הכל יחסי: על קרב המינים בסיקור הספורט

אחת הטענות המוכרות ביחס לסיקור ספורט הנשים בתקשורת היא שערכן החדשותי של הידיעות נתפס, בהכללה, כנמוך יותר משמעותית בהשוואה לספורט הגברים.

חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:

• פספסתם את הטיול של מכבי ת"א מול גדיניה? צפו בתקצירי היורוליג
• ראשל"צ מדהימה את מכבי בנוקיה - צפו בתקצירי הכדורסל
• הדרמה בטדי, אלירן עטר מוכן לדרבי - צפו בתקצירי ליגת העל
  

• ואן פרסי כבש ולא חגג מול ארסנל - צפו בתקצירי אנגליה
  

בכדי לעבור את מסננות העריכה ולזכות בסיקור תקשורתי, נדרשת ידיעה העוסקת בספורט נשים להוכיח את חשיבותה ולהיות מלהיבה יותר מידיעות העוסקות בספורט גברים, שנכנסות למדורי הספורט בתנאי סף פשוטים בהרבה. בעוד שפעולות פשוטות באימוני ספורט גברים מסוקרות על בסיס קבוע, ידיעות העוסקות בספורט נשים צריכות להיות מיוחדות מספיק כדי לזכות בחשיפה.

קפטניות ליגת העל בכדורסל נשים. ינמיכו להן את גובה הטבעת?(צילום: אורן אהרוני)

בשבוע שעבר, התרחש אחד מאותם אירועים מיוחדים. הצעתו של ג'ינו אוריימה, מאמן קונטיקט, להנמיך את גובה הטבעות בכדורסל הנשים ב-18 סנטימטרים עוררה פרסום ודיונים רבים בתקשורת ומחוצה לה. מעבר לסיקור התקשורתי האינפורנטיבי (ולעיתים אמוציונלי), נדמה כי ברעיונו של אוריימה מסתתר משהו עמוק בהרבה שראוי לדיון אף הוא.

ידיעות נוספות ב-ynet ספורט:

• מכבי ת"א פנתה להתאחדות: איכפו את התקנון בנוגע למחירי הכרטיסים
• ככה ייעשה לאיש: צפו בבובה של לאנס ארמסטרונג עולה באש
• ומה עמיר פלג חושב על שערוריית הכרטיסים לקראת הדרבי?
  

"מרחב יחסי", שקבוצה חברתית אחת מעניקה לאחרת, הוא מושג מוכר בסוציולוגיה. בספורט נהוג לטעון שנשים פועלות במרחב היחסי שהגברים מאפשרים להן. מעקב אחר התפתחות ספורט הנשים, מצביע על כך שברוב המקרים, המרחב היחסי ניתן כאשר ספורט הנשים אינו מאיים על הגבריות של ספורט הגברים.

סרינה וויליאמס בפעולה. מובדלת בבירור מטניס הגברים?(צילום: AFP)

למשל בטניס, ספורט הנשים מצליח מאוד, בין השאר, משום שההבחנה בין הגברים והנשים בו ברורה - העובדה שנשים משחקות בחצאיות ואורכו של המשחק שונה מטניס הגברים (3 לעומת 5 מערכות), תוחמת את המשחק ומבחינה אותו בבירור מטניס הגברים.

כך זוכה למעשה הענף במרחב היחסי ובלגיטימציה החברתית שלו. היעדרו של מגע פיזי בין הספורטאיות במשחקי הטניס, כמו גם הכדורעף, מבטיח את שמירתה של הנשיות באותם הענפים. כלומר, במקום שבו הספורטאיות אינן "ספורטאים ממין נקבה" יש להצלחה שלהן לגיטימציה חברתית.

נבחרת רוסיה בכדורעף חופים. ללא ספק, ספורט נשים מצליח(צילום: רויטרס)

הצעתו של ג'ינו אוריימה מבקשת, אולי אפילו באופן תת מודע, להרחיב את המרחב היחסי של כדורסל הנשים באמצעות הבחנתו מכדורסל הגברים. במידה רבה, הרעיון הזה מתכתב עם הנסיון לכפות על מתאגרפות ללבוש חצאיות במשחקים האולימפיים האחרונים בלונדון (הצעה שנדחתה בסופו של דבר). את שני המקרים, ובעוד רבים אחרים, מנחה המחשבה שספורטאיות צריכות לפעול ולנהוג בקודים אחרים מהספורטאים ולא לפלוש למרחב הגברי בלי להתאימו למידתן.

ייתכן כי אם ההצעה תיושם, הלגיטימציה של כדורסל הנשים, לאורך זמן, רק תגבר והענף ישגשג יותר. אבל האם זוהי הדרך לעשות את זה? על זה כמובן אפשר להתוווכח...

ד״ר אילן תמיר הוא מרצה לתקשורת ומומחה בתקשורת הספורט במרכז האוניברסיטאי באריאל ובאוניברסיטת בר-אילן