ואז גיליתי שהבחורה הכי טיזרית בבר עדיין בתולה

"אני? אני הכי לא קלה להשגה, נראה לך? אני סתם טיזרית", היא צחקקה. קארין (שם בדוי), היא אחת הבחורות היותר מרשימות שיצא לי לפגוש לאחרונה. היא גבוהה ורזה, בעלת עור לבן כחרסינה, יש לה שפתיים בשרניות ושיער גולש. היא בת 25, רווקה, עכשיו שימו לב לשוס... היא בתולה!

עוד בנושא:

בתולה בת 33: תמיד פחדתי מקשרים רומנטיים

אחרי צום של חודשים, חזרתי להיות בתולה

כמו בתולה: איך להפיק את המיטב מאביזר המין?

פגשתי אותה ערב לפני, באחד ממקומות הבילוי האופנתיים של תל אביב. היא נראתה כמו בליינית משופשפת, הכירה את כולם, הפגינה כישרון עז בהחלקת צ'ייסרים ישר לגרון, ובשלב מסוים אפילו רקדה על הבר. לא היתה עין אחת שנשארה אדישה למראה גופה החטוב שפיזז שם בחושניות. למחרת, כשנפגשנו לטובת כתבה שערכתי בנושא רווקים ורווקות, הסתבר לי שמאחורי התדמית הבועטת הזו מסתתרת בחורה רכה ורומנטית, שהחליטה שאת בתוליה היא תשמור לבחיר ליבה ואב ילדיה.

לא מריה הקדושה

השתדלתי לא להיראות מופתעת מדי, כשהיא אמרה לי שעוד אף גבר לא הצליח לחדור לתוכה באמת. תרתי משמע. "מה אף פעם לא התאהבת?" שאלתי.

"לא. לא נראה לי", ענתה. "ותגידי... חוץ מה'טי-נה-ניי-ניי' עצמו, יצא לך להתנסות בכל המסביב?", ניסיתי לגשש. היא צחקה וענתה: "ברור! אני לא מריה הקדושה וגם לא איזו מתחסדת. פשוט נראה לי הכי הגיוני שהגבר שאיתו אשכב בפעם הראשונה, יהיה הגבר שאיתו אתחתן".

"רגע, אבל מה אם תפגשי בגבר המושלם, תתאהבו ואחרי שתשכבי איתו תגלי שהוא איך לומר זאת בעדינות... חרא של זיון?", הקשיתי. "לא יודעת...", היא מלמלה, "אנחנו נעבוד על זה, אולי הוא ישתפר עם הזמן?". פה כבר לא יכולתי לשמור את מטעני הסרקסטיות שלי לעצמי, ופרצתי בצחוק קולני ומתגלגל.

"מתוקה שלי", פניתי אליה בטון אימהי. "מה שלא עובד על ההתחלה צפוי לקרטע הרבה יותר עם הזמן".

בגדול, אני דווקא לא מאלו שדוגלות לנסות ולהתנסות בלי חשבון עד שמגיעים אל היעד, אבל נו באמת, אפילו בהצגה עם השחקנים הכי מוכשרים בעולם, מקיימים חזרה גנרלית אחת, לפני מופע הבכורה. הרגשתי שערערתי אותה. היה לה מבט של אחת שכרגע ניפצו לה תפיסות לפיהם היא חייה. "אז מה את אומרת לי בעצם?", שאלה והוסיפה: "שאת ממליצה לי להפסיק לחכות, ובינתיים להקדיש את זמני לאימונים עד שהוא יגיע?".

זזתי בחוסר נוחות בכיסאי, ולבסוף פלטתי: "זה לא נשמע טוב כשאת מציגה את זה ככה". בכל זאת, מדובר בבחורה שמעולם לא חוותה התאהבות. לפתע עלתה במוחי מחשבה מדאיגה: יכול להיות שאנחנו, הנשים, שוכבות עם גבר ומתוך כך מתאהבות בו, בעוד שנשים ששומרות על בתוליהן מתקשות להתאהב? יכול להיות שכל אלו שהתחתנו בתולות לא באמת היו מאוהבות באותו הזמן, ושקיים קשר ישיר בין פתיחת הלב שלנו לפתיחת הרגליים?

התאהבות או פנטזיה ילדותית?

אני מתגלגלת לאחור בציר הזמן, ומנסה להעלות זיכרונות ישנים מהעבר המאד לא עשיר שלי עם גברים. נזכרתי בנועם (שם בדוי). שנה שלמה הייתי מאוהבת בו. בסתר.

ולא רק שלא שכבנו, מעולם לא החלפנו מילה. אוקיי, נרגעתי. אפשר לשלול את התיאוריה. ואולי... הקשיתי על עצמי, מה שתרגמתי אז כהתאהבות, יחשב היום לסתם פנטזיה ילדותית וחסרת משמעות?

"תשמעי קארין", פניתי אליה. "לא נראה לי שאני האדם ממנו את צריכה לקבל ייעוץ בנושא. ואם את שואלת אותי, את בחורה מקסימה ומיוחדת במינה, לכן אם מרגיש לך נכון להמתין לאביר על הסוס הלבן - תעשי זאת, לפחות עוד זמן מה".

"פשוט... את מבינה, יש איזו תיאוריה... אבל עזבי, זה לא חשוב עכשיו. רק תבטיחי לי יקירה, שאם תעבור שנה מהיום ועדיין לא תתאהבי מעומקי נשמתך, תנסי לשקול בכל זאת, לתת למישהו לחדור לתוכך".

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים