ראובן עטר - כרוניקה של טעויות
בחירת שחקנים לא נכונה, הרכב לא קבוע, העלמת העין בפרשת ימפולסקי, האימונים הלא רלוונטיים וחוסר ההערכה לקפטן יניב קטן. כך הפך הסמל הירוק, ראובן עטר, למאמן כושל במכבי חיפה
הטעות הראשונה של ראובן עטר הייתה בבניית הצוות המקצועי. במקום להשאיר כמה אגדות ירוקות סביבו כמו מאמן השוערים גיורא אנטמן שעבד במועדון 18 שנה (משמש כמאמן שוערים בנבחרת ובבאר שבע), עוזר המאמן אריק בנאדו (עושה חייל בנוער) והסקאוט, אלון חרזי (נבדקה אפשרות להוציאו מכפר גלים), הוא לא רצה אותם. עטר אוהב לעבוד כסוליסט, מאוד חשדן לסביבתו וקשה לו להיפתח לאנשים.
התקצירים של ynet ספורט:
- לוהט בסכנין, קלינגר חוזר לחיים, האלופה מקרטעת / תקצירי ליגת העל
- ירושלים מתעוררת, מכבי מטיילת / תקצירי ליגת העל בכדורסל
- הקאמבק העצוב של טרי, המהפכים של סיטי ויונייטד / תקצירי הליגה האנגלית
עטר בנה צוות שנאמן לו וסוגד לו. צוות שכלל את צדוק מלכה כעוזרו, ואשר שב לחיפה למרות המשקעים בינו למועדון רק לבקשת עטר ובנוסף צירף לצידו המאמן לשעבר את אבי פרץ כמאמן השוערים ואורי הראל כמאמן הכושר.
עטר סינן את אנשי התקשורת וגם הצוות שלו. הוא חשש לדבר עם העיתונאים, שמרביתם הפכו מראש לאויביו. כל קודמיו נהגו לשוחח עם עיתונאי זה או אחר לפחות פעם בשבוע או שבועיים. לא רק שהוא לא עשה זאת. הוא אפילו לא השיב להודעות SMS.
מכבי חיפה: כל הארועים
כך למשל קרה כאשר ראומה וייצמן, אשתו של נשיא המדינה לשעבר, עזר וייצמן ז"ל, הגיעה לאחד המשחקים וירדה לברכו בחדר ההלבשה. אחת מהודעות הטקסט שעטר קיבל היה "שלום ראובן, מה היא אמרה לך?". הוא אפילו לא הגיב. מנגד, עטר קרא את מה שכתבו עליו ושמע מה שאמרו עליו מהרגע שמונה, למרות שהוא טוען שהוא לא קורא עיתונים.
תהיו בטוחים שיועציו דאגו שכל פסקה או אמירה תגיע אליו. והוא, במקום להתעלם, בחן מכמה כיוונים את הדברים, למה הם נאמרו או נכתבו ומה האינטרס של מי שאמר ו/או פרסם. כזה הוא עטר. חשדן, לא סומך על אחרים. חושב שכולם מנסים להפריע או פועלים נגדו ומאחורי גבו.
| מחזור | היריבה | תוצאה |
| 1 | מכבי ת"א בחוץ | הפסד 2:1 |
| 2 | קריית שמונה בבית | הפסד 3:1 |
| 3 | הפועל באר שבע בחוץ | תיקו 1:1 |
| 4 | מ.ס אשדוד בית | הפסד 1:0 |
| 5 | הפועל עכו בחוץ | תיקו 0:0 |
| 6 | הפועל ר"ג בבית | ניצחון 0:2 |
| 7 | הפועל ת"א בחוץ | הפסד 3:0 |
| 8 | בני יהודה בבית | תיקו 1:1 |
| 9 | עירוני רמה"ש בחוץ | תיקו 1:1 |
גם במועדון עצמו, במקום לקרב אליו את המנכ"ל איתמר צ'יזיק עתיר הניסיון ואת המנהל, אדורם קייסי, שמחובר להרבה שחקנים, הוא לא שמע לעצות שלהם.
רק בשבועיים האחרונים נפתח קצת עטר לאחר ששמע לדובר דודו בזק, אבל זה היה מאוחר. פתאום הוא הגיב בשבת בבוקר על הדחת יניב קטן והגיע למסע"ת באמצע השבוע,
כשכבר שוחח עם התקשורת בראיון פתיחת העונה ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet ספורט, עטר הדגיש שהוא רוצה שיכירו אותו כמאמן. אז עכשיו, אחרי 9 משחקי ליגה ומכתב פיטורין בכיס אפשר לומר שלא למדנו ממנו שום דבר חדש כמאמן. שום דבר מקצועי, שום דבר מלהיב. עטר המאמן הוא לא עטר השחקן. נקודה.
טעות גדולה מאוד של עטר הייתה במחנה האימונים באוסטריה. במקום לשלוח הביתה במטוס הראשון את דלה ימפולסקי, שפתח לאייל משומר
את הראש עם אגרטל, הוא עבר על כך לסדר היום. עטר העלים עין, טען שהדבר נעשה בטעות ושזה קורה תוך כדי משחק בין שחקנים. במקום לצרף לטיסה את אלון תורג'מן, שנתפס עם דולרים מזוייפים יחד עם ימפולסקי, הוא הבליג. גם בפרשת המלצרית במלון ערב המשחק מול בני יהודה לא שמענו את קולו.
בתחום המקצועי, עטר קיבל קבוצה עם פנקס המחאות פתוח - חלום של כל מאמן. והוא נכשל בגדול. יש מי שמדמה את חיפה לפלסטלינה שרק צריך לבנות ממנה בדיוק מה שרוצים, עם תנאים נהדרים ותקציב פתוח לרכש, אבל עטר, שקיבל את הזדמנות חייו, לא השכיל לעשות זאת ושמט אותה במו ידיו.
שמואל שיימן, המגן שהגיע מאקסלסיור על ידי עטר, לא מתאים למכבי חיפה. אולי לקבוצה קטנה כן, חן עזרא סוליסט ולא הפנים שהוא כבר
לא במכבי נתניה. השוער אמיר אדרי דווקא היה סביר בהזדמנויות שקיבל. על בלם נבחרת קרואטיה, יוריצה בוליאט, עטר ויתר למרות חוזה ארוך טווח שהיה לו בחיפה.
גם על השוער בויאן שראנוב הוא ויתר ובלית ברירה החזירו עקב פציעת ניר דוידוביץ'. עודד אלקיים הגיע על תקן של נער פוסטר ולא רואה דשא. דינו אנדלובו הוא חלוץ שמתאים לקבוצה קטנה ולא מועדון ענק כמו חיפה, והבדיחה הגדולה היא ג'ואל דמאו, שהגיע ממש בטעות לחיפה.
אימונים משעממים, הרכב לא מגובש
על הדשא, האימונים של עטר היו די משעממים וארוכים מדי. הוא כמעט ולא יצא להשתלמויות מאז שהפך למאמן. שחקנים בילו שעות בכפר גלים וזה
היה נמרח יותר מדי. הם היו מגיעים הרבה זמן לפני האימון ולעתים היו מחכים זמן רב עד שעטר יירד לדשא.
שיטת המשחק של עטר, עם לחץ על היריב בשטח שלו, נכשלה ובגדול. אחד השחקנים טען אחרי התבוסה להפועל ת"א שהוא לא מבין מה רוצים ממנו ולאן צריך לרוץ. רק ברמה"ש הפנים עטר שצריך לתת לגוסטבו בוקולי (הנשמה הירוקה) לשחק ובוקולי, ראה זה פלא, היה המצטיין.
עטר טען בתחילת העונה שהוא רוצה שיהיו לו כמה מנהיגים על הדשא. בפועל, לא היה לו אפילו חצי מנהיג. הוא בנה הרים וגבעות על היכולת האישית של השחקנים היצירתיים - עזרא, גולסה וורד, ולא קיבל מהם כמעט שום דבר. דווקא גיא לוזון, מאמן הנבחרת צעירה, מפיק מגולסה הרבה יותר מה שעטר הפיק ממנו.
את יניב קטן עטר לא העריך נכון. לא את קטן השחקן, לא את השפעתו על השחקנים האחרים ולא את יחסיו עם הממונים. קטן, כשיפרוש בעוד שנה וחצי, צפוי להמשיך במועדון בתפקיד מקצועי/ניהולי. עטר לא יהיה שם.
עטר איבד סופית את חדר ההלבשה ברגע שהדיח את הקפטן שעתיים לפני המשחק מול הפועל ת"א. הבום שזה עשה על השחקנים, בעיקר הצעירים נאמני קטן (אייל גולסה, עידן ורד ואלון תורג'מן), היה גדול מדי וזה נגמר עם שלושה כדורים ברשת הירוקה.
ידיעות נוספות ב-ynet ספורט:
- NBA: ניו יורק ניקס במאזן מושלם, לייקרס שוב הפסידה
- כדורגל: נבחרת ישראל נערכת למשחק בטדי נגד בלארוס
- אבי נימני בטור אישי על ההחלטה של מכבי חיפה לפטר את ראובן עטר
גם ההדחה מהסגל לפני רמה"ש הייתה צעד אחד יותר מדי. השחקן לא התאמן באופן סדיר עקב מחלה ולא היה מומלץ להשפיל אותו. עטר טעה עם קטן והתייחס אליו כמו לעוד שחקן.
עטר גם טעה כשלא רץ עם הרכב של 9-10 שחקנים בקביעות, על מנת לשדר בטחון וסדר. יום אחד שיימן היה בהרכב ואחרי שבוע ביציע. בוקולי ישב ביציע ופתאום הוא בהרכב, שלא לדבר על אלון תורג'מן, דלה ימפולסקי ושלומי אזולאי שהתנדנדו. כולם היו שרויים בחוסר ודאות. לאחרונה הבין כנראה עטר שעליו לפעול בצורה אחרת מול השחקנים וניסה להתקרב אליהם כשהשתתף במשחקונים. גם זה היה מאוחר מדי ודי מאולץ.
יש המשווים את פיטורי עטר לאלה של נימני במכבי ת"א, אבל זה רחוק כמו מזרח ממערב. נימני פוטר כשהיה בצמרת, במאבק על האליפות. עטר פוטר כשהוא מתחת לקו האדום. יחי ההבדל הקטן. לבנו רועי, עטר לא עשה הנחות והתנהג אליו כמו לכולם, רק שאת הכוכב האמיתי בשנתון של רועי, החלוץ הטברייני המוכשר, שובל גוזלן, עטר השאיר בנוער. אריק בנאדו נהנה ממנו וגוזלן כבר כבש העונה שמונה שערים בשבעה משחקים.
הקהל הירוק נתן לעטר הרבה יותר ממאה ימי חסד. אבל עטר איכזב. לאט לאט הוא איבד את אמון הקהל. ברמה"ש כבר נתלה שלט נגדו אחרי הדחת קטן
מהסגל. כשאוהדים של חיפה שרקו בוז אחרי הפסד לאשדוד, הוא אמר שהם שרקו בוז לשחקני אשדוד. חי בסרט.
ובכל זאת, עדיין יש לעטר גרעין אוהדים שסוגד לו. שלא מקבל את עזיבתו ושחשב שמגיעים לו עוד כמה משחקים בשביל שיוכל לייצב את המועדון. הגרעין הזה, תהיו בטוחים, יעשה למאמן הירוק הבא הרבה צרות אחרי שפגעו להם בסמל. אוהד ירוק ותיק ביטא את הרגשתו אחרי שעטר סולק. "אם הוא היה מגיע לחיפה בתחילת העונה כשחקן הווירטואוז שכולנו מכירים, הכל היה אחרת. תפקיד המאמן במועדון גדול עליו". כנראה שהוא צודק. רק שאנחנו לא במנהרת הזמן הירוקה.
לפנייה לכתב/ת 
