קיסר הקולינריה הישראלית: פרידה משאול אברון

עוד בערוץ האוכל:

קרם ברולה פריזאי: מתפרקים על הקרם השרוף

קופיטקה של דודה פראניה: ניוקי פולני

תופסים אמריקה: מנות דיינר למתחילים 

“זה מה שיהרוג אותך”, אמרו לו תמיד. הוא מצדו היה מצחקק, עוטה על עצמו חיוך אניגמטי משהו.

"אתה תמות", אמרתי לו פעם אחרי שנדמה היה לי שהגזים במרטיני וכולסטרול: "גם את", אמר והרים כוס לעוד לגימה. ולא, הוא לא מת מזה וגם לא מזה.

שאול אברון הלך לעולמו, עולם שמבחינתו לא קיים בכלל, כשהוא מוקף באנשים שאוהבים אותו וחייבים לו המון.

את הידע העצום שלו ביין ואוכל, בבני אדם ותהליכים כלכליים, בכתיבה ובמניעים האפלים של הנפש, הוא חלק בנדיבות בלתי מצויה עם הזולת. אם היו אומרים את זה בפניו, היה מעניק למצהיר מבט קטן של בוז. האיש באמת שנא מחמאות.

מהראשונים להגיש נתחים מדממים, עוד במסעדת "הקיוסק". סטייק ביועזר(צילום: תום להט)

למרות כל האהבה וההערכה להם זכה, ובצדק, שאול היה זאב בודד. הוא לא הקים משפחה והאמין באהבות שיכולות להימשך חמש דקות או קצת יותר, אך ודאי שלא לנצח. לנשים שהיו לצידו, שחלקן גם היו נשואות לו, נכונו ודאי רגעים מרתקים. אבל גם הן נאלצו ללמוד משהו על הזמן החולף, על הסקרנות המתגברת ועל הצורך שלו לפרוץ מסגרות.

אפשר היה לטעות פה ולחשוב שהוא מיזוגני. אפשר היה אפילו ללעוג לו על נטייתו להקיף את עצמו בנשים צעירות ממנו. אבל הוא מעולם לא התייחס אליהן כאל פרסים שקטף, להפך. לכל היותר הן היו חלק מאהבתו לאסתטיקה בלתי מתפשרת ומהצורך שלו לגעת באסתטיקה הזו לפעמים, כמו בכל דבר אחר, בידיים ממש.

מאז הקמתה של המסעדה, הוא ישב יום יום על הבר ביועזר, מדי פעם קושר שיחה לבבית עם סועד טירון לצד כוס יין, מציע מן הידע האנציקלופדי שלו, מזמין לטעימות ומחנך את החך הישראלי.

הוא מעולם לא היה שף, אבל כל מי שעבד שם במטבח צמח והתפתח תחת עיניו הבוחנות ותשוקתו העזה למצוינות. כל הזמן היה מלמד ומלמד, כמי שזורע זרעים של תבונה קולינרית ברוח ולא מתאמץ במיוחד להשקיע בהם את האגו שלו. מי שרצה, למד ממנו המון.

אברון לימד את חיים כהן מהו. רוסטביף(צילום: דודו אזולאי)

מצאה שלל שימושים ביועזר, בין השאר כקינוח ג'לי וגם ברוטב של קלמרי. שמפניה, ששאול כה אהב(צילום: ירון ברנר)

אויסטרים ושמפניה

מתכון של יועזר, שמשלב 2 מהאהבות הגדולות של שאול: אויסטרים ושמפניה.

המרכיבים:

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

אופן ההכנה:

1. כשעה לפני ההגשה, מנקזים את נוזלי האויסטרים דרך מסננת, מניחים בסיר, מבשלים ומצמצמים לחצי.
2. מניחים בסיר את השמפניה ומצמצמים לרבע. מאחדים את הנוזלים ומצננים לטמפרטורת החדר.
3. הגשה: מחממים מלח גס בתנור חם, מעבירים את המלח החם לכלי הגשה, מניחים מעליו את האויסטרים ויוצקים כף מהרוטב מעל כל אויסטר.
   

נתח קר - לשון בקר

לצד אהבת החדש והמסקרן, שאול גם לא התנתק מהמאכלים שליוו מבית. מתכון זה, של אחד הבשרים שמככב בצלחת נתחי הבשר של "יועזר" בערב יום הכיפורים, נוצר בהשראת האוכל שהוגש בבית הוריו ולקוח מתוך כתבה שכתב ל-ynet אוכל לרגל האירוע. "בבית הוריי אמנם לא שמרו על כשרות, אבל מסורת היא מסורת ולשון בקר מבושלת היתה נתח שמאד חביב עלינו, במיוחד בתקופת החגים", הוא כתב.

המרכיבים:

1 לשון בקר (500-700 גרם)

2 עלי דפנה

1 ענף טימין

2 יחידות פלפל אנגלי

כ-10 יחידות פלפל שחור שלם

1 צ'ילי טרי

קצת מלח

(צילום: תום להט)

אופן ההכנה:

1. שמים את הלשון בסיר ומכסים במים. מרתיחים, ומנקים בכף את הקצף. מנמיכים את האש לכדי בעבוע קל ומוסיפים את התבלינים. מבשלים 3-4 שעות.
2. מוציאים את הלשון מהסיר למסננת ומקלפים אותה כשהיא קצת מתקררת. מצננים וחותכים לפרוסות דקות.
   

(צילום: תום להט)