עברית קשה שפה, בעיקר בהודעות בית המשפט
האם צריך לפצות נהג שסבר כי רישיונו נשלל בגלל הודעה רשלנית ולא ברורה שקיבל מבית המשפט? תשובה לשאלה הזו אין לנו עדיין, אבל סיפור קפאקי, יש ויש
כ' בשנות ה-20 הראשונות לחייו, ועובד כשליח על קטנוע. ב-2008 מצא עצמו מעורב בתאונת דרכים. הוגש נגדו כתב אישום על אי-ציות לרמזור אדום, ונגזרו עליו חמישה חודשי פסילה. ב-18.8.10 הפקיד את רישיונו במזכירות בית משפט השלום לתעבורה, וב-18.1.11 אמור היה לקבל את רישיונו בחזרה.
אלא שב-3.10.10 - במהלך תקופת הפסילה - קיבל כ' הודעה נוספת ממזכירות בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב, המתייחסת לגזר דין נוסף שניתן נגדו שלא בפניו, והמתייחס לרכיבה ללא רישיון רכב בתוקף מיום 6.7.10. בהודעת בית המשפט נכתב כי "בהתאם לגזר דין שניתן נגדך ביום 3.10.10, נפסלת מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך שנתיים לשלושה חודשים על תנאי. עליך להמציא את רישיונך מיידית לבית המשפט. פסילה זו מצטברת לכל פסילה אחרת התלויה נגדך. מיום שנודע לך על פסילת רישיון הנהיגה - אסור לך לנהוג".
עוד נאמר בהודעה כי "יום לאחר סיום נשיאת עונש הפסילה תוכל לפנות למשרד הרישוי הקרוב למקום מגוריך, לבדיקת זכאותך לפי כל דין לקבלת רישיון נהיגה חדש". כ' היה משוכנע כי עליו להשאיר את רישיון הנהיגה שלו מופקד בבית המשפט למשך שנתיים - כלומר עד ליום 3.10.12. כך אכן עשה.
באוקטובר 2012 פנה למזכירות בית המשפט כדי לקבל בחזרה את רישיונו, ואז התבררר לו לתדהמתו כי בעצם לא נגזרה עליו שלילת רישיון למשך שנתיים כפי שנרשם בהודעה שקיבל מבית המשפט, לא היה עליו להפקיד את הרישיון בבית המשפט, ומותר היה לו לרכוב. למעשה, כך למד, מדובר היה בפסילה על תנאי של שלושה חודשים למשך שנתיים. הפוך ממה שנכתב בהודעה שקיבל.
כ' ההמום החליט לא לוותר, פנה לעו"ד מאירה זוהר, וזו שלחה בשמו מכתב להנהלת בתי המשפט בדרישה לפיצוי בסכום של 177 אלף שקל. במכתב מציינת עו"ד זוהר כי מדובר ברשלנות של מזכירות בתי המשפט, אשר גרמה להפסד הכנסות. ראשית כשליח, שכן אילו היה חוזר לעבודה בנובמבר 2011 כאשר תמה תקופת השלילה הקודמת, יכול היה להשתכר סכום מצטבר של 55 אלף שקל.
85 אלף שקל נוספים עלתה לו שלילת החרות והניידות, 12 אלף שקלים עלו מוניות בתקופת השלילה הלא מוצדקת ו-25 אלף שקלים נוספים נדרשים בגין עוגמת נפש ואובדן האמון בממסד. בסך הכל - 177 אלף שקלים. במכתבה מציינת עו"ד מאירה זוהר כי סכומים אלה נקבעו רק לצרכי פשרה, וכי אין בהם כדי לפגוע בזכויותיו בהעדר פשרה.
סכומים אלה נשמעים אמנם מעט מנופחים, אבל עקרון פיצוי אדם שנפגע מהודעה רשלנית של בית המשפט, נראה לנו צודק. דוברת בתי המשפט, אילת פילו, ענתה כי "הפנייה התקבלה באגף תלונות הציבור, תבדק לגופו של ענין ולאחריה נשיב לפונה".