איך זה עובד: אזעקות ביתיות
שני הסברים יש ליללה חורכת האוזניים שמגיעה מביתו של השכן. הראשון הוא שייתכן כי פורץ מרושע חודר למתחם ויש לקרוא לשוטרים. ההסבר השני והנפוץ יותר הוא שיש תקלה באזעקה. למה זה קורה ומה יש בתוך המנגנון?
חיישן מגנטי
החיישן הפשוט ביותר הוא "חיישן פתיחת הדלת" שמוצג בסרטון הבא. למעשה, זהו מפסק שמותקן במשקוף, ומופעל על ידי מגנט שקבוע בדלת. כשהדלת סגורה, המגנט צמוד למפסק וגורם לסגירת מעגל חשמלי. כשפותחים את הדלת, השניים נפרדים והמעגל מתנתק.
בעבר, רוב המפסקים המגנטיים היו למעשה מכניים (Reed Switch): בתוך צינור זכוכית נחו שני פסי מתכת דקים, כמעט נוגעים זה בזה, והשדה המגנטי גרם להם להיצמד. כיום מקובל להשתמש ברכיב זעיר ואמין יותר שמבוסס על Hall Effect – שינוי ששדות מגנטיים יוצרים במתח חשמלי במעגל. אף על פי כן, עדיין אפשר למצוא פה ושם חיישנים מהסוג הישן, למשל בגאדג'ט "אזעקת חלון" העצמאי שבתמונה:
שימו לב שכאשר הדלת או החלון סגורים, גם המפסק נמצא במצב סגור. כלומר, המעגל החשמלי פועל דווקא כשאין אירוע משמעותי שצריך לדווח עליו. יש בכך הגיון: אם הפורץ הפוטנציאלי ינסה לנטרל את הגלאי באמצעות חיתוך החוטים שלו, המעגל יתנתק – ומערכת הבקרה תבין שמשהו קורה שם ותגיב בהתאם. לרוע המזל, יש דרך אחרת להערים על חיישנים מגנטיים: אם הפורץ יודע איפה החיישן נמצא, הוא יכול לשים לידו מגנט חזק שהביא איתו מהבית ולהיכנס חופשי.
אותו הגיון של מעגל-סגור-כשאין-אירוע תופס לכל סוגי הגלאים, אלא שלא תמיד אפשר לנצל את אופן הפעולה של החיישן עצמו כמו במפסק המגנטי. במקרים כאלה, נהוג להוסיף לקופסת החיישן מפסק נפרד, שנמצא תמיד במצב לחוץ וסוגר מעגל משלו (Tamper Switch). כאשר הפורץ מנתק חוטים או פותח את הקופסה, המעגל הזה נפתח ומערכת הבקרה מתחילה לצעוק.
גלאי נפח
בתמונה למטה מוצג המעגל המודפס שבתוך "גלאי הנפח" המפורסם, שכמובן לא באמת מגלה נפח. בתחתית המעגל שישה חיבורים: שניים (משמאל) לאספקת חשמל, שניים (מסומנים ב-"TAMP") למפסק ההתעסקות, שנמצא צמוד לחלקה העליון של שורת החיבורים, ושניים ("RELAY") לאות שיוצא מהחיישן עצמו. החיישן הוא המלבן בתוך העיגול בחלק העליון של המעגל המודפס. זהו גלאי אינפרה-אדום פסיבי (PIR), שמגיב חשמלית לשינויי טמפרטורה בטווח הראייה שלו. לדוגמה, כאשר אדם שחומו 37 מעלות חולף על קצות האצבעות מול פתח המזגן.
החיישן פרימיטיבי במובן זה שאין לו שום ידיעה היכן בחדר התרחש השינוי ומה מקורו. אפילו רוח קרירה או חמימה שחודרת דרך חלון פתוח עשויה להפעיל אותו, וזו אחת הסיבות לכך שהשכנים לא ישנו בלילה.
בצד שמאל של התמונה אפשר לראות את חלקו האחורי של ה"חלון" שמול החיישן. בדגמים מסוימים הוא שקוף-חלבי ובאחרים לבן לגמרי. הסיבה לעצם קיומו של החלון ולצבעו היא לא רק אסתטית: הוא גם מסנן תדרי אור לא-רלוונטיים שעשויים להשפיע על החיישן. ברשותכם, בואו נעיף מבט קרוב יותר על החלון הזה:
רואים את החריטות העגולות? גם הפעם לא מדובר בדקורציה. למעשה, מהצד החיצוני לא מבחינים בהן כלל. אלו הן עדשות פרנל (Fresnel), מבנים אופטיים שטוחים יחסית שמתפקדים כמו עדשות רגילות עבות ומגושמות הרבה יותר. כאן הן משמשות למיקוד האור האינפרה-אדום מהסביבה על החיישן.
במעגל המודפס, מימין, אפשר לראות גם בלוק שחור מגושם עם מדבקה לבנה עליו. זהו המתג האלקטרו מכני, שמופעל על ידי החיישן העדין וסוגר מעגל גס יותר כדי להעביר אות ללוח הבקרה הרחוק. הפעולה הפיזית שלו היא שגורמת ל"קליק" האופייני לגלאים כאלה.
גלאי אקטיבי
שני הגלאים שהוצגו הם פסיביים, כלומר קולטים מידע מהסביבה בלי לפעול עליה בשום צורה. סוג שלישי ונפוץ של גלאי אזעקה ביתיים הוא הגלאי האקטיבי: זוג אלמנטים, שאחד מהם משדר קרן אור לרוחב פתח כניסה כלשהו, והשני שמוצב מולו מנסה לקלוט אותה. מדובר במנגנון דומה מאד לזה שמונע סגירת דלתות במעלית כשמישהו עובר דרכן, ולזה שמשאיר את מחסום החניה פתוח כשמכונית חולפת תחתיו.
