די לאפליה בנגישות לפונדקאות

מדינת ישראל רוצה ילדים, כל-כך רוצה עד שהיא מוציאה סכומים חסרי-תקדים במונחים עולמיים ובלבד שאזרחיה יהפכו להורים. מדינת ישראל מבינה שהריון הוא מאורע מלחיץ ולעתים מסובך רגשית, משפחתית ורפואית ולכן מקלה ככל שהיא יכולה, בכך שהיא מסירה לחלוטין את הנטל הכלכלי הכרוך בו.

במסגרת רצונה העז בילדים, מדינת ישראל תממן את מלוא העלויות הכרוכות בהריון על סיבוכיו, בלידה ובמידת הצורך גם בפגיה עד לשקל האחרון. מדינת ישראל אינה מהססת לממן גם את לידתו של ילד שאותו היא מפרנסת ובוודאי שאינה כופה על הורים, למנוע את לידתו של בעל מום שיזדקק לתמיכתה מלידתו ועד מותו. ישראל מאפשרת לכל אזרח נגישות רחבה לטיפולי פוריות. הודות להשקעתה העצומה בתחום הפכנו למעצמת פריון עולמית. כמה נשים אמריקניות יכולות להרשות לעצמן לעבור אינספור טיפולי הפרייה מייגעים נפשית ופיזית, במיוחד כאשר עלותו של כל אחד מהם היא 10,000$?

עוד בסדרת הטורים "הזכות להורות" בערוץ הדעות ב-ynet:

החלפתי כאב בתקווה / אילן שיינפלד

סקעת, צא להן מהרחם / שי זמיר

גם אני רוצה להיות אבא / יובל כדורי-אלטמן

הומואים, אל תסחרו בגופן של נשים / אסתר הרצוג

מדינת ישראל אינה עורכת שיקולי "עלות-תועלת" ולכן תממן, במידת הצורך, טיפולי פריון לאסירים ולהבדיל לא תהסס להשקיע במטרה הקדושה, גם כאשר הסיכוי קלוש (כ-2%) ותממן טיפולי פריון לאישה בת 44. היא תעשה זאת באהבה ובחמלה, מבלי לשפוט על הנסיון להרות בגיל מתקדם, אשר ברוב המקרים, הוא הסיבה לקשייה להרות. מדינת ישראל לא אומרת "לא" לזכות להורות, כי מדינת ישראל רוצה ילדים והיא אינה ממיינת, היא פשוט מממנת.

ישראל אינה מוצאת פגם בפונדקאות או בתרומת ביציות ל"גבר ואישה" ומתירה אותן בחוק ואף נושאת במלוא העלויות הרפואיות הכרוכות בהן. אך כשזה מגיע למי שאינם "גבר ואישה", מדינת ישראל כן ממיינת ופשוט אומרת "לא, מצטערת. לכם, לא רק שאני לא מממנת, לכם אני בכלל לא מאפשרת", ושולחת אותם לארצות זרות לשאת במלוא העלויות באופן פרטי, ללא כל ערבות או ביטוח ולסיום לשאת בעלויות הליך משפטי לאזרוח. מדינת ישראל מאלצת אזרחים נאמנים לה להוציא את חסכונות חייהם מכלכלתה ולפרנס כלכלות זרות, להתמודד עם מתווכים אינטרסנטים, רופאים ורשויות זרים ואולי הגרוע מכל, להתמודד בנוסף לפחדים הרגילים הנלווים להריון, עם חשש עצום מפני אסון כלכלי, במקרה של סיבוך.

נזרקים לכלבים

אני לוקח על עצמי את האחריות לכך שבחרתי במודע לעשות זאת לבד ולא יהיה זה הוגן מצדי לצפות מהמדינה לממן לי את שכר הפונדקאית ותורמת הביציות, אך אל למדינת ישראל להתחמק מלשאת בעלויות הרפואיות הנובעות מההריון שלי. יש לאפשר לי, בדיוק כמו לכל אזרח אחר, ליהנות משירותי הרפואה המתקדמים והקרובים לביתי ולחסוך ממני הליך משפטי בדרכי מחדר הלידה. פונדקאות בישראל אינה זולה יותר משמעותית, אך היא מקנה ביטחון ובעיקר את התחושה שאני שווה לא פחות מאף אדם אחר.

מדינת ישראל לא מבקשת מכל "גבר ואישה" להוכיח או להבטיח, כי יהיו הורים טובים ויגדלו את ילדם לערכים בטרם היא מממנת את לידתו וזה מגוחך להניח שמי שחורגים מהגדרה זו נופלים ביכולותיהם לתפקיד. המצב כיום הוא שאם אתה גבר רווק, אישה רווקה שאינה יכולה לשאת הריון או זוג גברים - דינך להיזרק לכלבים.

אני מאחל לעצמי, להשכיל להעניק לילדי כלים להבחין בין טוב לרע ולהיות מחושל דיו בכדי להתמודד בהצלחה ובאושר עם הקשיים שבעולמנו, להתחשב בזולת ולא לברוח מאחריות, להיות ליברלי כלפי הסובבים אותו, אך קנאי לזכויותיו, להיות חלק מהקבוצה ההולכת ומצטמצמת של הנושאים בנטל ולוקחי האחריות, של אוהבי ישראל על מגרעותיה, כי כאן זה הבית. תמיד היה ולעולם נהיה ישראלים, לאן שלא נלך. יותר מהכל אני מאחל לעצמי לדעת להתמודד ברוח טובה ולהמשיך לאהוב, לתמוך ולהיות גאה, גם כאשר יבחר בדרך שהיא שונה מדרכי ומזו שקיוויתי בעבורו.

כן, רק מי שעדיין אינו הורה מסוגל לחשיבה נאיבית ורומנטית שכזו, אבל אלו הן משאלות לבי היום, לפני שהן נקברות תחת קשיי השגרה האמיתיים הכרוכים בגידול ילדים. אז עורי מדינת ישראל ומלאי את חובתך המוסרית. המצב הנוכחי אינו הוגן ולא שוויוני וחובתך כמדינה שמתירה פונדקאות היא לאפשר נגישות אליה לכולם ללא אפליה.

טל רווה, רווק בן 35, שואף להפוך להורה בהליך פונדקאות

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il