פורמולה 1 - קימי רייקונן מנצח, וטל מצמצם נזקים

בעבר אמרו עליו שהוא אחד הנהגים המהירים והמוכשרים ביותר שאחזו בהגה פורמולה 1. מה שלא מנע מפרארי לזרוק אותו בבושת פנים תוך שבירת חוזה, בטענה כי הוא לא מתאמץ מספיק. אמרו עליו שהוא מעדיף לשתות אלכוהול עם חברים טובים, ולא לבלות עם המכונאים סביב המכונית לקראת מירוץ כפי שעושים נהגים אחרים. אמרו שהוא איבד את זה, ושאין לו מושג מה לעשות עם כל כישרון הנהיגה האדיר הזה.

הקעקועים האלגנטיים על גופו ובעיקר על ידיו, לא עזרו להרגיע את המבקרים. גם לא מרוצי שלג פראיים בהם לקח חלק, גם לא סלידה בסיסית ולחלוטין לא מוסתרת מכל מה שקרוי תקשורת - התנהגות מופרכת כמעט בעידן ובספורט בו המדיה היא המלך.

קימי עזב את פרארי עם כל המחמאות והטענות, והחליט לנהוג ב-WRC, אליפות העולם בראלי. כמעט שלא במפתיע, הוא גם עשה את זה באופן מעורר הערכה. עם לא מעט התרסקויות בלתי נמנעות, אבל גם עם תוצאות מאד מרשימות לנהג שהעבי את כל שנותיו הבוגרות במירוצי מסלול, בעיקר מכוניות פורמולה חד-מושביות. סגנון שונה באופן קיצוני מראלי על עפר, בוץ ושלג, בין עצים וסלעים ולאורך תהומות.

קימי חזר לפורמולה 1 העונה, אחרי ביקור של שתי עונות בעולם הראלי. הרבה סיכויים לא נתנו לו בקבוצת לוטוס הקטנה יחסית, וחסרת המימון הדרוש למלחמה על התואר. לא רק שקימי כבר אינו צעיר במיוחד, אלא שמכוניות הפורמולה 1 עברו לא מעט שינויים. זה לא מנע ממנו להיות כבר העונה הנהג היציב ביותר, ולהגיע למירוץ באבו דאבי, שלושה מירוצים לסיום העונה, כשהוא עדיין במירוץ לאליפות, במקום השלישי בטבלת הנהגים. הישג מדהים לכל הדעות.

למירוץ היום זינק רייקונן מהמקום הרביעי, לאחר שמוביל האליפות ואלוף העולם המכהן, סבסטיאן וטל, זינק מעמדת הטיפולים כעונש על מכונית קלה מדי במהלך מקצה הדירוג. לואיס המילטון, עוד אלוף עולם לשעבר, זינק מהעמדה הבכירה ושמר על מקומו ללא בעיות בזינוק. רייקונן, אשר טען במהלך כל העונה כי הלוטוס תראה את יכולתה כאשר תצליח לזנק בראש הטור, עקף במהירות את מארק וובר שזינק מהעמדה השנייה וניסה לשמור על מרחק סביר מנהג המקלארן.

זה הצליח רק חלקית, שכן המילטון פתח פער של כשלוש שניות, עד שנאלץ לעצור בצד עם מכונית מושבתת. רייקונן ולוטוס קיבלו הזדמנות להוכיח את טענתם למכונית מהירה מאד לאורך הקפה, אך לא מספיק מהירה בישורות ארוכות. והפיני אכן הגדיל אט אט את יתרונו. מכונית קוצבת שניה במספר שהוזעקה למסלול חיסלה את יתרונו, אך פרננדו אלונסו בפרארי המרשימה, לא הצליח לסגור את הפער מוקדם מספיק.

אלא שלמרות ההישג של רייקונן, נראה כי התוצאה המרשימה ובעלת המשמעות הגדולה ביותר על האליפות, הייתה זו של סבסטיאן וטל. הנהג הגרמני ומוביל הטבלה נאלץ לזנק מרחבת הטיפולים עקב כמות לא מספקת של דלק במכוניתו בסיום מקצה הדירוג. לאחר מכן גם היה מעורב במגע עם מכונית אחרת, ששלח אותו להחלפה מוקדמת של צמיגים וחרטום. אלא שווטל נהג באופן מרשים, נהנה ממזל בדמות אירועים ששיגרו החוצה את המכוניות הקוצבות, וניצל היטב

את פרישתם של מספר נהגים בכירים.

כעת הוא מוביל ב-10 נקודות על-פני אלונסו, שני מירוצים - ארה"ב וברזיל - לסיום העונה. יש מעט מאד מהמרים שלא יבחרו בו כבעל הסיכויים הגדולים ביותר לזכות באליפות.

1. קימי רייקונן, לוטוס

2. פרננדו אלונסו, פרארי

3. סבסטיאן ווטל, רד-בול

4. ג'נסן באטן, מקלארן

5.פאסטור מלדונדו, וויליאמס

6. קאמואי קובאישי, סאובר

7. פליפה מאסה, פרארי

8. ברונו סנה, וויליאמס

9. פאול די ראסטה, פורס-אינדיה

10. דניאל ריקיארדו, טורו-רוסו

אליפות הנהגים

1. סבסטיאן ווטל, רד-בול, 255 נקודות

1. פרננדו אלונסו, פרארי, 245 נקודות

3. קימי רייקונן, לוטוס, 198 נקודות

4. מארק וובר, רד-בול, 167 נקודות

5. לואיס המילטון, מקלארן, 165 נקודות

6. ג'נסן באטן, מקלארן, 153 נקודות

7. פליפה מאסה, פרארי, 95 נקודות

8. ניקו רוזברג, מרצדס, 93 נקודות

9. רומיין גרושיאן, לוטוס, 90 נקודות

10. סרחיו פרז, סאובר, 66 נקודות

אליפות קבוצות

1. רד-בול, 422 נקודות

2. פרארי, 340 נקודות

3. מקלארן, 318 נקודות

4. לוטוס, 288 נקודות

5. מרצדס, 136 נקודות

6. סאובר, 124 נקודות