רכבות נסעו בשבת: כשל ניהולי והחלטות סותרות

חשיפה: כך הובילו מחדלים ניהוליים לנסיעת רכבות בשבת. החלטות סותרות, היעדר נהלים וחוסר תיאום בין אגפים שונים ברכבת ישראל - כל אלו הביאו לפעילות רכבות נוסעים אחרי כניסת השבת, ללא תיאום או קבלת אישור ממשרד התחבורה. כך עולה מתחקיר אירועי ה-26 באוקטובר, שהובילו להפרת הסטטוס-קוו ועבודה בשבת בניגוד לחוק.

התחקיר, שהגיע לידי ynet, חושף שרשרת ליקויים חמורים בהתנהלות הרכבת. תוצאת הליקויים הייתה סבל רב לנוסעים: עשרות רכבות הגיעו ליעדן באיחורים שנעו בין 20 דקות ליותר משעה. שש מהרכבות הגיעו לתחנת היעד - ביודעין ובמכוון - זמן רב לאחר כניסת השבת. בתגובה לפניית ynet, אומרים ברכבת כי הם אינם מגיבים "לדו"חות שאינם סופיים".

התחקיר: "באגף הלוגיסטיקה לא ענו בטלפון"(צילום: אבישג שאר-ישוב)

השבת נכנסת, הרכבת נוסעת

השיבושים בתנועת הרכבות ב-26 באוקטובר החלו הרבה לפני כניסת השבת. על-פי התחקיר, כבר בשבע וחצי בבוקר נגרמו "שיבושים כבדים" בקו החוף - הקו המרכזי של רכבת ישראל. הסיבות לשיבושים בשלב זה היו עבודות תשתית ותקלות במחסומים. עד השעה תשע בבוקר כבר נרשמו איחורים משמעותיים. חמש רכבות איחרו בין 20 ו-30 דקות, שלוש רכבות רשמו איחורים של 30 עד 40 דקות, ושתי רכבות הגיעו ליעדן באיחור של 40 עד 50 דקות.

אולם, מהתחקיר עולה כי היערכות הרכבת נעשתה ללא יד מכוונת, ובעיקר - ללא תיאום בין הגורמים השונים, שתפקידם בין השאר הוא לדאוג לנוסעים במקרים של שיבושים ותקלות. כאשר השיבושים הוחמרו כתוצאה מתקלה במערכת האיתות של הרכבת, התקשתה הנהלת החברה לספק פתרונות ראויים ומיידיים למשבר המתפתח. למשל, שימו לב לשרשרת הליקויים שהחלה פחות משעה לפני כניסת השבת (16:24)

15:36 - למרות השיבושים והאיחורים הניכרים, רק בשלב זה הוצגה תוכנית שגובשה במרכז הבקרה של הרכבת לאחר סיכום עם המנכ"ל, ומטרתה - לדאוג לכך שהרכבות יפסיקו את נסיעתן לפני כניסת השבת. משמעות ההחלטה פשוטה: רכבות יעצרו בתחנות הקרובות למיקומן בזמן קבלת ההחלטה, והחברה תזמין אוטובוסים שיסיעו את הנוסעים לתחנות היעד. מיד לאחר הצגת התכנית החלה הזמנת האוטובוסים.

15:51 - בשעה זו מתבצעת שיחה ראשונה עם מנהל אגף לוגיסטיקה, שבה הוא טוען כי "לא התקבלה שום דרישה להזמנת אוטובוסים". שתי דקות לאחר מכן (15:53) נערכת עוד שיחה, ובה מובהר כי כבר הוזמנו אוטובוסים ישירות מאגד, וזאת מאחר שבאגף הלוגיסטיקה "לא ענו בטלפון". ההתנהלות של כל הגורמים בשלב זה - כך בתחקיר - מבוצעת לאור ההבנה כי "כניסת השבת אינה מאפשרת את המשך נסיעת הרכבות עם נוסעים".

תוצאת החלטות אלה, הסותרות האחת את האחרת ומצביעות על חוסר תיאום, הייתה כאוס. אוטובוסים שהוזמנו ב-15:51 כבר יצאו לדרכם, אך חצי שעה לאחר מכן שונה יעד נסיעתם. לפי התחקיר, האוטובוס האחרון יצא מתחנה זו יותר משעה ורבע אחרי כניסת השבת, ב-17:45. בסך הכל, הופעלו מתחנת חיפה-מרכז שבעה אוטובוסים וחמישה מיניבוסים, וכולם יצאו לדרך לאחר כניסת השבת.

"שינוי ההחלטות תרם לסרבול"

במסקנות התחקיר של הרכבת, אפשר למצוא שורה ארוכה של כשלים בהיערכות הרכבת לאירועי חירום בכלל, ותפקודה באותו יום שישי בפרט. למשל, התחקיר העלה כי ההגדרה של אירוע חירום הובנה באופן דו-משמעי על-ידי גורמים באגף הלוגיסטיקה ובחטיבת הנוסעים: "(ב)חטיבת הנוסעים הבינו כי צריך לדחוף ולטפל בהם בבחינת סידור ההיסעים, ו(ב)לוגיסטיקה הבינו כי בעצם אין אירוע חירום".

עוד עולה ממסקנות התחקיר כי "לא היה שום נוהל מוסדר לחטיבת הנוסעים וללוגיסטיקה בנוגע להליך הזמנת האוטובוסים, מעבר לסיכום הבנות מ-2011 שאף אינו מפורט, מוגדר וברור". התחקיר מטיל אחריות מסוימת על חלק מבעלי התפקידים הזוטרים - למשל כוננים באחת החטיבות. אלא שבפועל, מי שנושא באחריות היא דווקא הנהלת החברה, שכן התחקיר מציין חד-משמעית כי אין נהלים המסדירים את פעילות הכוננים.

"לא נמצא נוהל המסדיר את הפעלתם (של הכוננים)", נכתב במסקנות התחקיר, "(ו)לא קיים נוהל המסדיר את התנהלותם לאחר הפעלתם". ההחלטה שלא להפעיל את הכוננים, כך מבהירים ברכבת, "לא סייעה להתנהלות בשום צורה שהיא". גילוי חשוב נוסף נוגע לכך שבחלק מהתחנות לא היו מנהלים שיוכלו לתת מענה לנוסעים. הסיבה: למרות מצב החירום, חלק ממנהלי התחנות סיימו את עבודתם, מבלי שנמצא להם מחליף.

שתיים מהמסקנות החשובות בתחקיר, נוגעות להחלטות שבסופו של דבר הובילו לנסיעת רכבות אחרי כניסת השבת. "שינוי ההחלטות בדבר יעדן הסופי של רכבות מאחרות, תרם לסרבול מערך ההסעות", מצוין בתחקיר. עוד נכתב שם כי הערכת מצב מוקדמת יותר של תקלת האיתות, לאור השיבושים והאיחורים שממילא נרשמו באותו יום, "עשויה (הייתה) להביא לקבלת החלטה מוקדמת יותר לתחילת ביצוע מערך ההיסעים".