ראובן עובד: "רק רוצה להתפרנס בכבוד"
בגיל 29, ראובן עובד חזר לארץ אחרי הרפתקה קצרה בליגה השלישית באוסטריה, ומסרב לוותר על הקריירה ההולכת ונעלמת. מי שנחשב לאחד השחקנים המפוספסים בכדורגל הישראלי מבטיח: "יש לי כדורגל של גיל 21, עם נסיון מתוך לקחים של בן 120"
החודש יחגוג ראובן עובד 29. הקשר בעל מגע הקסם בכדור, ומי שסומן בשעתו כאחת ההבטחות הגדולות של הכדורגל הישראלי, חזר ארצה אחרי שהמועדון האוסטרי בו שיחק, ג.א.ק, פורק בגלל ניהול כושל. ושוב, עובד מוצא את עצמו בלי קבוצה, עם קריירה שממשיכה להתמוסס ולהיעלם, אולי אחת המוחמצות ביותר בכדורגל הישראלי.
התקצירים של ynet ספורט:
- הדרמה בטדי, החגיגה בנתניה, אלירן עטר מוכן לדרבי / תקצירי ליגת העל
- ואן פרסי לא ריחם על ארסנל / תקצירי הפרמייר-ליג
- ראשל"צ התרסקה, נתניה מושלמת / תקצירי ליגת העל בכדורסל
יודעים? אולי אחת המוחמצות בספורט הישראלי בכלל. אפילו המדליסט האולימפי, הג'ודוקא אריק זאבי, טרח להזכיר לאחרונה בראיון את שמו של עובד, כאחד שלא הגיע לכדי מימוש למרות כשרונו העצום. ועובד עצמו מודע לכך. בגיל 29, עובד יודע שהוא מהווה את הדוגמה של איך לבזבז קריירה בגלל התנהלות שגויה.
עובד, תושב גבעת־שמואל, סירב תחילה בעקשנות לראיון הזה, בטענה כי "העיתונות הישראלית הרסה אותי במשך שנים". לבסוף גדעון הרמן, נציגו של השחקן באוסטריה, שיכנע אותו לדבר. אבל גם במהלך השיחה עובד שקל להפסיק באמצע יותר מפעם אחת. "למה שאתראיין אחרי כל מה שקרה, ומה ייצא לי מזה? שוב לחזור על כל מה שקרה בעבר?", אמר.
עוד ב-ynet ספורט:
- סרינה וויליאמס בישראל, צפו בתמונות הבלעדיות
- יהונתן משעל חושב שתם עידן עטר במכבי חיפה
- הערכות שיא במשטרה לקראת סכנין - בית"ר
- ואבטחת חסרת תקדים בדרבי התל-אביבי
מה העיתונות עשתה שהרגשות שלך כל כך עזים נגדה?
"אני לא אומר שהייתי טלית שכולה תכלת. עשיתי טעויות, אבל כל מה שהיה קשור בשם שלי נופח בלי שום פרופורציה, וגרם לי לי להרגיש רע עם עצמי. יכול להיות שהייתי רגיש מדי לדברים שפירסמו עליי, או שבמחשבה שנייה, אולי לא ידעתי להתנהל מול התקשורת. לא הייתי מדליף ושילמתי על כך".
במבט רציני לאחור, הוא מנסה להסביר: "כנראה שההצלחה באה לי בקלות רבה מדי, ומוקדם מדי. לא ידעתי איך להשתמש בנתונים שלי. בטוח שהייתי עושה היום את הדברים אחרת לגמרי. היום, בגיל 29, יש לי עדיין את הכדורגל של גיל 21, עם נסיון מתוך לקחים כמו של בן 120".
פספוס אחר פספוס
בגיל 17 עובד מצא את עצמו בבוגרים של מכבי ת"א כאחת ההבטחות הגדולות ביותר שיצאו מהנוער. הפוטנציאל שלו היה עצום. הוא הוביל את נבחרת הנערים לחצי גמר אליפות אירופה באוסטריה, והתכבד בשער במשחק האליפות האחרון של הצהובים, 0:3 על הפועל פ"ת ב־2003. יש עוד המון נקודות אור בקריירה שלו: זכייה עם מכבי בגביע המדינה, הגעה עם בני־יהודה לגביע אופ"א ב־2005, חיזורים מצד פנרבחצ'ה שהייתה בטוחה שיש לה יהלום ביד. כשגיא לוזון התמנה למאמן הפועל ת"א ב־2007, הוא דאג שהמועדון ירכוש את כרטיס השחקן שלו.
אלא שאלו היו רק הבלחות קצרות, והמרחק ביניהן היה גדול. הוא מעולם לא שמר על עקביות, ולא מימש את התקוות שתלו בו. חוזים שמנים נחתמו איתו במשך השנים, אבל התמוססו והופרו. בדרך כלל הייתה "הפרת משמעת" העילה להפסקת החוזה.
זאביק זלצר, מנג'ר נבחרת הנערים בעת עלייתה לחצי גמר אליפות אירופה ב־1999, מספר: "ראובן היה כשרון ענק. הצעתי לו כבר בגיל 16 לצאת לחו"ל או לעבור לפנימיית המחוננים של מכבי חיפה כדי להתנתק מהסביבה הקרובה שלו. הוא לא קיבל את זה, ובמקביל מכבי ת"א שאליה היה שייך סירבה לשחרר אותו. חבל, מדובר בשחקן עם יכולות יוצאות דופן וחוכמת משחק מיוחדת, שהיה יכול להגיע רחוק מאוד".
עובד מתעקש שלא להיכנס לפרטים על האכזבות הסדרתיות בשלל הקבוצות בהן שיחק: "מה זה משנה עכשיו, צריך להביט קדימה". הוא כאילו מנסה להיפטר מהתיחקור. "הבעיה הכי גדולה שלי הייתה שהיה לי פתיל קצר. הגבתי על דברים כמו שלא הייתי עושה עכשיו. אין שחקן שמרוצה כאשר הוא מגלה שהוא לא בהרכב, ישנם רבים שבמקרה כזה מעוניינים בכלל שהקבוצה שלהם תפסיד. הבעיה שלי הייתה שלא ידעתי לקבל את זה, והתקשורת עשתה מזה מטעמים".
אירופה, לא הקלאסית
8 שנים אחרי שמכבי ת"א עמדה על הרגליים האחוריות ומנעה מעובד להצטרף לפנרבחצ'ה,
הוא יצא לאירופה, אבל למקום הרבה פחות מוכר. בזמן שחבריו לנבחרת הנוער בזמנו, כמו אליניב ברדה ודקל קינן, שיחקו בבלגיה ואנגליה, הוא חיפש קבוצה ראשונה בחו"ל כדי להחליף אווירה, והתפשר על הליגה השלישית באוסטריה. "איך הגעתי לשם? רציתי מאוד לצאת מהארץ", מספר עובד. "ג.א.ק היא קבוצה גדולה עם מסורת, שהייתה אלופה ב־2006 והורדה מהליגה הראשונה בגלל שלא עמדה בתנאי הבקרה התקציבית. מקרה דומה לגלזגו ריינג'רס שירדה לליגה הרביעית בסקוטלנד".
עובד ממשיך: "כמו שהתייחסו אליי בארץ, הייתי מוכן לצאת אפילו לליגה החמישית באוסטריה. לשחק במקום בו התקשורת הישראלית לא תוכל לעקוב אחריי. להיות סוף סוף בשקט". הרמן, שחי באוסטריה, לקח אותו תחת חסותו, ועובד בחר בג.א.ק ("כי היא בית"ר ירושלים של אוסטריה"), על פני הצעה מהליגה השנייה.
הוא שולף את הטלפון הנייד, מעלה את דף הפייסבוק ומראה מה אוהדי הקבוצה כתבו עליו. בגרמנית, כמובן, שהתחיל להבין בזמן ששיחק שם. "למשחקים היו באים לפחות 5,000 צופים, הקבוצה סיימה ראשונה בהפרש 15 נקודות, ולכולם היה ברור שאנחנו מנצחים בשני משחקי הפלייאוף את אכטברג שדורגה לפני אחרונה בליגה השנייה. ככה זה באוסטריה: אין עלייה אוטומטית, אלא משחקי פלייאוף. עלייה הייתה אמורה להביא ספונסרים ולאזן את התקציב. כולנו היינו בתנאים מקצועניים טובים. הבעיה הייתה שבפלייאוף הפסדנו, 0:0 בבית ו־3:0 בחוץ. זה הוביל לכך שהמועדון נשאר בלי כסף, והבקרה פירקה אותו".
ג.א.ק עדיין חייבת כספים לכל השחקנים המקצוענים, כולל עובד. בינתיים, אחרי שהקבוצות בליגות הבכירות כבר השלימו את מכסת ההעברות והחתמת הזרים, עובד נותר בלי קבוצה ואיבד את זכותו לאשרת שהייה באוסטריה.
מה תזכור מההרפתקה הזו?
"דווקא היה לי טוב בכדורגל. הנשיא של המועדון אפילו אמר לי: 'איך שחקן כמוך בכלל הגיע לכאן'. חוץ מזה, הזמן הפנוי גרם לי להתקרב לדת. גם בארץ הייתי תמיד אדם מאמין, אבל שם התקרבתי עוד יותר".
איך אתה מרגיש בגיל כזה, אחרי שלא ניצלת את הכשרון לעשות כסף?
"כבר ברור שאת הכסף הגדול כבר לא אעשה. מה שאני רוצה בשלב הזה זה רק להתפרנס בכבוד. יש לי עוד כמה שנים לשחק ואני מתכוון לנצל אותן, עם חשיבה אחרת. אני רוצה לשחק כדורגל שמח, כמו שאני יודע. נולדתי לכדורגל וכזה אישאר תמיד. בסופו של דבר, החיים הם בית ספר שכל הזמן לומדים בו".
אתה רוצה לחזור למגרשים בקבוצה בחו"ל או בארץ?
"הלוואי שעוד אוכל לחזור לאוסטריה או למדינה אחרת, אם כי קיימת גם האפשרות של לשחק בארץ. אחת הבעיות, חוץ מהטעויות האישיות שלי, הייתה שלא לקחתי סוכן ב־5 השנים האחרונות. לא הבנתי שסוכן טוב עושה חלק גדול מהעבודה. עם כל הכבוד לחברים, חלק מהשחקנים שהגיעו לבלגיה זכו לכך בזכות סוכן מקושר. אבל אני לא מקנא באף אחד, אני מפרגן למי שהצליח. חבל רק שזה לא קרה גם לי".
כשמזכירים לו שבזמנו אמרו עליו שיהיה יוסי בניון הבא, הוא ממהר להשיב: "יוסי בניון? הלוואי שהייתי חצי בניון, אני אפילו לא רבע בניון. מי אני שאדבר על אחד שעשה קריירה כמו שלו?
לפנייה לכתב/ת 
