מהנדס מש' הבריאות האחראי להפלרה: "טעיתי"

האם מי השתייה בישראל רעילים? כך נטען במסגרת עתירה שהוגשה הבוקר (ב') לבית המשפט העליון בירושלים על ידי עמותת "איזון חוזר" כנגד משרד הבריאות.

על פי העתירה, בהפלרת המים בחומר שאינו פלואוריד טהור גורם משרד הבריאות להכנסת חומרים רעילים ומסוכנים למי השתייה המגיעים בסופו של דבר לבתים בישראל, ללא עריכת בדיקות מתאימות.

פלואור במים - מסוכן או בטוח?

• תחקיר: מה עושה פלואוריד מסוכן במים שלנו?
• דו"ח: המים בישראל נקיים - אבל אין מספיק פלואור
• האם החדרת פלואור למי השתייה שלנו מסכנת אותנו?
  

העתירה נתמכת בחוות דעתו של מהנדס המים ד"ר אהוד לשם, גמלאי משרד הבריאות, אשר החל את עבודתו שם כבר בשנת 1974. במשך 30 שנה שימש לשם בתפקידים בכירים במשרד, ובמסגרת עבודתו היה אחראי על פיקוח כל מערכות המים, הביוב, הקולחין והשפכים - ועל היבטי הבריאות ואיכות הסביבה הכרוכים בהן.

במהלך עבודתו תכנן לשם את מתקני ההפלרה בארץ ופיקח על הקמתם, עד פרישתו לגמלאות. מאז 2004 הוא עוסק בתחום באופן וולונטרי וממשיך להתעדכן במחקרים, וכיום טוען כי הפלרת מי השתייה הייתה משגה מלכתחילה - והמשכה הכפוי על ידי משרד הבריאות בוודאי מוטעה.

בעתירה הוא מצהיר מידיעתו האישית כי "מעולם לא הופעל שום מנגנון למעקב אחר ההפלרה, גם לא הוקם שום מאגר נתונים הפתוח לציבור".

"אם רופאי השיניים אומרים שפלואוריד טוב", מתאר לשם בראיון ל-ynet את תחילת תהליך ההפלרה, "מי אני שאתווכח? זה מה קרה כשהייתי שותף באישור הראשון של העניין כמהנדס המחוז במשרד הבריאות. אמרו לי 'פלואוריד הכי טוב לשיניים, אתה המהנדס - אתה תתכנן את זה'. מעליי היו הרופאים, ומה שהם אמרו קיימתי".

"אין משמעות לתו התקן"

משנת 2002 מחייב משרד הבריאות את כל ספקי המים במדינה, ובראשם חברת "מקורות", להוסיף פלואוריד למי השתייה המגיעים לברזים בכל יישוב המונה מעל 5,000 נפש, כלומר ברוב שטח ישראל. לטענת משרד הבריאות, החומר מונע עששת, עומד בתקן ונבדק כל העת.

עם זאת, בעתירה שהגישו עורכי הדין דן אשכנזי ודקלה ברנס נטען כי החומר המוסף אינו כאמור פלואוריד או חומצה פלואוריסלצית נקייה, אלא חומצה המכילה מתכות רעילות רבות ואשר לטענת העותרים ממיסה בעת המעבר בצינורות המים מתכות נוספות ומקיימת עמן קשרים כימיים מסוכנים.

בעתירה מבקשת לעצור העמותה את הפלרת המים, ולקבוע כי אין בסמכות שר בריאות בישראל להורות על הוספת פלואוריד למי השתייה, כיוון שעליו "לקבוע את איכות המים" בלבד ולא להוסיף עליהם חומרים.

עד שנת 2009 היה מקור החומצה ההקסא-פלואורוסיליצית בארץ מפעל רותם דשנים בנגב. עד שהתחילה ההפלרה הוטמנה החומצה ברמת חובב, אך לאחר מכן הוחדרה לבארות ולמקורות מי השתייה. כיום המפעל אינו מספק עוד את החומרים.

התקן שלפיו בודק משרד הבריאות את המים, נאמר בעתירה, חסר משמעות כיוון שהבדיקה נעשית בבארות המים בטרם מוזרמת החומצה לצנרת המגיעה לבתי התושבים, כשבדרכה היא סופחת אליה כאמור מתכות מסוכנות נוספות.

"ספקי המים השונים, לרבות חברת 'מקורות', שהיא הספק הגדול במדינה", נכתב שם, "לא רק שאינם בודקים בעצמם את הרכב החומצה, אלא אפילו לא מקבלים את תוצאות הבדיקות של מכון התקנים... אפילו היו ספקי המים מקבלים את תוצאות הבדיקות, מדובר בתוצאות המתייחסות למצב החומצה לפני שעברה עם המים דרך צנרות המתכת והפלסטיק, בהן המיסה וספחה אליה חומרים מסוכנים למכביר.

"אפילו מראית העין של 'תקן', שכביכול עומדים בו, חסרת כל משמעות: התקן עצמו מועתק מאירופה ואינו רלבנטי למרכיבי החומצה בישראל; התאמת החומצה לתקן נבדקת בטרם ספחה אליה החומצה מרכיבים מהצנרת בדרכה לברז בביתנו; תוצאות הבדיקה נמסרות לספק החומצה ולא לספק המים, שלא לדבר כבר על צרכן המים, שאינו נחשף לשום תוצאת בדיקה".

בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC), סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. הוא מצטבר בעצמות ופוגע דווקא בשיניים, בעצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, נגרמים נזקים הורמונליים שונים, ובהם ירידה בעמידות לאינסולין.

בדו"ח פורטו סכנות נוספות כמו בעיות התנהגות, ירידה ברמת ה-IQ אצל ילדים וספיגה מוגברת של אלומיניום העלולה לגרום לנזקים למערכת העצבים המרכזית.

הדו"ח, שכלל 500 עמודים, הוביל לשינוי המלצות איגוד רופאי השיניים האמריקני לצריכת פלואוריד בקרב תינוקות, אך במשרד הבריאות לא התייחסו אליו. בעוד שרוב מדינות המערב החליטו עד כה שלא להפליר את מי השתייה, ישראל ואירלנד הן היחידות המחייבות הפלרה של מי השתייה, ללא כל פרסום של הסיכונים האפשריים.

"אמרו לי 'אתה המהנדס - אתה תתכנן את זה'". אינג' אהוד לשם

מהנדס משרד הבריאות: שגינו בהפלרה

לאחר פרישתו של לשם ממשרד הבריאות, הוא שימש במשך חמש שנים כיועץ הוועדה המחוזית לנושא, ואז נחשף לטענתו למכתבים ממשרד הבריאות שחייבו ראשי ערים כגון רעננה, רחובות ופתח תקווה לבצע הפלרה במים.

"קודם לא שאלתי שאלות", הוא אומר ל-ynet, "אבל כשהייתי כבר עצמאי וקראתי באינטרנט על הפלרה, נחשפתי לאתרים על גבי אתרים עם מחקרים שמוכיחים למה הפלרה אינה דבר טוב, ואז הבנתי שאולי זה מועיל לשיניים, אבל גורם נזקים אחרים לגוף האדם.

"משרד הבריאות לקח תו תקן אירופאי שבו הוא בודק שמונה חומרים, אבל הוא לא בודק מתכות כבדות וחומרים אחרים שנוצרו כתוצאה מריאקציות ביניהם. הפלואור הרי לא נכנס לבאר המים אלא אחריה, כך שאף פעם למעשה אי אפשר לדעת מה נכנס למים שמגיעים אלינו. במקביל, חברת מקורות מדווחת על כל מיני חומרים וחומצות שמאכלות פלסטיק, ואלה נוצרים כתוצאה מריאקציה".

-האם יש הוכחה לכך שיש חומרים רעילים במים?

"משרד הבריאות לא בודק את קיומם של החומרים. הוא טוען שהמאמרים שפורסמו אינם ברמה גבוהה, אבל אי אפשר לא להתייחס אליהם. צריך לקיים את עיקרון ההיזהרות, ואם לא יודעים מה יהיו התוצאות בעוד 20 שנה אסור לעשות דבר. יכול להיות שיש אורניום במים - ואף אחד לא בודק את זה. אחרי שמכניסים את המים לצינורות כל שמונת החומרים יכולים להיות בפנים, וריאקציות ביניהם.

"בשנת 2008 מצאנו במים בהוד השרון אפטלטים ברמה הגבוהה פי עשרה מהתקן. זהו חומר מסרטן, תוצר של תהליך כימי בין חומרים שונים. זוהי פסולת של מפעלים שמייצרים פוספטים, ואת זה תו התקן מראש לא מחפש בכלל".

לדברי לשם, הוא פנה פעם אחר פעם לגורמים במשרד הבריאות, כולל סגן השר יעקב ליצמן, וניהל עמם תכתובת ענפה, אך הוא תמיד מקבל אותה תשובה: "זה הדבר הכי טוב שהחליטה המדינה".

"משנת 1990 ועד היום מחליטות עוד ועוד מדינות בארצות הברית להפסיק להפליר כי הן מבינות מה קורה, ובישראל מכריחים ציבור שלם לשתות מים מופלרים. לסובלים מבעיות בבלוטת התריס, למשל, אסור לשתות מים עם פלואור כי הוא חזק יותר מהיוד ומנטרל את פעולתו, ואז צריך תרופות חזקות יותר.

"יש מחקרים שמעידים על פגיעה בגוף, ואני לא צריך להוכיח עוד שום דבר כי משרד הבריאות צריך לפעול לפי עיקרון ההיזהרות".

המלצות הוועדות נגנזו

"מדובר בפעולה שלטונית נטולת סמכות של משרד הבריאות", מוסיפים עורכי הדין אשכנזי וברנס. "משרד הבריאות מאלץ את תושבי מדינת ישראל להכניס לגופם חומר רעיל ומסוכן עם תופעות לוואי קשות.

"במרבית מדינות העולם כבר הפסיקו לבצע הפלרה, ויש רק מדינה אחת בעולם נוסף לישראל שעדיין מחייבת בו - אירלנד".

לדברי העותרים, ועדות הכנסת קראו פעמיים למשיבים להפסיק את ההפלרה, אך נענו בסירוב. גם ועדה שמינה משרד הבריאות עצמו לבדיקת הנושא המליצה להפסיק את ההפלרה, אך ההמלצות נגנזו.

נוסף לכך, הצעת חוק שעליה חתמו 57 חברי כנסת לא עברה במליאה.

משרד הבריאות מסר בתגובה כי "ימסור את עמדתו לבית המשפט באמצעות הפרקליטות".