הטוב, הרע והמוסלמי בקומיקס
בעקבות האביב הערבי והמתיחות במזרח התיכון, עולם הקומיקס הרחיב את מגוון דמויותיו וכולל גם גיבורי על מוסלמים. מאלג'יראי שמנסה לפייס בין אויבים, דרך סדרת גיבורי על מכוויית ועד לרומן גרפי איראני מחתרתי: מוסלמים בקומיקס, וקומיקס מוסלמי
בעשור האחרון, ואולי יותר מתמיד, העולם הערבי רועש וגועש. החל מהקונפליקט הישראלי פלסטיני דרך אירועי ה-11 בספטמבר, המלחמות בעירק ואפגניסטן - ועד לאביב הערבי של העידן שלנו. נדמה שתמיד תהיה איזשהי כותרת או סיפור חשוב בחדשות, שיעסוק במזרח התיכון וגרורותיו. לפחות כך הרגילו אותנו. אז כמו שהאמנות מחקה את המציאות, כך גם הקומיקס מושפע מאירועי העולם האמיתי ונותן להם מקום בין דפיו.
- לראש וגם לזנב: היצורים הכי מוזרים בקומיקס
- סופרמן מובטל: קלארק קנט עזב את הדיילי פלנט
- מספרות בעלת משקל, למדיו של גיבור העל
- מספרות בעלת משקל, למדיו של גיבור העל
בדצמבר 2010, החל גל האביב הערבי. אותו גל מחאות ומלחמות אחים שמטרתו היתה, אולי, לעצב מחדש את העולם המוסלמי ומקומו בעולם. השאלה הגדולה שסבבה את הנושא הזה, היתה האם להיפתח לעולם המערבי ולדמוקרטיה, או לשמר על מנטליות דתית-בדלנית - ולעתים אף אלימה.
שוק הקומיקס האמריקני גם כן השתתף בדיון האקטואלי. בשנים האחרונות ישנה עלייה במספר הדמויות המוסלמיות בקומיקס, וכן בעלילות עצמן שעוסקות, בצורה זו או אחרת, בקונפליקט של המערב מול האסלאם. הדוגמא העדכנית להפתחות הקומיקס המערבי לכיוון העולם הערבי, היא גיבור העל החדש של הוצאת הקומיקס DC. ההוצאה האמריקנית הוותיקה הציגה בחודש שעבר דמות חדשה העונה לשם סיימון באז.
רקע אתני של גיבור
באז, אמריקני מוסלמי ממוצא לבנוני, הוא החבר החדש ביותר ב-Green Lantern corps, כוח שיטור בין גלקטי המקבל יכולות מיוחדות בעזרת טבעת כוח הנטענת מעששית ירוקה. סיימון באז היה רק ילד כשמגדלי התאומים נפלו בפיגוע מזעזע, וכל חייו ספג התעללות מצד שכניו במישיגן, על בסיס הרקע האתני שלו. לאחר שפוטר מעבודתו בעקבות המשבר הכלכלי, החל לגנוב מכוניות ברגע של יאוש. לרוע מזלו הוא גנב את הרכב הלא נכון, שכן הרכב היה ממולכד בפצצה. באז נחלץ מהפיצוץ, אך הואשם בהיותו טרוריסט. זמן קצר לאחר מכן טבעת הכוח, שבוחרת את הבעלים הראויים לה, בוחרת אותו כאדם הנכון לאחוז בה.
הבחירה בבאז כחבר החדש בחיל הירוק עוררה לא מעט הדים, בעיקר בגלל התלבושת שלו, שמורכבת בין היתר, ממסכה הדומה למסכת סקי שמסתירה את כל פניו - וגם מהעובדה שהוא החבר היחיד בחיל שאוחז באקדח. הדים דומים עורר הגיבור המוסלמי הקודם שהציגו ב-DC לפני כשנתיים, בילאל אסאלה המוכר גם כ-Nightrunner, שהוא שליחו של באטמן בצרפת. בילאל הופיע לראשונה בקומיקס במסגרת סיפור שבו ברוס ויין, באטמן, מקים ארגון בינלאומי המורכב מנציגים שלו בכל העולם, שמטרתו לשמור על החוק ברמה הגלובלית.
דמותו של Nightrunner נוצרה במטרה לשקף את האקלים הסוציו-פוליטי בצרפת בשנים האחרונות, ולכן במקום לעצב גיבור צרפתי קלאסי, ב-DC בחרו, ברוח המהומות הערביות של 2005, ליצור גיבור על ממוצא סוני-אלג'יראי מהפרברים של מזרח פריז.
בילאל גדל בפרבר העני ביותר של פריז לאם חד-הורית. ביום הולדתו ה-16 נקלע בילאל יחד עם חברו הטוב אריף, למהומות על רקע מותם של שני צעירים עקב תקרית עם המשטרה הצרפתית. במהומות האלו בילאל ואריף מוכים כמעט למוות - מקרה שדוחף את אריף לקיצוניות פוליטית אותה הוא מנסה להנחיל גם לבילאל. אך לאחר שאריף נהרג על ידי כוחות החוק בגלל שהצית תחנת משטרה, בילאל - שרואה את צדקתם של שני הצדדים: כוחות המשטרה והשלטון, וכן את טענותיהם של המוחים - בוחר אחרת. בילאל, למעשה, פועל בהשראת איש העטלף, ומנסה להפוך לסמל חסר לאום, במטרה לשנות לטובה את היחסים המתוחים ולהביא שקט וצדק למזרח פריז.
דמותו של Nightrunner התקבלה בדעות חלוקות, כאשר חלק מהקוראים בירך על האומץ של ההוצאה ביצירת דמות כה פוליטית, והסבת תשומת לב לנושא קשה מהעולם האמיתי. אך קולות אחרים, בעיקר מתוך הקהל הצרפתי, התרעמו על כך שאלג'יראי מוסלמי בעל דעות פוליטיות "בעיתיות", הופך לדמות קומקיס שמייצגת את צרפת.
99 גיבורים בכויית
כמובן שלא רק שוק הקומיקס המערבי מייצר בשנים האחרונות גיבורים ממוצא מוסלמי. ב-2006 השיקה הוצאת הקומיקס Teshkeel Comics היושבת בכווית את סדרת הקומיקס "ה-99". הקומיקס מציג קבוצה של 99 גיבורי וגיבורות על מרקעים אתניים שונים, כאשר דמותו של כל אחד מהם, מבוססת על ערך מוסלמי אחר. הדמויות עצמן מגיעות מארצות מוצא שונות, והדת שלהן מעולם לא מוזכרת - אך ממחישה ערכים אוניברסליים כגון אהבה, אור ורפואה. הגיבורים והגיבורות מנהלים ברובם אורח חיים חילוני המגשר בין מזרח למערב.
יוצר הסדרה ד"ר נאיף אל מוטוואה, חבר לציירי קומיקס מוכרים מהשוק האמריקני על מנת להפוך את הסדרה לנגישה עבור קוראי המערב. הקומיקס עצמו משווק גם בערבית וגם באנגלית ברחבי העולם. כמו כן, ניתן למצוא אותו גם במהדורות הודיות ואינדונזיות.
הסדרה זכתה לביקורות צוננות מטעם ארגוני דת מוסלמים שביקרו את מראן החיצוני של הנשים - הלובשות איפור ובגדים מעט צמודים - וגם את הדגש שהקומיקס שם על כוחו של האדם, בניגוד לכוחו של אללה. אך לצד ביקורות אלו "ה-99" זכו לביקורות חיוביות בזכות הניסיון לקירוב, והצגתו של אסלאם מודרני הדוגל לדו-קיום ופיוס.
אך לא רק באמצעות גיבורי על, בחר הקומיקס לעסוק בעולם הערבי. גם במזרח וגם במערב, יוצרים בחרו לכתוב רומנים גרפים העוסקים בקונפליקט בין האסלאם הקיצוני לבין התפיסה המערבית, וכן בקונפליקט הקיים בתוך האסלאם עצמו. ג'יי קאנטור וג'יימס רומברגר פרסמו ב-2011 את הרומן הגרפי שלהם "Aaron and Ahmed" במטרה לנסות לענות על השאלה, "מה גורם למעשי טרור?".
הסיפור הבדיוני שלהם עוקב אחרי מסעו של אהרון, רופא בעברו, שלאחר מות ארוסתו בפיגוע במגדלי התאומים, מתגייס לצבא והופך לחוקר במחנה העצורים במפרץ גואנטנמו - וכך מונע טרור קיצוני ועוצר מחבלים מתאבדים. המסע שלו מפגיש אותו עם אחמד, עציר באותו מחנה, שמוביל את אהרון למסע במחנות הג'יהד בפקיסטן. במהלך המסע הזה אהרון מסמם את אחמד באסטרוגן כדי להפוך אותו לרגיש יותר וכנוע יותר. אך ככל שהמסע נמשך, הקשר בין השניים מתערפל, עד שכבר לא ברור מי מוביל את מי - ולאיזו מטרה.
חיות בורחות ממלחמת עירק
קומיקס נוסף העוסק בקונפליקט האמריקני-מוסלמי הוא Pride of Baghdad שכתב בריאן קיי-וון וצייר ניקו הנריכסון. הקומיקס עוסק בקונפליקט מנקודת מבטם של הקורבנות החפים מפשע של הלחימה. הכותב יצר את הקומיקס בעקבות מקרה אמיתי שאירע בזמן מלחמת עירק: הפצצת גן החיות בעירק ובריחתם של להקת אריות לרחובות העיר. וון והנריכסון מספרים את סיפורה של להקת האריות, אשר חייהם השגרתיים והבטוחים בשבי, הפכו למציאות חדשה וקשה. היוצרים משתמשים באריות כמטאפורות לעם העירקי, ובעצם לכל עם שחייו מתהפכים בעקבות מלחמה.
בין הדמויות הבולטות הקוראות לפתיחות ותקשורת עם העולם הערבי, ניתן למצוא את היוצרת מרג'אן סטראפי שכתבה את בסדרת הרומנים הגרפיים האוטוביוגרפים שלה, "פרספוליס", שזכו גם לעיבוד קולנועי יפהפה.
"פרספוליס" מגולל את סיפור התבגרותה של סטראפי באיראן של לפני ואחרי המהפכה האסלאמית של 1979. הקומיקס, שצויר בשחור-לבן ובסגנון נאיבי, זכה להצלחה גלובלית אדירה ושימש כצוהר לחייהם של האיראנים החיים תחת שלטון שנוי במחלוקת. הסיפור חושף את הרבדים האנושיים המגוונים באיראן, ומראה שכן ישנם איראנים השואפים לדו-קיום עם העולם המערבי.
קומיקס איראני נוסף העוסק בסוגיה אקטואלית יותר הוא "גן העדן של זאהרה". מדובר ברומן גרפי אינטרנטי שיצרו סופר פרסי, מאייר ערבי ועורך יהודי. הקומיקס מספר את סיפורו של מהדי, מפגין צעיר שנעלם על ידי השלטונות האיראנים על רקע המהומות של 2009 - לאחר תוצאות הבחירות והשמועות על מרתפי העינויים של המדינה. אמו של מהדי ואחיו הבלוגר, חוקרים את היעלמותו וחושפים לעולם את הנעשה באיראן. יוצרי הקומיקס פועלים תחת השמות הבדויים "אמיר וחליל" מחשש שהשלטון האיראני יתנכל להם במציאות. את הקומיקס ניתן למצוא באתר שלהם, בשמונה שפות שונות כולל עברית.
ולסיום: קומיקס קצת יותר קרוב. Toktok הוא קולקטיב קומיקס, שמטרתו לעודד את צמיחתה של תעשיית קומיקס מקורית שתפעל בזירה בינלאומית, תוך כדי עידוד יצירה מקומית ושיתופי פעולה עם יוצרים מחו"ל. רוב העבודות הן בערבית, אך ישנם גם מספר קומיקסים ללא מילים, שגם הם מעידים על פוטנציאל הצלחה מבטיח.
