"בישראל יש מחסור של 70 אלף יחידות דיור"
בכנס לשכת שמאי המקרקעין שנערך באילת טענו גורמים בענף כי המחסור ביחידות דיור נעוץ בבירוקרטיה הסבוכה של המדינה והוא קיים בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ. הפתרון: טיפול ביד קשה בפולשים וקידום מסיבי של תוכניות פינוי-בינוי
האם הבירוקרטיה היא האחראית המרכזית למצוקת הדיור בישראל ? אם שואלים את יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, התשובה היא חיובית. "ניתוח המבוסס על נתוני הממשלה, מצביע על מחסור של 70 אלף יחידות דיור במדינה", אמר היום (ג') דנוס בכנס לשכת השמאים שנערך השבוע באילת.
כתבות אחרונות בערוץ הנדל"ן :
- ת"א: במקום חניון דן - הפנטהאוז היקר בישראל
- תלונה: התנהלות החרדים במכרז חריש פסולה
- מפת הנדל"ן: איפה הכי כדאי לקנות דירה?
- רמת גן: מגדל בן 39 קומות יוקם בבורסה
לדברי אדריכלית מחוז מרכז, דניאלה פוסק, בשנה האחרונה אישר המחוז הקמת 19 אלף יחידות דיור "חבויות" ב-1,500 תוכניות בינוי. מדובר ביחידות דיור שהתעכבו משום שהמתינו לאישור הוועדות המקומיות והמחוזיות - כלומר היו יכולות לקבל אישור עוד קודם לכן.
עוד סיפרה פוסק כי מתוך תוכניות הבינוי, כ-1,200 מהן כלל לא הוסיפו יחידות דיור, תעסוקה ומסחר למבנים. למעשה, החלק הארי עסק בתוכניות קטנות כגון בניית חדרי יצאה לגג והוספת מרפסות.
עו"ד צבי שוב, מומחה לדיני תכנון ובנייה, הגדיר את הדברים ככאוס ואמר כי "אין סדר עדיפויות במוסדות התכנון". גורמים נוספים בלשכת השמאים הוסיפו כי צוואר הבקבוק של מוסדות התכנון אחראי במידה רבה למחירי הדיור הגבוהים.
"המדינה מפסידה מיליארדים בגלל פולשים"
אך לא רק הבירוקרטיה היא היחידה שמעכבת הוצאה לפועל של תוכניות בנייה. לא אחת קורים מצבים שבהם יזמי נדל"ן מעוניינים להוציא לפועל תוכניות פינוי-בינוי, שבמסגרתם ייבנו בניינים חדשים ויתווספו יחידות דיור - אולם התוכניות מתעכבות בגלל פולשים.
זהו המצב בשכונת כפר שלם בדרום תל-אביב, למשל: תושבים שהתיישבו במבנים עוד בשנותיה הראשונות של המדינה, ואליהם הצטרפו תושבים נוספים לאורך השנים, אך מעמדם מוגדר כפולשים. זאת מכיוון שהם יושבים על קרקע מבלי שביצעו הליך של קנייה ואין רישום בעלות על ידם.
בשכונת כפר שלם מקדמת המדינה זה עשרות שנים תוכניות בינוי, אך הפולשים מסרבים לקבל את הפיצויים המוצעים להם. לפי לשכת השמאים, עיכובים אלה גורמים להפסד של מיליארדי שקלים למדינה. רק בשבוע שעבר דיווחה מנכ"לית חברת חלמיש, עו"ד רחל תורג'מן, כי עלות ההליכים המשפטיים נגד תושבי השכונה בדרום תל-אביב לאורך השנים עלתה 92 מיליון שקל.
עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) ויו"ר מועצת לשכת המקרקעין, הציעה להפעיל יד קשה נגד פולשים. "ההתנהלות בנושא פינוי פולשים היא אסון. תופעת הפולשים באה על חשבון הציבור - פיתוח כבישים שמתעכב, שכונות שלא נבנות ועוד", אמרה.
מנגד, ערכאות משפטיות קבעו כי התנהלות המדינה נגד פולשים הייתה מפלה לעומת התנהלות המדינה מול חברי קיבוצים במרכז, לדוגמא. עו"ד יורם חג'בי, המייצג פולשים במספר מתחמים ובין היתר גם בכפר שלם, טען כי לפולשים צריך לתת מעמד של זכאים. עו"ד דנה, מצדה, טענה כי יש לחוקק חוקים נגד הפולשים לאחר שנות ה-50 למתחם.
פינוי-בינוי: גרו בסלאמס והיום לובשים טוקסידו
תוכניות פינוי-בינוי יכולות להוות מנוף מצוין למצוקת הדיור משום שבמסגרתן ניתן להרחיב את מספר יחידות הדיור על אותה הקרקע (באמצעות הריסה ובנייה מחדש של הבניין). אך בפועל, פרויקטים מסוג זה החלו להיות מיושמים רק בשנתיים האחרונות. לדברי עו"ד דנה, צריך רשות ממשלתית לטיפול בפרויקטים של פינוי-בינוי כדי שתוכניות אלה לא יפלו בין הכיסאות.
ראש העיר קריית אונו, יוסי נשרי, סיפר כי העירייה לקחה על עצמה לבצע פרויקטים של פינוי-בינוי ולנסות כמה שפחות לעכב את הוצאתם לפועל. לדבריו, בפרויקט ברחוב הזמיר בעיר, למשל, כבר הוחתמו הדיירים על ידי חברה עירונית והעירייה כבר יצאה למכרז למציאת קבלן ביצוע.
היזם סמי מצלאווי, שמקדם בימים אלה פרויקט פינוי-בינוי בעיר, הסביר שהחיים החדשים בפרויקט מודרני משנים ללא היכר את אורח החיים של המשפחות, שרובן קשות יום, עם יציאת הפרויקט לדרך. "אלה שהיו הולכים עם בגדים בלויים, הולכים היום עם ג'קטים. לא היה להם מעולם 1,000 שקל בארנק והיום הם עם 500-600 אלף שקל בבנק ויכולים לאכול כל היום גלידה", אמר.
מצלאווי הוסיף כי לשיטתו, פרויקטים של פינוי-בינוי הם מבחינת פרויקט לאומי של ממש, משום שהם טומנים בחובם פוטנציאל לבנייה של עד 10,000 יחידות דיור בכל עיר. לדבריו, "הרשות המקומית עצמה צריכה ליזום את התוכניות הללו. בקריית העירייה יזמה את התוכניות ואישרה אותן בוועדה המחוזית - וכע, הבירוקרטיה פחות מאיימת והוועדה המקומית רק צריכה להוציא היתר".
לפנייה לכתב/ת 
