הודעה על העלאת מחירים תיחשב קרטל?
כל גל התייקרויות מתחיל בחברה אחת שמדווחת על העלאת מחירים קרבה. לפי הממונה על ההגבלים, בקרוב אנו עשויים לראות נקיטה של צעדים חוקיים כנגד חברות שמנפקות כותרות שכאלה. "אנו נתקלים בהודעות לתקשורת העוסקות בעניינים עסקיים שעלולות להיות להן השלכות של פגיעה בתחרות"
בשנים האחרונות התרגלנו לתופעה: לכל גל התייקרויות קודם גל כותרות בעיתונים בנוגע לאותן התייקרויות. זה מתחיל על פי רוב, באמירה כללית של מספר גורמי מפתח בענף, כי יש מקום להעלאת מחירים. אחר כך מגיעה ההודעה של חברה אחת על העלאת מחירים ולבסוף, בזו אחר זו, מודיעות גם המתחרות של אותה חברה כי ינקטו בצעד דומה.
כתבות נוספות בנושא עליית המחירים :
- האם התייקרויות המוצרים מוצדקות?
- עליות המחירים בסופר: להתחיל לאגור מוצרים?
- התייקרות המחירים האחרונה: בורקס, ג'חנון וקצפת ריץ'
יש הרואים בזה מרכיב חשוב בשמירה על שוק חופשי ופתוח שבו המידע זורם בחופשיות מהיצרנים והמשווקים אל הצרכנים. אך מתברר שיש גם מי שרואה בזה קנוניה שנועדה לסייע לחברות לתאם מחירים.
מאז פברואר האחרון, בוחנת ועדת התחרותיות של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) את נושא ההשפעות של מסירת מידע על תחרותיות. באוקטובר האחרון פורסם המסמך שמסכם את הדיונים הארוכים בנושא ובו נכללות העמדות של הרגולטורים במדינות השונות החברות בארגון, המחווים את דעתם בשאלה, האם הודעות לתקשורת בנוגע להעלאת מחירים מהווה סוג של תיאום מחירים "קרטליסטי".
מחוות הדעת ששיגר הממונה על ההגבלים בישראל, נראה כי בקרוב אנו עשויים לראות נקיטה של צעדים חוקיים כנגד חברות ישראליות שמנפקות כותרות בנוגע להעלאות מחירים.
סכנה לפגיעה בתחרות
"בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בכמות ההודעות לתקשורת במגזר העסקי", נכתב בנייר העמדה של הרגולטור הישראלי. "הפרסום של מידע עסקי וכלכלי הוא בעל ערך רב, שכן הוא למשקיעים לקבל החלטות על בסיס מידע רחב יותר, מסייע לצרכנים ברכישת מוצרים ושירותים ותומך ביכולתם של הציבור והמגזר העסקי לתכנן קדימה.
"עם זאת, מזמן לזמן נתקלים בהודעות לתקשורת העוסקות בעניינים עסקיים שעלולות להיות להן השלכות של פגיעה בתחרות. אלו דיווחים הכוללים מידע בנוגע לתכניות לעתיד וסודות מסחריים אשר בנסיבות אחרות היו מוחבאות מעין הציבור. בעוד שהסגרה של מידע כזה בשיחה פרטית עשויה להיחשב עבירה על החוק, פרסום המידע דרך התקשורת לא יביא לרוב לצעדים משפטיים כנגד מוסר המידע".
בחוות הדעת מצוין כי על פי החוק הישראלי, מסירת מידע לעיתונות יכלה להיחשב לעבירה רק אם הוכח כי מדובר בחלק מיצירת הסדר כובל, במקרה הזה - תיאום מחירים. בממונה על ההגבלים מציינים כי בנסיבות מסוימות ניתן לראות בהודעה לעיתונות הסדר שכזה.
"העובדה שהודעה על ייקור מחירים נמסרה לציבור הרחב דרך העיתונות, אינה אומרת שלא מדובר בהסדר כובל", נכתב במסמך. "באופן כללי, העברת מידע דרך הודעה לעיתונות יכולה להיחשב, לכל הפחות, כניסיון להגיע להסדר כובל, אם המידע שנמסר הוא מספיק מדויק וברור כדי לאפשר למתחרה לפעול בהתאם לתכנית האנטי-תחרותית שמפורטת בהודעה".
הודעות לתקשורת: תפקיד חשוב בשוק חופשי
עם זאת, מהדוגמאות שמביא הרגולטור הישראלי במסמך, עולה כי צרכים להתקיים מספר תנאים על מנת שניתן יהיה לפעול חוקית נגד פרסום הודעות לעיתונות על התייקרויות. "כאשר, לדוגמא, שחקן בשוק מתבטא בציבור ומודיע: 'אני עומד להעלות מחירים ואני סבור שמן הראוי שגם המתחרים שלי יעשו כך', אז התבטאות כזו עשויה להיחשב לניסיון להגיע להסדר כובל ואף להסדר כובל, במידה שהמתחרים ישתפו עימו פעולה".כלומר, בממונה על ההגבלים נוקטים בעמדה שלפיה רק אם ההודעה כוללת פנייה אל המתחרים ה"מזמינה" אותם להעלות מחירים גם כן, ניתן לראות בה ניסיון לתאם מחירים. בנייר העמדה צוין, כי פנייה זו לא חייבת להיות ישירה וגם אמירה כגון "אני חושב שהמחירים בשוק נמוכים מדי והם חייבים לעלות" עשויה להתפרש כהזמנה של המתחרים לתאם מחירים.
בנוסף, במסמך מודגש כי אין מקום להבחנה בין מקרים שבהם החברה מפרסמת את כוונתה מרצונה ומקרים שבהם העיתונאי פונה אליה. נקבע גם, כי ככל שבענף מסוים פועלים פחות מתחרים, כך גובר הסיכוי שהודעה לעיתונות תהווה הזמנה לשיתוף פעולה בין המתחרים.
במסמך מוזכרת הקביעה של הממונה על ההגבלים מ-2009 כי הבנקים בישראל תיאמו ביניהם את גובה העמלות למשקי הבית, כדוגמא למקרה שבו העברת מידע בין מתחרים בענף שנשלט על ידי כמה קבוצות גדולות, עשויה לפגוע בתחרותיות. "יש דרכים רבות להעביר מידע בין חברת", נכתב בנייר העמדה, "אחת מהן היא מסירת מידע חד צדדית, כלומר, הודעה לציבור על ענייניה העסקיים של החברה".
בשלב זה, מוקדם לומר האם העמדות המפורטות במסמך זה יתרגמו לפעולות של ממש. נייר העמדה מציין גם כי למסירת מידע עסקי וכלכלי לתקשורת יש תפקיד חשוב בשמירה על שוק חופשי וחברה פתוחה ויתכן שלא תימצא דרך למנוע תיאומי מחירים מבלי "לשפוך את התינוק עם המים" ולפגוע בזכותו של הצרכן לדעת מראש על התפתחויות עתידיות במצבו הכלכלי.
מרשות ההגבלים העסקיים נמסר כי "רשות ההגבלים העסקיים מכירה בתוצאות התחרותיות הבעייתיות שעלולות לעתים לגרום התבטאויות פומביות מהסוג המוזכר בכתבה. הרשות בוחנת ברצינות את דרכי ההתמודדות עם התופעה".
תמחור מחדש ברשתות. לא בטוח שחוות הדעת תיושם
מומלצים