יפן רוצה לשתף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי

דג'ימה (Dejima) הוא שמו של אי קטנטן בעיבורי העיר נגסקי, אשר בשעתו, במאה ה-17 כאשר רק החלה ההיפתחות של יפן אל העולם, הוגדר כשטח היחיד ביפן הפתוח לאנשי המערב. היום משמש שם זה על מנת להגדיר אי קטן ליד נמל טוקיו, כביתה של פעילות יוצאת דופן אשר מנסה לחבר חברות סטארט-אפ ישראליות עם חברות טכנולוגיה יפניות.

כתבות נוספות בנושא יפן :

• ארץ המחירים העולים: רילוקיישן ליפן משתלם?
• הסיוט החדש של אנשי עסקים ביפן: לימודי אנגלית
• המודל של יפן, העתיד של סין
  

במאה ה-17 מדובר היה בקשר עם אוניות הולנדיות ופורטוגליות, היום מדובר בחברות ישראליות, וב-7 בנובמבר יוצג מיזם זה בפני הציבור הישראלי במסגרת סמינר בתל-אביב.

טוקיו. הסחר השנתי עם ישראל נאמד ב-3 מיליארד דולר(צילום: shutterstock)

הסמינר מעלה הצעה לפעילות בחממה טכנולוגית במזרח, כאשר הפעם המדינה היא יפן. נכון, חממה טכנולוגית במזרח אינה דבר חדש, יותר ויותר יזמים ישראליים נתקלים לאחרונה בהצעות המגיעות מחממות טכנולוגיות במזרח, הצעות המשלבות מתן שטחי פעילות לצד שירותים נלווים ואף מימון. כל עוד מדובר בהצעות המגיעות מסין אין בכך דבר חדש, אך הפעם, וזאת הפעם הראשונה, יפן צועדת אל תוך תחום זה.

יפן, המתאוששת מנזקי רעידת האדמה, הצונאמי והאסון הגרעיני, היא אחת משלוש הכלכלות הגדולות בעולם, והיא מקיימת עם ישראל סחר בהיקף שלושה מיליארד דולר בשנה. היקף זה, למרות שמדובר במיליארדים, הוא טיפה בים ביחס לפוטנציאל הקיים.

עד כה עיקר הסחר היה מוצרי צריכה מיפן, בראש ובראשונה מכוניות, ומישראל יהלומים, דשנים ומעט טכנולוגיה, והמעט טכנולוגיה הזאת היא הדבר שאולי מתחיל להשתנות בימים אלה. לישראל יש חדשנות, ליפן יש תעשייה טכנולוגית מפותחת והחיבור ביניהן אמור להיות טבעי.

קאזו אוקדה, איש עסקים יפני המתגורר בישראל, הוא היזם שמאחורי הסמינר בנושא שיתקיים בבית לשכות המסחר בחסות לשכת המסחר ישראל-יפן, סמינר שנועד להביא את הבשורה היפנית לעולם הסטארט-אפ הישראלי. הוא מכיר היטב את היכולות של החברות עתירות הידע הישראליות והוא מייצג את החברה היפנית Isratech Japan, המתמקדת בטכנולוגיה ישראלית.

כאשר אני שואל אותו מה נשתנה ביפן ומדוע רק כעת מתחילה בה יוזמה שכזאת, הוא מציין כי, גם אם זה מפתיע, הספר Startup nation אשר תורגם רק בשנה האחרונה לשפה היפנית, הביא לתודעתם של מנהלים רבים את העובדה שבישראל פועלים מרכזי פיתוח של מוטורולה, סמסונג, מיקרוסופט וגוגל, ושישראל מחזיקה בשיאים עולמיים בתחומי החדשנות הטכנולוגית וחברות הזנק.

תראו מה שספר אחד קטן יכול לעשות. מן הסתם גם העובדה שחברות סיניות נמצאות במירוץ לרכישות בישראל משפיעה. אין כמו תחרות עם שכנים על מנת לפתח מודעות להזדמנויות.

הסמינר יתרכז בתחומי הטכנולוגיה החמים ביותר ביפן כיום, מידע ועצות לחדירה לשוק היפני לרבות מציאת שותפים ומשקיעים, וכאמור גם אפשרויות פיתוח בארץ השמש העולה. ישתתפו בו ראשי החממה הטכנולוגית "סמוראי" אשר שוכנת באותו אי קטן ליד נמל טוקיו וקרן ההון סיכון היפנית Samurai Incubate Inc.

האי דג'ימה גם ידוע כ-Startup island ("אי הסטארט-אפ"). הוא רובע טרנדי של עיר הבירה, משופע בבתי קפה קטנים המהווים סביבה טבעית ליזמים המפעילים במסגרת החממה חברות סטראט-אפ יפניות. פועלות שם כ-40 חברות, בעיקר בתחומי האיטרנט, אפליקציות סלולר, אנרגיה, מדעי החיים ו-B2B (מסחר בין עסקים). החממה והקרן שמאחוריה גייסו עד כה למענן כ-320 מיליון ין. הצלחה ראשונה הופיעה בדמותה של חבתרה שנרכשה על ידי ענק התקשורת היפני KDDI ב-20 מיליון דולר.

אך האם הגיע הזמן לפתוח את דלת המיזם לחברות ישראליות? קודם כל, למה להעביר את החברה מזרחה, ואם כבר להעביר אז מדוע ליפן ולא לסין למשל, הידועה בתמיכה האגרסיבית שהממשל בה מעניק?

יזם העומד בפני צומת דרכים יצטרך לתת על כל אלה את הדעת ולהחליט את מה שנכון לו. חברות הסטארט-אפ הישראליות לא יסכימו לוותר על הקירבה אל הסביבה הישראלית גם בעבור נוחיות, מימון ותשתיות. יהיו אלה שיסברו אחרת, בין אם בגלל מצוקת מימון ובין אם בגלל עייפות מהמירוץ היומיומי או בגלל שהמוצר שלהם ממילא מכוון אל שוקי המזרח.

בקרב אלה שיבחרו ברילוקיישן כללי של החברה, סין תהיה בדרך כלל אפשרות ראשונה במעלה, אך יפן צועדת בימים אלה, כפי שראינו, אל מרכז הזירה, יש בה סביבה דמוקרטית, חשש נמוך יותר מגניבות ידע, אינטרנט שבו ניתן לגלוש בחופשיות, וכן קירבה לחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם.

סין כבר נמצאת כאן וגם הודו שמה עינה על הטכנולוגיות הישראליות, ויפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, מצטרפת אל אלו שגילו זאת לפניה ושמה עינה בחברות הסטארט-אפ הישראליות. יש בכך אמירה חזקה אודות החשיבות של ישראל לעולם הטכנולוגי של היום (ושל מחר) וגם אנקדוטה מעניינת לגבי השמרנות היפנית והאיטיות שבה היא עוקבת אחרי שינויים בדרכה ההדרגתית והזהירה, כי גם ביפן הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.