס לא טעים. ממש לא טעים.

זה קפוצ'ינו? הצחקתם אותי

למרות כל התשבוחות האלה, לא שכחנו ולא סלחנו שברוב מוחץ של המקרים, המזון בסופר בישראל יקר יותר לעומת אירופה, אוסטרליה וארה"ב, אבל נסו לקנות בננה אחת בודדת בסופרמרקט עירוני בשוויץ וגלו כמה היא עולה לכם. אנחנו קנינו אחת כזאת בלא פחות מאירו וחצי.

כדי לארוז את הבננה, תרצו שקית לא? ברשתות רבות בחו"ל - על שקית משלמים. זה אולי יותר ירוק אבל זה בטח יותר יקר.

תרבות הצריכה

אוכל, גורר חובות חובות חברתיות לא כתובות: בבריטניה, כך מספרת אלה שגרה בלונדון מספר שנים, אם אתה לא שותה עם הקולגות בתום יום העבודה, אתה ממקם את עצמך מחוץ למעגל החברתי. וב"שותה" הכוונה ללפחות 5 בירות. כולם חייבים להזמין את כולם לסיבוב, כך שיוצא שאתה משלם על מספר כוסות בין אם רצית ובין אם לאו. ולפעמים אף יוצא שאתה נופל על שני סיבובים, מה שמכפיל את מספר הכוסות שתאלץ להזמין עבורך ועבור עמיתייך. הבירה בבריטניה אמנם זולה לעומת ישראל אבל לשתות כך מספר פעמים בשבוע זו הוצאה לא פשוטה לכיס, והכנסה לא רצויה לכבד.

בכלל, בבריטניה, כמו גם בארה"ב תרבות הצריכה מפותחת פי כמה לעומת ישראל. בארה"ב המחירים ברשתות מסוימות נמוכים עד כדי גיחוך. ברשתות מסוימות, אפשר להחזיר מוצר לחנות גם אחרי שנתיים. ברשתות אחרות, אפשר להחזיר לחנות מוצר איפור משומש. יש תמיד כפל מבצעים והשירות תמיד מופלא. החנויות ענקיות, מלאות כל טוב וחוויית הקנייה שם אדירה. הסופרמרקטים נקיים, עצומים, מדפים שלמים מכילים את אותו מוצר, רק של עשרות מותגים שונים. יש אוכל טרי לקחת ואפשר גם לשבת בקיצור – תענוג.