שתף קטע נבחר
 

את רוצה את זה שמאוהב בזאת שמאוהבת באחר

כולנו מכירים את המרדף אחר האנשים שלא רודפים אחרינו. הרי מה שבא בקלות - הולך בקלות, לכן אנחנו תמיד נחפש את האתגר, את מה שלא נמצא בשליטתנו. ואולי הגיע הזמן להפסיק עם הקרוסלה הלא נגמרת הזאת?

"זה פשוט לא זה", אמרה חברתי בסיומו של עוד דייט כושל ונטול פרפרים. "אבל למה?" שאלתיה בפליאה, "הרי חשבתי שאת בעניין ושהוא בעניין ושהעניינים זורמים". חברתי התבוננה בי בעצב ולאחר השיבה: "האמת היא שבסה"כ ניסיתי לנפץ את המעגל חסר התקווה שאני נמצאת בו, ו'לטעום' קצת גברים חדשים". היא לא הייתה צריכה להגיד עוד מילה אחת. הבנתי הכול.

 

עוד בנושא:

הוא לא פנוי לקשר? אל תנסי לשנות אותו

ואולי אנחנו בכלל לא בנויים לקשר?

הוא פשוט לא בקטע שלך

 

נזכרתי איך רק אתמול היא הייתה מדוכדכת מבואו של החורף המשעמם, ולפני שבוע התלוננו שהקיץ הזה לא נגמר. כשהיינו רווקות חיפשנו את הזוגיות המחממת והעוטפת, וכשמצאנו אותה חיפשנו איך לצאת ממנה ולהיות שוב חופשיות ומוכנות לציד. מדוע אנחנו לא מסופקים משום דבר ולעולם מחפשים את מה שלא שם, את מה שלא קיים?

 

תעצרו את העולם אני רוצה לרדת!

אנחנו נמצאים כל יום בזרימה שוטפת של אירועים, אנרגיות, אנשים ובעיקר החלפות וטעימות של בני זוג. ההרגשה דומה לנסיעה בקרוסלה אחת גדולה שמסתובבת לה במהירות. אנחנו מסתובבים במעגל סביב העולם, תרים אחר האחד או האחת, אך הסיבובים שלנו כל כך אינטנסיביים עד כי במקום לעצור במקום הנכון, אנחנו מוצאים עצמנו בולמים דווקא מול אלו שלא מעוניינים בנו, ושלעולם לא יעניקו לנו את שמגיע לנו.

 

הסיפור פשוט: את רוצה את ההוא - שלא רוצה אותך, שנמשך אל ההיא - שרוצה את ההוא. כולנו מכירים את המרדף כאשר הוא תמיד אחרי האנשים שלא רודפים אחרינו. הרי מה שבא בקלות - הולך בקלות, לכן אנחנו תמיד נחפש את האתגר, את מה שמסתתר "מעבר" לגדר, מה שלא נמצא בשליטתנו, מי שהפנה לנו גב או מי שפשוט ירד מהקרוסלה.

 

ענבר (שם בדוי), בת ה-24, מודה שהיא נהנית מהמרדף אחר הגברים הלא נכונים: "תמיד רציתי את הגברים שלא רצו אותי או הראו נכונות מסוימת להיפגש איתי, מה שגרם לי תמיד להתאכזב שאותה פנטזיה שהתחוללה בראשי, לא התרחשה בפועל. האמת היא שתמיד ידעתי שאני נמשכת לגברים הלא נכונים, אבל כנראה שנהניתי מהמרדף".

 

גם דני (שם בדוי) בן ה-27 מאשדוד, לא מתבייש מעצמו או ממה שהמשחק עושה ממנו: "הכרתי מישהי דרך חברים משותפים. חשבתי שיצא משהו אך כל פעם שניסיתי לקבוע איתה, היו לה תכניות אחרות. גם בפייסבוק היא הייתה מתעלמת ממני פה ושם, עד שהבנתי שהיא לא בעניין שלי. הסירוב שלה לא מנע ממני להמשיך לנסות להפעיל עליה את 'הצ'ארמריות שבי' ולהראות לה שאני לא מוותר, עד שיום אחד היא נכנעה והסכימה להיפגש. זה מפתיע, אבל ברגע שהיא הסכימה, כל המתח ירד ופתאום כבר לא כל כך התחשק לי להיפגש איתה. אפילו חשבתי על להישאר בבית ולראות את המשחק".

 

ענבר ודני מתארים סיטואציות שבטוחני כי מרבית הקוראים חוו לפחות פעם אחת בחייהם. ואולי אנחנו פשוט לא מעריכים את מה שיש לנו בידיים. האם ייתכן שאנחנו נהנים לאמלל את עצמנו רק כדי שנרגיש שאנחנו בחיים? עד מתי נמשיך במרדף נגד כיוון התנועה? אתם לא חושבים שהגיע הזמן שנעצור לרגע בכדי לחשוב על האנשים המדהימים הללו שהכרנו, על האנשים שכן מעוניינים בנו, אלו שהורידו את המסכות שלהם בשבילנו והחליטו להסתכל לנו בעיניים?

 

אתם יודעים בדיוק על אילו אנשים אני מדברת: על ההוא שסיננת אתמול כי הוא שלח לך כבר יותר מדי סמסים, ועל ההיא שלא חזרת אליה אחרי הדייט כי "ירד לך" לאחר שהבנת שכבשת אותה כבר עם שערות החזה שלך. נכון, כולנו רוצים לנצח את הסיטואציה, לכבוש עוד יעד ולגרום ליריב שלנו להיכנע, אך כל עוד לא נהנה מהניצחון כשנגיע אליו, כל עוד לא נעצור את הקרוסלה על האדם הנכון, לא נוכל להפסיק להסתובב, ולא בטוח שזה בריא כל כך לראש שלנו.

 

משנה מקום, משנה מזל

הבשורה הטובה היא שהדברים הללו ניתנים לתיקון. רומן (שם בדוי), בן ה-27 מבת ים, הראה שהוא מסוגל גם לכבוש וגם להמשיך להתאהב: "הייתי הולך עם חברים כל לילה למסעדה בה ג'ולי (שם בדוי), עבדה כברמנית. תמיד הייתי אחד שאוהב לפלרטט עם בחורות, לא בשביל משהו, אלא בשביל עצמי. במשך תקופה מסוימת הייתי מחכה לג'ולי שתסיים לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, כדי ללוות אותה הביתה, אבל היא לא נענתה לבקשתי והתעלמה.

 

 

"ערב אחר הודעתי לה שזו הפעם האחרונה שאני מחכה לה, וכך עשיתי, ולעולם לא חזרתי לאותה מסעדה. לאחר כחודש הבחורה מצאה אותי בפייסבוק ושלחה לי הודעה שהיא בעניין שלי. הייתי המום מכך שהיא איתרה אותי, אבל זה לא הוריד לי ממנה, להפך. והיום אני עדיין פלרטטן אבל פלרטטן מאוהב".

 

אז מהו ה"איקס פקטור" שגורם לנו להימשך ולהעדיף אנשים מסוימים על פני אחרים, ומה גורם לנו לעשות את הבחירות השגויות בידיעה שעמוק בפנים אנחנו יודעים שהן שגויות? אין לי תשובה לשאלות הללו, אך נראה לי שהגיע הזמן לעשות בדק בית, כל אחד ואחת עם עצמו ועצמה, ולראות אחרי מי הוא רודף ומי רודף אחריו. ואז לעצור, לשנות כיוון ולהתחיל מחדש עם תובנות חדשות. ותחשבו על זה.

 

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
כל אחד מחפש את מה שלא קיים באמת
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים