עסקים מגלים את הרווח שבשיתוף מוצרים

למה לזרוק אם אפשר להעביר הלאה? בגדים של הילדים שגדלו, ספרים שמעלים אבק על המדפים ועוד שלל מוצרים שכבר אינם בשימוש: במקום שימשיכו לתפוס מקום בבית, או שיגיעו לפח האשפה הקרוב ויזהמו את הסביבה - באפשרותכם להעביר אותם למישהו שימצא בהם שימוש.

• מי צריך בית מלון? חופשה בדירה ירוקה בחו"ל
• חדש בשדרות: הקיבוץ העירוני-סולארי הראשון
•  ממשלה יקרה - צמיחה ירוקה זה לא רק קלינטק
  

מדובר בצריכה שיתופית (collaborative consumption) - מונח שהולך ותופס תאוצה, במסגרתו אנשים חולקים ביניהם מוצרים, שירותים ומשאבים. הרעיון אינו חדש ושורשיו נטועים כבר בסחר החליפין של העת העתיקה. המונח עצמו נטבע בסוף שנות ה-70 אך הפך לשגור יותר בשנים האחרונות, עם התפתחות האינטרנט והאפליקציות, שמאפשרות לאנשים לתקשר ביניהם ביתר קלות.

לרגל "יום השיתוף העולמי" שמצוין היום (ד') לראשונה לראשונה ב-50 מדינות בעולם וגם בישראל, שוחחנו עם כריסטופר לוקצ'יק, מנהל התקשורת השיווקית של חברת השכרת הדירות הבינלאומית Airbnb, שהוקמה בעצמה על טהרת השיתופיות. לוקצ'יק, שביקר לאחרונה בישראל, סבור שיותר ויותר עסקים מגלים כיום את היתרונות שב"צריכה שיתופית".

עסק כלכלי?

"שיתוף הוא משהו שבני האדם עשו מאז ומעולם, כך שלא מדובר במודל כלכלי חדש", מסביר לוקצ'יק. "החידוש הוא השינוי ביכולת של המודל הכלכלי להקיף מספר רב של משתמשים בו זמנית. אם לפני 100 שנה שיתוף היה מוגבל רק למישור המקומי, כעת, בעידן האינטרנט, הוא בקנה מידה עולמי. אנשים יוצרים קשר מכל קצוות העולם, בדיוק כפי שהיו יוצרים קשר עם שכניהם". 

Airbnb מפעילה אתר ואפליקציה, שמציעים פתרונות לינה חלופיים עבור מטיילים ברחבי העולם, בבתים ונכסים פרטיים שבעליהם מעלים לאתר. החברה מאפשרת לאנשים להשכיר את בתיהם, החל מספה, חדר או דירה שלמה, ועד לאי פרטי או טירה. הרווח הכספי מתקבל מהעמלות - מהמארח שמציע את דירתו באתר, נגבית 3% עמלה מהמחיר המצוין עבור כל הזמנה, לכיסוי עלות ההעברות הכספיות. מהאורחים נגבית עמלה בסך 12%-6% מעלות ההזמנה, תלוי במחיר ההזמנה.

ברשת קיימות שלל דוגמאות נוספות לחברות הרותמות את הכוח שבשיתופיות ליצירת עסקים, החל ממוצרי צריכה כמו אופניים וכלה במימון עסקי. כך למשל בעולם כלי הרב - שם מיזמים להשכרת רכב לפי שעה בעיר, או לחיבור בין אנשים שזקוקים להסעה כמו Zimride, מצליחים בפועל להפחית את מספר המכוניות על הכבישים, וכתוצאה גם את הזיהום שהן יוצרות.

דוגמאות אחרות הם אתר Rent The Runway שמאפשר לשכור שמלות מעצבים לאירועים שונים, ו-Thredup המאפשר לאנשים להציע בגדים של ילדיהם שבגרו. "הגולשים שמוסרים את בגדיהם מקבלים תשלום על הבגדים שהצליחו להימכר באתר", הוא מסביר. "לחילופין, גולשים שרוצים לרכוש בגדים, מרוויחים מותגים במחירים נמוכים".

גם בישראל אפשר למצוא את אתר אגורה, למשל. אבל כנראה שהאפליקציה היצירתית ביותר היא CLOO, שמאפשרת לאנשים להציע את חדר השירותים שלהם למשתמשים אחרים שנמצאים באזור וצריכים להתפנות. "באפליקציה ניתן לראות את כל חברים שיש לך, דירוג השירותים על ידי הקהילה ואת המחיר הסמלי של השימוש בשירותים שלהם", מספר לוקצ'יק.

השפעות חיוביות

לצריכה שיתופית יש השפעות סביבתיות חיוביות, למשל בהפחתת צריכת חומרי גלם חדשים, או בהפחתת הפסולת שנוצרת כתוצאה מהשלכת מוצרים ישנים, לטובת העברתם למי שימצא בהם תועלת. יש בה גם ערכים כלכליים וחברתיים, כמו מחירים הוגנים, שיתוף ואמון הדדי שנדרש לשם כך.

לוקצ'יק מוסיף כי המשתמשים מגלים גם שיורד מהם הנטל הכרוך בבעלות על מוצרים ונכסים. "יותר ויותר אנשים מבינים שהם לא צריכים להיות בעלים של הרבה דברים בשביל לחיות באותה רמת חיים", הוא מסביר. "הם יוצרים לעצמם חופש כלכלי על ידי מציאת מקורות הכנסה חדשים באמצעות השכרת בתיהם, מכוניותיהם, האופניים שלהם ועוד".  

"במובנים רבים ניתן לראות בצריכה השיתופית כגל השלישי של מהפכת האינטרנט", הוא מוסיף. "עסקי האינטרנט שהושקו באמצע שנות ה-90 עסקו בעיקר במסחר ובתחילת הדרך אנשים היו צריכים להרגיש מספיק בנוח לשלם על שירותים דרך האינטרנט, דבר שהניח את היסודות ליצירת כלכלה כפי שלא נראתה מעולם.

"הגל השני הוגדר על ידי הופעתן של אינטראקציות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר ומיי ספייס. לבסוף הגענו למצב בו כוחה של רשת האינטרנט כפלטפורמה כלכלית, בשילוב זרימת התקשורת שהיא מאפשרת, מאפשרים לגולשים יכולת לשתף לסחור ולמכור ביניהם ולא רק לרכוש מתאגידים או יצרנים מסורתיים".