הרפתקנית ומונעת מפחדים: אהבה בלתי אפשרית
מה מקור הרצון להתאהב בבלתי אפשרי - האם זו התאהבות בכלל, או שמא משרתת היא דברים אחרים?
אחת השאלות שמציגים בפני לעיתים קרובות, היא "מה היא אהבה?". נדמה לי שבקרב הציבור קיים בלבול אדיר בין להיות מאוהב, לאהוב ולחוש תשוקה – שלושה מצבים קרובים מאד אך עם זאת, נפרדים האחד מהשני.
עוד בנושא:
אנחנו זוג אך מעולם לא נפגשנו. רק התכתבנו
כאשר אנו פוגשים בן או בת זוג פוטנציאליים, מתקיימת או שלא מתקיימת בתוכנו משיכה פיזית המאפשרת לנו לדעת אם אנחנו מתאימים על פי כלל חמשת החושים (האם אני אוהב/ת את ריח הפרטנר/ית, מגעו/ה, טעמו/ה, מראהו וכו'). אם עברנו את המכשול הראשון, עולה השאלה - לאן יכול הקשר הזה להגיע. גברים לעולם לא יטעו בנוגע לשותפה מינית פוטנציאלית או אשה שיוכלו להתאהב בה, כלומר אשה שהם יכולים לפתח כלפיה רגשות. אצל נשים לעומת זאת, הוודאות תגיע רק במשך הזמן.
מסע אל הלא מודע
מרבית האנשים מבלבלים בין אהבה, מאוהבות ותשוקה כשהם נמצאים בשלב הלהט, ולעיתים קרובות בוחרים את בן או בת הזוג כבר בשלב הזה, לפני שהם מסוגלים לשפוט בצורה אובייקטיבית. האווירה התרבותית והמשפחתית שבתוכה אנו גדלים, ואפילו מקומנו בסדר האחים, ישפיעו מאוד על אופיינו ובשל כך גם על האופן שבו אנו אוהבים, כמו גם על הבחירה הנבונה – או לא – של בן או בת הזוג שלנו.
כדאי לדעת כי לעיתים קרובות הבחירה שלנו נעשית באופן לא מודע. אני פוגש בטיפול זוגות רבים, גברים ונשים, שעוברים את כל חייהם מתוך העבר שלהם, תוך שהם ממלאים את התפקידים המשפחתיים כפי שראו אותם "מגולמים" במשפחה הגרעינית שבה גדלו. הנטייה האנושית היא לחזור על מה שאנחנו כבר מכירים, במקום לייצר את החיים שאנחנו רוצים או שואפים שיהיו לנו. בטחון עצמי הלוקה בחסר, אשר חלחל מההורים או נוצר במהלך הילדות, עומד גם הוא בבסיס הבחירות השגויות שלנו.
לעיתים קרובות מגיעים אליי זוגות ש"יוצאים", חיים יחד מזה כמה שנים, ולא מצליחים לא להיפרד ולא לעלות לשלב הבא ולהחליט להתחתן או להכריז על עצמם כ"ידועים בציבור". אנשים בעלי נטייה חזקה יותר להיכנס לקשר בלתי אפשרי או להמשיך בו, הם בדרך כלל טיפוסים מהסוג הגבולי, כאשר אחד מבני הזוג או שניהם הם גבוליים.
יותר מכל, אני מפחדת שהוא יעזוב אותי
בהקשר זה אני רוצה להזכיר כאן את חרדת הנטישה או הפחד מפרידה וכן את הפחד מבדידות, סוגי פחדים אשר גורמים לטיפוס הגבולי להעדיף להמשיך להישען על העץ שלו, ולמתוח ביקורת על חוסר יכולתו או חוסר רצונו של האחר לעשות אותו מאושר. דרושים כמובן שניים כדי להישאר במצב הזה: האחד פוחד לנטוש את האחר בגלל תגובותיו האפשריות לעזיבה או מתוך רחמים, והשני פוחד מהנטישה עצמה ושלל המשמעויות שתגרור עמה.
זוגות רבים חיים במצבים שנחשבים לקשים להתמודדות, מבחינת האדם הממוצע. לעיתים קרובות מדובר באהבה הדורשת הקרבת קורבנות מאחד האוהבים או משניהם. לדוגמה: אדם הבוחר לחלוק את חייו עם בן או בת זוג הסובלים מנכות קשה, בעוד שהוא עצמו בריא; אדם הבוחר לעקור לארץ זרה, ללמוד שפה חדשה, להמיר את דתו ואת תרבותו רק בשביל לרצות את בן/בת הזוג שלו. או מקרים בהם אנשים בוחרים להינשא לאסיר אשר הם מכירים מעט מאוד או לא מכירים כלל, והם מוכנים להקריב למענו שנים רבות מחייהם.
לפעמים הידיעה שמערכת היחסים בלתי אפשרית, היא שמניעה אותה. ידיעה זו משמשת כאמצעי להימנע מלהתמודד עם פחדינו, אך מעבר להכל, באנשים הבוחרים לחיות עם אהבה שלא תאפשר להם לנהל חיי יום-יום רגילים, קיימת לפעמים תשוקה לחיות חיים יוצאי דופן או למרוד בחברה שבה גדלו.
אפשרות אחרת היא רצון להעביר מסר, להקדיש את חייהם למטרה מסוימת, כמו גם תשוקה לחצות את גבולות המותר. בסופו של יום, אני מאמין שבזכות האהבה אפשר לשרוד את הקשיים והמכשולים ולעיתים גם לחוות חיים הרבה יותר מעניינים.
(מתוך הספר החדש של ד"ר דניאל דריי, שיצא בקרוב לחנויות).
לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים
ד"ר דניאל דריי – רופא סקסולוג, טיפול זוגי ומיני, מנהל פורטל "תורת היחסים".
לפנייה לכתב/ת 
