לחרדים אין כלים לחיים? אמירה עלובה ולא נכונה
העולם המודרני והעסקי מלא באנשים בעלי יכולות חשיבה, שלא ידעו אפילו קרוא וכתוב. המשאב האנושי חזק יותר מכל תכנית חינוכית. לו באמת היו המעסיקים מעוניינים לשלב את החרדים בעסק שלהם על סמך כישורים, יכולות ופוטנציאל - לא הייתה כל בעיה. אך אף אחד לא רוצה אותם אצלו בחצר. דעה
עובדים חרדים? "לא בחצר האחורית שלי". לפני שנדבר על סוגיית התעסוקה של האוכלוסייה החרדית, נערוך היכרות קצרה עם משמעותו של הביטוי "נימבי" (NIMBY - Not in My Backyard) - עבור מי שלא מכיר אותו.
עבודה בעולם החרדי - מדור מיוחד
קרב הפשקוויל: אבחון מוקדם? לא במגזר החרדי
"רוב הנכסים של עיריית י-ם הוקצו לחרדים ודתיים"
תחילה נתייחס לכל החותרים להשגת "תיקון עולם" בכל תחום שהוא, ערכים עליונים ונעלים, החל משאיפה להפוך לעולם גלובאלי יותר, אזרחי, דמוקרטי, ירוק, סביבתי, נטול רודנות, נטול אגו, נטול שחיטת בעלי חיים לצורך מאכל, נטול צער ונסיונות בבעלי חיים ועוד אין ספור דוגמאות כאלו ואחרות.
"מתקני העולם" האמורים מעוניינים שכל הערכים החשובים הללו לא יבואו על חשבון המחיר האישי, משפחתי, חברתי, קהילתי, קנייני וכו' שלהם, כלומר, הכל ראוי ושווה, אבל "לא בחצר האחורית שלי".
כשאני נתקל בכל פעם מחדש בכל אותם "מחקרים", "השוואות", "מדדים", "בהשוואה לאשתקד ולעולם", "OECD" "פטרונים", "מצילים ממסך הבערות", אני נדהם ונזכר כי אנשים, ככל שהם יותר "פתוחים וליברלים", אינם מוכנים להכיל אוכלוסיות שאינם סבורים כמותם.
האוכלוסיה החרדית מגוונת ומורכבת
במידה ואני צריך לשים את האצבע על היום בו החלו תמורות אמיתיות בקשר לשילוב האוכלוסיה החרדית במערכת התעסוקה בישראל (בכוונה לא כתוב "שוק התעסוקה", איזה שוק זה? היצע ? ביקוש? בחירה חופשית?), אני נדרש לשנת 2000, בה החל בחור צעיר בשם רנן הרטמן, באמצעות הקריה האקדמית אונו שבראשה הוא עומד, לפתוח ולהקים מסלולים יחודיים ויעודיים לאוכלוסיה החרדית , תוך הבנה והכרה בכל מאפייניה היחודיים.
הקריה האקדמית קרית אונו לא "גילתה" אוכלוסיה זו, ברם, השכילה למצוא פתרונות יישומיים לשילובם כמות שהם ולא מתוך רצון להנדס את החברה החרדית ולהופכה לדומה לאוכלוסיה הכללית, לא מתוך רצון לשנות, אלא לשלב.
האוכלוסיה החרדית מגוונת ומורכבת וכמובן שאינה עשויה מקשה אחת. כל רצון נדוש ונואש להגדירה תחת מטריה אחת נדון מראש לכישלון.
האדם החרדי, גבר או אישה, מעוניין בראש ובראשונה להקים את ביתו על תשתית ערכי דרך ארץ, תורה, מידת חסידות ומצוות שבין אדם לחברו. כל האמור אינו מתנגש עם הרצון לקיים אורח חיים ערכי ובריא.
העולם העסקי מלא באנשים שלא ידעו קרוא וכתוב
בעולם נורמלי, אין כל סתירה בין ערכים ותפיסות לבין הצורך לחיות נכון. כפי שישנם כאלו המעונינים לקיים אורח חיים צמחוני וברור שזה בא על חשבון אכילת סטייק עסיסי, כך ברור שלצד כל ערך או עיקרון ישנה הקרבה כלשהי ועצם ההקרבה הינה ערך בפני עצמו. כן, ישנם כאלו המעוניינים להניח תפילין בבוקר וזה לא בא על חשבון הרצון שלהם לעבוד ולפרנס בכבוד ואף יותר מכך.
כל ניסיון עלוב לייחס לאוכלוסיה החרדית חוסר כלים להתמודדות בחיים אינו עומד במבחן המציאות ואין טעם להציג אין ספור דוגמאות מעשיות. העולם המודרני והעסקי מלא באנשים בעלי יכולות חשיבה, שלא ידעו אפילו קרוא וכתוב או חישוב של אחד פלוס אחד. המשאב האנושי חזק יותר מכל התוויית תכנית חינוכית או כל פרדיגמה או דיסיצפלינה אחרת.
במקורות נאמר כבר "חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" (ספר משלי כ'ב ו'), זאת אימרה רלוונטית לכל הדתות, האומות, העמים, הלאומים, בכל זמן, עידן ותקופה.
האדם החרדי יודע את המסע עליו לעבור על מנת להשלים פערים כאלו או אחרים, בעת בה הוא מעונין להשתלב בכל מערכת שלא תהיה ואין צורך להלך עליו (או על מקבלי החלטות) אימים כי לא יוכל להשתלב.
לא בחצר האחורית שלי
בעיית הבעיות הינה תרגומו המילולי של הביטוי Not in My Backyard. כל אותם הצועקים "לשלב את האוכלוסיה החרדית" מעוניינים בחרדי עובד - אבל בחצרו של השני, בעסקו של השכן, העיקר לא בחצרו של הצועק, המלין או המתקן.
לו באמת היו נרתמים כולם ומעוניינים לשלב את הבוגר/ת החרדי/ת בעסק שלהם, על סמך כישורים, יכולות, פוטנציאל, איכויות, אמינות וכו'. לא הייתה כל בעיה, ולא היה צורך בכל אותם מאמרים ודוחו"ת חדשות לבקרים.
עו"ד רוני פאלוך חבר בפירמת עורכי הדין –"עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'", דירקטור בחברת "נתיבי איילון בע"מ", ויו"ר ועדת הערר של עיריית ביתר עילית
לפנייה לכתב/ת 
