משגיחות כשרות? ברבנות חושבים שזה לא צנוע

הרבנות צועדת לאחור? הופסקו קורסי הכשרה למשגיחות כשרות: עד לפני כשנתיים הוכשרו נשים לעבוד כמשגיחות כשרות במסעדות ובעסקים שונים, ולאחר שעברו קורס בארץ או בחו"ל, קיבלו היתר לשמש במקצוע. כיום עובדות בישראל מספר משגיחות כשרות, במקומות שונים בארץ.

>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<

• אחרי חודשיים בבית: הילדה לומדת במוסד חילוני
  

אלא שתחקיר שיפורסם מחר (יום ו') במגזין "נשים" מעלה, כי נשים המבקשות להצטרף לקורסים הקיימים כיום, מגלות כי אלה פתוחים בפני גברים בלבד, "משיקולי צניעות" כמובן. זאת לאחר שבשנת 2010 הוציא המשרד לשירותי דת נהלים חדשים, שבאו להסדיר את מעמד המשגיחים ולדאוג לשקיפות ופיקוח. בין היתר, קבעו הנהלים החדשים, כי המועמד לתפקיד משגיח כשרות צריך להיות כזה ש"עבר הכשרה מתאימה במוסד המוכר על ידי הרבנות הראשית", וכן "נבחן והוסמך לשמש כמשגיח כשרות על ידי הרבנות".

המשמעות המעשית היא שכל קורס הכשרה חייב להתקיים באישור הרבנות, אלא שהקורסים שפותחת הרבנות מיועדים לגברים בלבד. תנועת הנשים הדתית "אמונה" החליטה להרים את הכפפה, ולפתוח קורס מיוחד עבור נשים. נציגיה פנו כמקובל לרבנות, וביקשו את ההיתר שיספק תוקף מעשי להכשרה בקורס. מזה כחצי שנה מעכבת הרבנות את תשובתה, לטענת "אמונה" - באופן מכוון, והיא מציגה פרוטוקולים פנימיים מישיבות שנערכו בעניין, המוכיחים, לטענתה, כי העיכוב נעשה כדי למסמס את הקורס "משיקולי צניעות".

הרב עמאר: "הדיון אינו הלכתי טהור"

ציפורת שימל, יועצת משפטית לענייני חקיקה בתנועת "אמונה", סיפרה לכתבת חגית ששר כי כבר בשנת 2004 ביקשה

התנועה לפתוח קורס משגיחות כשרות: "נערכה פגישה עם אנשי אגף הכשרות של הרבנות, והם הסכימו שנשים ישתלבו בשני תחומים: בדיקות מעבדה של שעטנז, ובדיקת עלים מפוקחים מחשש לחרקים. בשני התחומים האלה האישה אינה עובדת בבית העסק, אלא במקום מבודד ונסתר, מטעמי צניעות. הועבר לנו למעשה מסר שלא צנוע שנשים ישתלבו באופן מלא בתפקיד המשגיחה".

ב"אמונה" לא קיבלו את הצעת הרבנות, אבל בעיות תקציביות וטכניות דחקו את רעיון פתיחת הקורס לשוליים. בחודש אפריל השנה שוב פנו נשות "אמונה" לרבנות, וביקשו לקבל היתר לפתיחת הקורס. "הפנייה שלנו נענתה בשתיקה רועמת", אומרת שימל. ביוני פנו שוב, וקבלו על כך שלא קיבלו תגובה, על אף שלפי הנוהל היה על הרבנות להשיב בתוך 45 ימים.

רק בסוף אוגוסט התקבלה התשובה. במכתב שנשלח ליו"ר "אמונה", ליאורה מינקה, כתבו נציגי הרבנות כי עוד לא קיבלו החלטה בעניין, וצירפו חלק מפרוטוקול הדיון. בין היתר, מצוטט הרב אברהם יוסף שקובע כ "בעבר כתבתי מכתב מנומק לאחד מגדולי החכמים בארץ, המעסיק אישה במשחטה, והוכחתי שהדבר נוגד את ההלכה מהרבה בחינות, מלבד המכשולים הרבים שיכולים לצאת מהעסקת נשים בהשגחה".

הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, מעלה בדיון שמצוטט במכתב חשש נוסף: "הדיון איננו הלכתי טהור אם מותר להעסיק אישה בהשגחה, אלא הוא חלק ממאמץ של ארגונים שונים המעוניינים להעלות לדיון ציבורי את עניין שוויון הנשים בחיים הציבוריים".

"מבחינתנו האמירה הייתה ברורה", אומרת שימל ל"נשים". "הבנו שמנסים לדחות ולהתיש אותנו כדי שנוותר על הקורס הזה. הבעיה היא שדווקא הסירוב הזה, והמכתב המוזר שהם שלחו גרם לנו, גרמו לנו להילחם על פתיחת הקורס הזה, בין אם נגיע להכרה דרך הרבנות ובין אם נגיע להכרה דרך בית המשפט העליון".

"הצניעות היא רק תירוץ"

שימל אומרת כי הרבנות מנסה להדיר נשים מתחום השגחת הכשרות, ומוסיפה כי "כל חברה מתוקנת לא הייתה יכולה לסבול פגיעה בחופש העיסוק בצורה כל כך בוטה באצטלה של צניעות. הרי בכל מקרה שבו רוצים למדר נשים מתפקידים או מנוכחות במקומות שונים טוענים את טענת הצניעות, אבל אין ספק שהצניעות היא רק תירוץ".

מנגד, פועלות בשדה השגחת הכשרות מספר משגיחות ותיקות - ובהערכה גדולה. יעל דוגמא, העובדת כמשגיחת כשרת מטעם רבנות המועצה האזורית מטה-אשר, זה כבר 11 שנים - אומרת כי "מטבע הדברים, אישה מכירה את המטבח. אני מכירה את התפריט לאורך ולרוחב ומבינה בהתנהלות המטבח. כשאני באה עם דרישת כשרות, אני מרגישה שתמיד מכבדים אותי, כי אני מסבירה מה אני עושה ולמה".

הרב שלמה בן-אליהו, רב המועצה האזורית מטה-אשר, טוען כי לדעתו יש מקומות שבהן עדיף שיהיו משגיחות כשרות ולא משגיחים, דווקא מחמת הצניעות. "רוב הצוות במטבחים מורכב מטבחיות ומלצריות", הוא מסביר, "והמערכת הזו של נשים, ראוי לה שתעבור פיקוח בידי אישה".

הרבנות: "הנושא לא עלה עדיין לדיון מעשי"

האישה שמובילה את המאבק בשם תנועת "אמונה"' היא הטוענת הרבנית ועו"ד מרים גודלפישר, בעצמה אשת רב. כשהתבקשה להקים ולנהל את קורס משגיחות הכשרות, קיבלה לדבריה היתר מגדולי הרבנים. לדבריה, במהלך השנים שמעה מספר טענות מרבנים המתנגדים למשגיחות כשרות: "לי שזה תפקיד שדורש אסרטיביות, ששעות העבודה לא מתאימות לנשים כי צריך לסחוב שקים וארגזים ולנשים אין כוח לעשות זאת. ואפילו אמרו לי שזה לא מתאים לנשים כי המשכורת לא טובה. אבל מעל כל אלה מרחפת תמיד טענת הצניעות. המתנגדים מסבירים שלא צנוע שנשים יעבדו במטבח עם גברים".

בתגובה לטענות, אומר הרב יעקב סבג, ראש אגף הכשרות ברבנות כי "לאחר פנייה של ארגון 'אמונה' לרבנות הראשית, התקיים דיון ראשוני בוועדת הכשרות, ובאותה ישיבה התבקשו הרבנים, חברי הוועדה, להכין דף עמדה אישי בנושא. לאחרונה, הרב חיים לסרי שליט"א, מרכז ועדת כשרות, שלח תזכורת לכל אחד מהחברים על מנת לקיים בהקדם דיון ממצאים ולהשיב לארגון 'אמונה' את עמדת ועדת הכשרות בנידון.

"עלי להדגיש שכל הנאמר בפרוטוקול של ועדת הכשרות (דבריהם של הרב יוסף והרב עמאר) אינו משקף עמדה או דעה מגובשת של הוועדה, מאחר שהנושא לא עלה עדיין לדיון מעשי".

ב"אמונה" מאיימים להגיע לבג"ץ

"לי כאדם דתי כואב שמי שיפתח את הערוץ החשוב הזה יהיה בית המשפט ולא הרבנות. הם יכלו לנצל את ההזדמנות

המצוינת ולהוביל את המהלך יחד עם תנועת 'אמונה' ולא להיגרר אחרי פסיקת בית המשפט ואחר כך לצעוק את צעקת הקוזאק הנגזל. עברנו משוכות גדולות מאלה, ואין לי שום ספק שנעבור גם את זאת, כדי שבסופו של יום יתווספו מקומות עבודה לנשים והן יביאו לידי ביטוי את אישיותן, כישוריהן ואת תרומתן הסגולית גם לתחום זה של הכשרות במרחב הציבורי".

"מעשיהם של הרבנים, בעיקר אלה שמשמשים בתפקידים ממלכתיים, הם שיקרבו אותם והם שירחיקו אותם", חותמת מינקה. "ובכל מקרה, כמקובל במדינה דמוקרטית: את מה שלא יעשה השכל הטוב, אם לא יעשה, ייאלץ לקבוע בסופו של דבר בית המשפט הגבוה לצדק".