בג"ץ על קצבאות האברכים: איך זה עוזר לשלבם?
הסכם חלופי שמסדיר הענקת קצבאות לאברכים זכה לביקורת מצד שופטי בג"ץ. "ההיגיון אומר שאם לא תיתן לו כסף, הוא יהיה חייב לעבוד", אמרה השופטת נאור. המדינה: המסלול מעודד אותם לצאת לעבוד
דיון בביטול הסדרת קצבאות הכנסה לאברכים שנערך היום (ג') בבג"ץ הוביל לביקורת מצד השופטים עדנה ארבל, מרים נאור והנשיא אשר גרוניס על עקרונות ההסכם. בעוד המדינה טענה כי מדובר בהסדר שיוביל את האברכים לשוק העבודה, תהתה נאור "איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה? ההיגיון אומר שאם לא תיתן לו כסף, הוא יהיה חייב לעבוד".
בעתירה, שהוגשה בשנה שעברה על ידי התאחדות הסטודנטים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה וגופים נוספים, נטען כי "מדובר למעשה באותה גברת בשינוי אדרת של הסדר שאותו פסל בג"ץ בעבר, כאשר קבע כי קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים אינה חוקית משום שהיא מפלה קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הישראלית, והנחה להפסיק להכלילה בתקציב המדינה".
בנוסף, נטען בעתירה כי רובם המכריע של האברכים ממשיכים לקבל את אותן הקצבאות בניגוד לפסיקה. בעקבות העתירה, הוציא בג"ץ צו על תנאי שהורה למדינה להסביר מה השינוי בין ההסדרים. בדיון עצמו, הסבירה נציגת המדינה כי בג"ץ הותיר בפסיקתו הקודמת פתח להסדרה חלופית, אך השופטת נאור השיבה לה: "הסדרה חלופית, השאלה איזו".
בשנת 2010 ניתנה הקצבה ל-13 אלף אברכים, ועלותה לקופת המדינה הייתה 135 מיליון שקלים. בהסדר החדש, הוגבל הסכום ל-120 מליון שקלים בשנה. לפי החלטת הממשלה, בשלוש השנים הבאות לא יחול למעשה שום שינוי בתקצוב האברכים הלומדים בכוללים, שאינם עובדים ויש להם שלושה ילדים.
בשנה הרביעית הקצבאות במסלול מסוים (מתחת לגיל 29, אך עומדים בקריטריונים לקצבה) יוקטנו ל-75%. בסיום אותה השנה הקצבה לאברכים באותו מסלול אמורה להתבטל, אך החרדים מקווים כי עד אז ההחלטה תשתנה. מכיוון שההחלטה לא הצריכה אישור הכנסת, ניתן יהיה לשנותה ביתר קלות.
"קיצוץ ניכר"
במהלך הדיון, טענה המדינה, באמצעות עו"ד חני אופק, כי ההסדר החדש נוסח תוך התחשבות בדברי בג"ץ וכי במסגרתו הוגבל הסיוע לחמש שנים, ולאחר מכן נקבע תקציב מוגבל לאברכים שנותרים במסלול למתמידים, מה שיביא
בפועל לקיצוץ ניכר במספרם. כך, טענה המדינה, מעודד המסלול את האברכים לצאת לעבוד ויצר פיחות של 22% במספר האברכים, כשמדי שנה עוזבים את המסלול כאלף איש.
מנגד, טענה עו"ד אורלי ארז לחובסקי מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה כי אין שינוי מהותי בהסדר, וכי מטרתו לשלב חרדים בשוק התעסוקה לא תואמת את תנאיו בפועל. לטענתה, עצם נתינת קצבה לאברכים מפלה סטודנטים, נשים ואנשים עובדים אחרים שעל מנת לקבל הבטחה כזו צריכים - בניגוד לאברכים - להוכיח את מיצוי כוח ההשתכרות שלהם.
בתום הדיון, נקבע כי על המדינה להגיש את עמדתה בנוגע למספר סוגיות תוך שבוע, לפני שתינתן החלטה בתיק.