מדינת ישראל והטעויות: הנחה לנאשמים ברצח
המדובב נחשף בשלומיאליות במהלך שסיכן את חייו, תמליל תרגיל החקירה תורגם עם טעויות וראיה מרכזית שעליה התבסס כתב האישום התבררה כחלשה. רצח מנהל הכספים אריה גזית בתל אביב הוביל לארבעה אישומים - אך שלושה מתוכם הפכו לעסקאות טיעון מקוממות. מזירת הפשע חזרה לרחוב - הנתיב המהיר שסללו שירות בתי הסוהר, המשטרה והפרקליטות
"אנחנו, מדינת ישראל, ואני שמייצג פה את המדינה, צריכים לעשות יותר טוב. לשמור על האזרחים שלנו. אנחנו צריכים לעשות יותר טוב כשאנחנו מביאים אנשים לדין, אנחנו צריכים לעבוד יותר טוב וזה לא משנה כרגע אם זו התביעה או המשטרה".
(עו"ד אלי שוורץ, פרקליטות מחוז תל אביב)
כיצד נוצרת עסקת טיעון? מהן הנסיבות שבגינן נאלצים צוותי התביעה וההגנה להתפשר? לעתים מדובר בחוזקו - או חולשתו - של תיק, לעתים הסכמה והדדיות בין יריבים משפטיים, אך מקרים מסוימים ממחישים הלכה למעשה את העיוות שמשחרר נאשמים לחופשי, או אחרי תקופת מאסר קצרה.
פיענוח המקרה האמור - תקיפה מתוכננת ורצח אכזרי בדרום ההומה של תל אביב - קשר ארבעה נאשמים לפעולה, אך בסופו של תהליך, רק אחד מהם נידון לתקופת מאסר ממושכת, בעוד שלושת חבריו ייהנו מעונשים קצרים להכעיס. שרשרת טעויות מביכות, חובבניות כמעט, של כלל גורמי האכיפה והשפיטה - שירות בתי הסוהר, המשטרה והפרקליטות - העמידה את צוות התביעה בפני שוקת שבורה. התוצאה: הפשע הקשה לא טופל כראוי, הנאשמים בביצועו יחזרו במהרה לרחובות, ומשפחת הקורבן חשה "נבגדת", כהגדרת התובע.
בתחילת 2010, נרצח במתחם התחנה המרכזית בתל אביב אריה גזית בן ה-65, עובד בחנות להמרת כספים שבה הופקדו כספים של עובדים זרים ושל בתי עסק מהאזור. הוא הוכה קשות בשעה שחנותו נשדדה, ומת מפצעיו קרוב לשבועיים לאחר מכן. במשך כחודשיים לא הצליחה המשטרה לעלות על קצה חוט, אולם חקירה יסודית הצליחה לקשור בין משלוח של מאות אלפי דולרים שאמור היה להגיע לחנות ובין חבורה שהטילה אימה על בעלי חנויות בתחנה וניסתה להשתלט על עסקי החלפת הכספים באזור.
ארבעה מתאבקים - סרגיי שיצנין,
זוכה מדליית הזהב בהיאבקות במכבייה ב-1997, וכן שלווה ציציאשווילי, ספיר ורטון ומשה שלשווילי - נעצרו בחשד שהחליטו לשדוד את בית העסק שבו עבד גזית. כנופיית המתאבקים, חשדה המשטרה, תכננה בקפידה את השוד והביאה לצורך ביצועו "סיוע" מחו"ל.
בבוקר 17 בינואר 2010 הגיע גזית לעבודתו ונטרל את האזעקה בחנות, אז רצו הנאשמים לעבר חדר הכספות ותקפו אותו באלימות. הם היכו אותו בראשו, חנקו אותו בכבל של עכבר מחשב, כבלו את ידיו באזיקונים והותירו אותו מתבוסס בדמו. שמונה דקות ארכה התקיפה, שהולידה שלל של 230 אלף דולר - אותו משלוח שעליו התבססה החקירה. כוחות משטרה שהגיעו לזירה מצאו את גזית במצב קשה, ו-11 ימים לאחר מכן, מת בבית החולים.
על המקרה הוטל צו איסור פרסום, וכעבור כשלושה חודשים הודיעה המשטרה על פיענוחו. הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד החשודים, שהפכו לנאשמים ברצח, אולם ניהול כושל וטעויות קריטיות של שירות בתי הסוהר, הפרקליטות והמשטרה עצמה הובילו לתוצאות משפטיות עגומות. התיק קרס.
בעוד שיצנין הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בהריגה, והחל לרצות עונש של 20 שנות מאסר, שלושת הנאשמים האחרים זכו במשפט מקביל להסדרים מקלים הרבה יותר.
ורטון הודה והורשע בהריגה, שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע, וצפוי לעונש מאסר שינוע בין 8 ל-11 שנים. ציציאשווילי הודה והורשע בסיוע להריגה, שוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע, וצפוי לעונש מאסר של 7-6 שנים, ואילו שלשווילי, שהודה והורשע בעבירות דומות, ירצה, ככל הנראה עונש מאסר של 6-5 שנים. שלושה נאשמים ברצח - המוח המתכנן שבלעדיו לא היה מתבצע הרצח המתועב, כהגדרת דינה, אלמנתו של גזית שהתנגדה להסכם - ירצו יחדיו עונש מצטבר שנמוך ממאסר עולם.
"מלכתחילה היו בתיק בעיות, ובהמשך הן רק החריפו. קרו כמה אירועים שהפכו את כתב האישום המורכב והלא פשוט הזה למאוד מאוד לא פשוט", הסביר התובע בתיק, עו"ד אלי שוורץ מפרקליטות מחוז תל אביב, שפירט שלושה עניינים מרכזיים שהובילו להסדר:
1. חשיפת המדובב בתיק. בתקלה שהוטלה לפתחו של שירות בתי הסוהר, פגשו הנאשמים את המדובב המשטרתי בטעות במהלך נסיעה בניידת שהובילה אותם לבית המשפט - וזיהו אותו. לדברי שוורץ, "נערכה ככל הנראה איזושהי הפגשה במהלך חזרתו של המדובב מדיון שהובא אליו בטעות. כתוצאה מכך, חשש המדובב לחייו. עדותו לא הסתיימה, הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי והמדינה נדרשה לשלם לו לא מעט כסף על חשיפתו".
2. טעויות בתמלול תרגיל חקירתי. בזמן שהנאשמים שהו במעצר באבו-כביר, למדה המשטרה על תוכניתם באמצעות תרגיל חקירתי שהפגיש אחד מהם עם מדובב בחצר. עם זאת, הודה התובע, הפנה צוות ההגנה את תשומת לבו לכך שנפלו טעויות בחלק מהתמלילים - תקלה באחריות המשטרה. כתוצאה מכך, התמליל בתחילת הדרך שונה במידה מסוימת מהתמליל בסופה - שעליו הסתמכו בעת הגשת כתב האישום. השינויים היו מהותיים והעמידו את אמינות המדובב ואת התשתית הראייתית באור אחר.
3. ראיות חלשות שהביאו לשחרור ממעצר של אחד הנאשמים. מסקנה לקויה של הפרקליטות לגבי ממצאי סרטון אבטחה הביאה לשחרורו של שלשווילי על ידי שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן. האחרון קבע שעל פי הקלטת, לא ניתן היה לקבוע בוודאות כי אכן מדובר בשלשווילי והורה על שחרורו ממעצר - צעד נדיר בתיק רצח.
"שילובם של שלושת האירועים האלה יחד עם המורכבות בתיק, הביא בסופו של דבר את התביעה לכך שעשתה את הסדר הטיעון", הסביר שוורץ. העסקה, שהושגה לאחר מאמצים רבים במסגרת הליך גישור, "הייתה אילוץ, בחירה בין אפשרויות גרועות. ניסינו לבחור ברע במיעוטו".
העמידה מול משפחת הנרצח, שיוצגה על ידי מרכז נוגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו, הוגדרה על ידי התובע כ"סיטואציה לא קלה". לדברי שוורץ, "הם הרגישו שהמדינה בגדה בהם, ואלה תחושות מאוד קשות לנו כתביעה. את דינה גזית ובתה לא מעניינת הפקת הלקחים מנושא המדובב ושכעת מביאים את המדובבים אחרת. לא מעניין שאנחנו משתדלים לשפר את כל נושא התמלילים. בצדק זה לא מעניין אותן".
בדבריו שיבח התובע את צוות ההגנה של הנאשמים: עו"ד דוד יפתח שייצג את ורטון, עו"ד משה שרמן שייצג את ציציאשווילי, ועורכי הדין יוסי זילברברג ואביגדור פלדמן שייצגו את שלשווילי. "אני מוכרח לומר מילה שעולה לי בדמי", אמר שוורץ. "עורכי הדין עשו עבודה מאוד מאוד טובה במהלך ניהול ההוכחות בתיק".
מן הצד השני, סיפר שרמן במהלך הדיון, "לעשות עם עו"ד שוורץ עסקת טיעון זה כמו קריעת ים סוף, כמו צירי לידה אחרי תשעה חודשים. אם שוורץ הסכים לעסקה הזאת, הוא מבין טוב מאוד מה היה מצב הראיות בתיק. המדינה עמדה בפני שוקת שבורה". גזר הדין לגבי השלושה יינתן מחר בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי השופט חאלד כבוב.
לפנייה לכתב/ת 
