לא משלמים ביטוח לאומי לעוזרת? אתם בסיכון

לאחרונה פנתה אלי חברה שמתגוררת בתל אביב ושאלה "אם ידוע לי מה הכי קשה למצוא בתל אביב", כאשר שאלתי "חניה?", היא חייכה בחצי פה ואמרה "עוזרת בית. כל 10 עוזרות הבית שראיינתי, מסרבות שאדווח על העסקתן למוסד לביטוח לאומי. אני קורסת תחת עול תחזוקת הבית. האם זה כל כך נורא שלא אדווח ? מה כבר יכול לקרות?"

• שינויים בביטוח הלאומי: טוב או רע לילדים נכים?
• תאונה בדרך לעבודה: מה הן הזכויות שלי?
  

אומנם, אותה הצלחתי לשכנע כי העסקת עוזרת ללא דיווח הינו אקט שגוי מכל בחינה שהיא, אולם סביר להניח כי רבים מתעייפים במסע החיפוש אחר העובדת שמסכימה לכך, ונעתרים להסדר המבוקש, בלא שהם מבינים את הסיכון הפיננסי והמשפטי אותו הם נוטלים.

גם עוזרות הבית שמבקשות לא לדווח על העסקתן, תמצאנה במוקדם או במאוחר, בפני בעיה לא פשוטה בלשון המעטה.

עובד לא מזוהה

התופעה של נשים המבקשות לעבוד כעובדות משק בית ללא דיווח היא תופעה מוכרת ונפוצה. בעבר, ביטוח לאומי אפשר לדווח על העסקת עובד משק בית מבלי לפרט את פרטי זהותו, כך שהמעסיקים אשר דיווחו באופן כללי על העסקת עובדת, יצאו ידי חובתם.

אלא ששיטה זו לא הוכיחה את עצמה גם בהקשר של צבירת זכויותיהן של העובדות, אשר לא דווחו שמית, כך שבשנים האחרונות דורש הביטוח הלאומי, כי הדיווח עבור העסקת עובדת יהיה פרטני ויכלול בין היתר, את שם העובדת ומספר תעודת הזיהוי שלה.

מה עומד מאחורי בקשת העובדות לא לדווח על עבודתן? לרוב לא מדובר בעובדות המבקשות להעלים מס, אלא בנשים אשר חוששות כי אם תתגלה העובדה שיש להן הכנסה מעבודה או כי יש להן כושר עבודה, תשלל זכאותן לקבלת גמלה כלשהי מביטוח לאומי, כגון הבטחת הכנסה או נכות כללית.

בחלק מהמקרים מדובר בנשים אשר מצבם הכלכלי קשה ואינן מצליחות להתקיים מהגמלה הנמוכה אשר משולמת להן, ובחלק אחר מדובר בנשים שפשוט רוצות ליהנות משני העולמות. כך או כך, מדובר בתופעה פסולה, בלתי חוקית, אשר נוסף לכל, גם עולה לכל אחד מאיתנו בנגיסה בקופה הציבורית.

אל תגידו "לי זה לא יקרה"

הנסיון מלמד כי עובדות רבות, לא רואות את התמונה בכללותה גם כאשר מדובר בזכויות שלהן עצמן. העיסוק בפרנסה המיידית ובשמירה על הגמלה שהן מקבלות, מעסיק אותן והן לא נותנות את הדעת לכך שאם לא ידווחו על העסקתן זכויותיהן בעתיד עלולות להפגע.

כך תביעות של נשים רבות מגיעות לבית הדין לאחר שביטוח לאומי דחה את זכאותן לקצבת זקנה בטענה כי לא צברו תקופת אכשרה. כשאת צעירה ועובדת, את לא מפנה רגע לחשוב שבגיל פרישה תצטרכי להוכיח כי צברת 144 חודשי עבודה, בכדי להיות זכאית לקצבת זקנה.

העדר דיווח עלול לפגוע בעובדות במקרה של תאונת עבודה. וזה לא המקום לומר "לי זה לא יקרה". עובדות משק בית נפגעות בעבודתן חדשות לבקרים. ככל שהפגיעה תהיה קשה גדל הסיכוי כי העובדת תפנה לביטוח לאומי בתביעה. במקרה כזה היא תדרש להוכיח כי עבדה בפועל, ותחויב לספק הסברים לעובדה שלא דווח על עבודתה.

באם בתקופה בה עבדה לפני הפגיעה קבלה גמלאות להן לא היתה זכאית בשל הכנסותיה, היא תדרש להשיב את כל מה שקיבלה לביטוח לאומי. ככל שהתביעה לפגיעה בעבודה תדחה בשל הכשל בדיווח, הפסידה העובדת ביטוח יקר הכולל בתוכו, ריפוי שיקום ותשלום גמלאות- ביטוח אשר בעת תאונה קשה שתמנע מהן המשך עבודה פיזית, עשוי להיות חבל ההצלה היחידי שלה.

מבחינתכם המעסיקים, אם לא תדווחו ותשלמו עבור עובדת משק הבית, אתם מסתבכים לא פחות. ראשית, הדרישה לתשלום דמי ביטוח הינה דרישה על פי חוק. חובת התשלום חלה עליכם כמעסיקים, גם אם העובד "פוטר" אתכם מתשלום. אי תשלום דמי ביטוח עלול לסבך אתכם הן מול העובד והן מול ביטוח לאומי.

עובדת אשר תפצע בביתכם באופן רציני, תשכח מהר מאוד את הבטחותיה לא להגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ולטעון כי לא דיווחתם עליה, והיא עלולה אף להגיש תביעה נגדכם באופן אישי, באם הפציעה נגרמה כתוצאה מרשלנות כלשהי הקשורה אליכם כבעלי הנכס או כמעסיקים.

תופתעו לגלות כי בעת הגשת התביעה היא גם עשויה לשכוח כי העדר הדיווח לביטוח לאומי נעשה לבקשתה. תביעה מסוג זה עלולה לעלות לכם סכומי עתק .

ראשית יהיה עליכם לשלם למוסד לביטוח לאומי את כל דמי הביטוח שלא שילמתם בכל תקופת עבודתה של התובעת, בתוספת הצמדה וקנסות. ככל שתקופת העבודה היתה ארוכה יותר כך יגדל הסכום. שנית, על פי חוק רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממעסיקים שלא משלמים, החזר של כל הגמלאות אשר ביטוח לאומי שילם ו/או ישלם לתובעת בעתיד.

גם עובד זר דורש דיווח

סעיף החוק אשר נותן לביטוח לאומי את הסמכות לתבוע את המעסיקים משמש ככלי יעיל להתמודדות עם מעסיקים שברשלנות או תוך כוונה לרמות את ביטוח לאומי, לא שילמו דמי ביטוח בכלל עבור עובדיהם, או שילמו דמי ביטוח חלקיים בלבד עבור שכר נמוך מזה שניתן לעובדיהם בפועל.

כך, אם פגיעתה של העובדת מורכבת ומזכה אותה בקצבת נכות לשארית חייה, ביטוח לאומי ישלם לה את הגמלה ויחזור אליכם כמעסיקים להשיב לו את הכסף ששילם וישלם. מדובר בסכומים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.

חשוב לדעת כי גם אם מדובר בהעסקת עובדת משק בית ששוהה באופן בלתי חוקי בישראל, אתם המעסיקים אינכם פטורים מדיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי בגינו. אמנם שוהה בלתי חוקית לא זכאית לתשלום דמי פגיעה בתקופה בה שהתה באופן בלתי חוקי בישראל, אך במידה ונקבעה לה נכות צמיתה בעקבות הפגיעה בעבודה, היא תהיה זכאית לקצבאות נכות עם צאתה מישראל. קצבאות שאתם עלולים להידרש להשיב לביטוח לאומי.

אמנם לביטוח לאומי יש שיקול דעת באילו נסיבות להגיש תביעה כנגד המעסיק ובאילו נסיבות לא, ולבית הדין סמכות לבחון את אופן הפעלת שיקול הדעת, אך מדוע להעמיד את ביטוח לאומי במבחן שעה שניתן לפטור את הבעיה בתשלום דמי ביטוח בשיעור של עשרות שקלים לחודש? ובכלל, מדוע שתתנו יד להוצאת כספים שלא כדין מהקופה הציבורית, השייכת לכולנו.

המאמר נכתב בלשון נקבה אך מתייחס לשני המינים באותה מידה.

הכותבת היא עורכת דין, לשעבר יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי