כמה שווה דריסת ילד בן 12? שנת מאסר אחת

האם שנת מאסר היא עונש ראוי לנהג שדרס ילד בן 12? בית המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר היום (ב') שנת מאסר בפועל על מיכאל לוי - נהג מונית בן 55, שדרס למוות את אריק עופר בן ה-12 וגרם לפציעת חברו, רומן וורופייב, בתאונה שאירעה באופקים במרץ 2010. איתן עופר, אביו של אריק, מתח ביקורת חריפה על גזר הדין, ואמר ל-ynet "בישראל מקובל ששופטים מקלים בעונשם של רוצחי דרך".

איתן עופר, אביו של אריק: "מקלים בעונשם של רוצחי דרך"(צילום: רועי עידן)

בגזר דינו של לוי, מציין השופט אליהו ביתן כי בשנים האחרונות דווקא חלה החמרה ניכרת בעונשים שמטילים בתי המשפט על נהגים שהורשעו בגרימת מוות ברשלנות. בגזר הדין גם נכללת סקירה של הענישה הנהוגה במקרים דומים, והמסקנה העולה ממנה ברורה: העונש שהטיל היום בית המשפט המחוזי על נהג המונית אינו חריג - אינו מקל, ואינו מחמיר.

"הצורך להילחם בתאונות וקדושת החיים"

העונש שהוטל היום על לוי קל מזה דרשה התביעה, אך חמור מזה שביקש הסנגור. בפרקליטות אמרו כי רשלנותו "איננה קלה או רגעית, אלא גבוהה ומתמשכת", ולכן ביקשו להטיל עליו לפחות שלוש שנות מאסר, וכן קנס ופיצוי כספי למשפחות עופר ו-וורופייב. מנגד, סנגורו של לוי טען כי התאונה התרחשה בגלל "חוסר תשומת לב רגעי", וביקש להטיל עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות - וזאת בהתאם לחוות דעת שהגיש שירות המבחן.

מדוע בחר השופט ביתן לדחות את המלצת שירות המבחן, אך נמנע מלהחמיר עם לוי כפי שביקשה התביעה? על-פי גזר הדין, שנת מאסר בפועל היא עונש ראוי, שנמצא בין "קווי הגבול של רמת הענישה" הנהוגה בעבירות ונסיבות דומות. השופט ביתן מציין כי הטלת מאסר בפועל על נהג שהורשע בגרימת מוות ברשלנות, מהווה עליית מדרגה בהשוואה לענישה שהייתה נהוגה בעבר בבתי המשפט.

"מגמת הפסיקה בענישת נהגים שגרמו ברשלנות למוות, קיבלה בשנים האחרונות תפנית", מבהיר השופט בגזר דינו של לוי. "ממצב בו בחלק ניכר מהמקרים הוטל מאסר לנשיאה בעבודות שירות, ורק במקרים חמורים במיוחד הוטל מאסר ממש - למצב בו ככלל מוטל מאסר בפועל, ורק במקרים חריגים נקבע שהמאסר יהיה בעבודות שירות". הסיבה לתפנית בענישה, כך ממשיך השופט, היא "הצורך להילחם בתאונות ועקרון קדושת החיים".

"לקחת בחשבון את הכאב והסבל"

לגזר הדין מצרף השופט ביתן דוגמאות לעונשים שהטילו בתי המשפטים בשנים האחרונות - כולם במקרים של גרימת מוות בתאונת דרכים, וחלקם בנסיבות דומות לאלו שבגינן הורשע לוי. למשל, נהג משאית שדרס למוות הולך רגל הורשע בבית משפט מחוזי, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל - עונש זהה לזה שהוטל על לוי. אלא שבית המשפט העליון קיצר את העונש לשמונה חודשי מאסר, בגין "מצב משפחתי בריאותי של בנו ואשתו (של הנאשם)".

בנימוקים לעונשו של לוי, מסביר השופט ביתן כי היה עליו לאזן בין שיקולים שונים ומנוגדים. מצד אחד ניצב נהג המונית עצמו, אותו מתאר השופט כך: "אדם נורמטיבי, אין לו נטיות עברייניות, הוא גרם לתאונה ברשלנות רגעית ולא מתוך כוונה רעה או 'נהיגה מופקרת', הוא רגיש לזולת ואינו זקוק לשיקום או להתרעה. יש להניח כי מאסר בפועל יהיה עבורו ועבור בני משפחתו חוויה קשה וכואבת".

אלא שהשופט ביתן מסביר כי מול שיקולים אלה, "קיים האינטרס לבטא את קדושת החיים בעונש ההולם בחומרתו את התוצאה הקשה מכל. יש מקום לקחת בחשבון את הכאב והסבל של משפחות הנפגעים. (וכן) קיים האינטרס להטמיע בציבור את הצורך לנהוג בזהירות ולהרתיע מפני נהיגה רשלנית". על-פי גזר הדין, מכלול השיקולים הזה בא לידי ביטוי בעונש שהטיל השופט ביתן על לוי - שכלל מלבד מאסר גם פסילת רישיון לשמונה שנים.