היום משפט המרמרה בטורקיה: אשכנזי וצ'ייני לדין
התביעה באיסטנבול מבקשת לגזור יותר מ-18,000 שנות מאסר על הרמטכ"ל ומפקד חיל הים לשעבר, וכן על מי ששימשו כראש אמ"ן וראש להק אוויר בחיל האוויר, בגין אחריותם להרג 9 פעילים טורקים במשט לעזה. 490 נוסעים ועיתונאים יעידו, המשפט יצולם
בטורקיה ייפתח בבוקר (יום ג') - שלא בנוכחותם כמובן - משפטם של ארבעה קצינים ישראלים בגין אחריותם לכאורה להרג הפעילים שהיו על האונייה מרמרה שניסתה לפרוץ את המצור על עזה ב-31 במאי 2010. המשפט, שיתקיים באיסטנבול, יהיה מבחן נוסף ליחסים המתוחים בין ישראל לבת בריתה לשעבר.
היחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו בשנים האחרונות, והגיעו לשפל בתקרית המרמרה. כמה אוניות עם מאות פעילים מרחבי העולם ניסו לפרוץ את המצור הימי על עזה, אולם כפי שעשה במקרים קודמים - צה"ל השתלט עליהן באישון ליל ומנע מהן לעשות זאת. אלא שהפעם התפתח על הסיפון של האונייה מרמרה עימות אלים בין חלק מהפעילים, חמושים בנשק קר ולפי טענות ישראליות גם בנשק חם, לבין חיילי השייטת. פעילים אף חטפו חלק מהחיילים לכמה זמן. בעימות בין הצדדים נהרגו תשעה טורקים.
דו"ח של "ועדת פלמר" הבינלאומית שחקרה את אירועי המשט היה רך יחסית עם ישראל, ולמרות הביקורת עליה לא חסך ביקורת גם מטורקיה ומהפעילים על האונייה. הטורקים לא היו מרוצים מתוצאות הדו"ח, ובעקבות סירובה של ישראל להתנצל על האירועים ולשלם פיצויים למשפחות ההרוגים הורידו את דרג היחסים איתה והטילו עליה סנקציות נוספות.
התביעה בטורקיה מבקשת לגזור מאסרי עולם רבים על הקצינים הישראלים, שאינם משרתים עוד בצה"ל, בגין מעורבותם באירועים. הנאשמים הם הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, מפקד חיל הים באותם ימים אליעזר (צ'ייני) מרום, ראש אמ"ן באותה העת עמוס ידלין ומי ששימש כראש להק אוויר בחיל האוויר, אבישי לוי. היא דורשת לגזור יותר מ-18 אלף שנות מאסר על כל אחד מהם. כתבי האישום משתרעים על פני 144 עמודים, וכוללים אישומים בגין "הסתה לרצח באמצעות עינוי" ו"הסתה לפגיעה בעזרת נשק חם".
490 איש שהיו על האונייה מרמרה במהלך הפשיטה, כולל פעילים ועיתונאים, צפויים למסור עדות. בניגוד לנהוג בטורקיה,
הפעם יצולם המשפט על-ידי מצלמות הטלוויזיה, אף שלא צפויים שידורים ישירים מהדיונים.
ממשרד החוץ של ישראל נמסר אתמול לכלי התקשורת הזרים כי המשפט "נכלל לחלוטין בקטגוריה של משפט ראווה - הליך שאין לו שום קשר לחוק או לצדק. המשפט הזה אינו תואם שום היבט או יסוד של מערכת משפט חוקית, והוא מתקיים רק למטרות תעמולה. אם טורקיה תתמודד עם הנושא הזה בשיחות בילטרליות, הדבר יועיל לאינטרס שלה". גורם רשמי במשרד החוץ הטורקי סירב להגיב, ואמר כי התקרית היא כעת עניין משפטי.
Read this article in English