מבחן רישוי לרופאים: נבחנת בארה"ב? קבל פטור

משרד הבריאות ממשיך לפעול להגדלת מספר הרופאים המורשים לעבוד בישראל: בהחלטה חדשה שפורסמה אתמול (ב') נקבע כי ישראלים שלמדו רפואה בחו"ל וניגשו לבחינת הרישוי האמריקנית, ה-USMLE, יהיו פטורים מביצוע בחינת הרישוי בישראל, שבה שיעור הנכשלים גבוה מאוד.

חשוב לציין כי מדובר בנבחנים חדשים בלבד: בוגרי רפואה אשר ניגשו בעבר לבחינה הישראלית ונכשלו בה - לא יקבלו פטור, וייאלצו להיבחן שוב בישראל.

הסטאז'רים מוחים על הבחינה בישראל:

• סטודנטים לרפואה מחו"ל: בחינת הרישוי קשה מדי
• מסתמן: פטור מבחינת רישוי גם לסטאז'רים מרומניה
• רק 3 מ-600 סטאז'רים מחו"ל עברו במבחן החוזר
  

בארצות הברית, עמידה בבחינת ה-USMLE היא תנאי לעיסוק ברפואה במקום. הבחינה כוללת ארבעה חלקים: החלק הראשון כולל חומר משלוש השנים הראשונות בלימודי הרפואה, והסטודנטים בחו"ל ניגשים לחלק זה בדרך כלל לאחר השנה השלישית או הרביעית ללימודים.

החלק השני, הקרוי Step 2, כולל את הרפואה הקלינית, הנלמדת בשלוש השנים האחרונות באוניברסיטה. היא דומה באופיה לבחינה הישראלית, אולם אחוזי המעבר בה גבוהים הרבה יותר.

את החלקים הראשונים של הבחינה ניתן לעבור בכל העולם וגם בישראל, והיא נערכת על גבי מחשב.

שני חלקים נוספים של הבחינה נערכים בארצות הברית בעל-פה ובהשתתפות חולים-שחקנים. כדי לקבל פטור מהבחינה הישראלית, די לעבור את שני החלקים הראשונים של הבחינה, הנערכים בכתב.

במקביל, ממשיכים דיקני הפקולטות לרפואה בישראל לדון באפשרות לאיחוד בחינות הגמר של הרופאים בוגרי ישראל ובוגרי חו"ל לבחינה אחת אחידה. דיון זה בבחינות הרישוי נמשך כבר כמה שנים על רקע מחאת הסטודנטים הישראלים בוגרי חו"ל, בשל אחוזי המעבר הנמוכים בבחינה ורמת הקושי שלה.

הבחינה לבוגרי חו"ל נחשבת תובענית במיוחד וכוללת כ-220 שאלות. ציון המעבר בבחינה עומד על 61.

במשך שנים התלוננו הסטודנטים על הקושי הרב בבחינה, על כמויות החומר העצומות הכוללות מקצועות רבים ברפואה, שעה שבוגרי הלימודים בארץ זוכים להפרדת הבחינות על פי נושאים. מכאן גם שיעור המעבר הנמוך מאוד בבחינה, העומד על כ-5%. כתוצאה מכך, בוגרי רפואה רבים שלמדו בחו"ל נאלצים להיבחן שוב ושוב ובינתיים אינם מתווספים למאגר הרופאים בישראל.

לפני כמה חודשים התכוון משרד הבריאות לפטור מבחינות הכניסה בוגרי רפואה ממדינות ה-OECD ומדינות האיחוד האירופי. למהלך הביעו התנגדות נמרצת ראשי הפקולטות לרפואה בארץ, בטענה כי הדבר יפגע ברמת הרפואה בישראל.