מלחמה בדרום: האם למכור את תיק ההשקעות?
למרות הירידות הנרשמות בשוק ההון, התחזקות המט"ח והוצאות הלחימה המשפיעות על התקציב, נסיון העבר מלמד - בכל האירועים הביטחוניים בעשור האחרון, אחרי ירדות חדות בתחילת האירוע, תיקנה הבורסה והלחימה הסתימה בעליות
כיצד יושפע תיק ההשקעות שלנו בתקופה הקרובה? רגע לפני סגירת יום המסחר אתמול (ד') בבורסה בת"א, החלו לזרום הידיעות על חיסול פעיל הטרור בעזה. התוצאה - המגמה החיובית שנרשמה עד אותם רגעים, פינתה את מקומה לירידות של קרוב לאחוז במדדים המובילים. גם היום נפתח השוק בירידות שערים של כ-1.8% במדד ת"א 100, אולם נכון לשעות הצהריים, התמתנו הירידות והן עומדות על פחות מאחוז.
- מדוע מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו לאחר חטיפת חיילים?
- המבצע בעזה: הדולר והאירו מזנקים באחוז
המבצע בדרום: מהן זכויות עובדים?
האם אנחנו צפויים למגמה שלילית מתמשכת, לירידה חדה בשוק המניות? אין ספק כי קיימת אי-ודאות רבה בכל הקשור להשלכות המהלך הצבאי על השווקים, שכן לא ברור כיצד הוא יתפתח בימים או השבועות הקרובים. ההשפעה היא בעיקר פסיכולוגית - כיצד ינהגו המשקיעים הישראלים והזרים, אך גם - מה יהיו ההשלכות הכלכליות של המהלך הצבאי, או במילים אחרות - כמה זה יעלה למדינה.
לדברי אורי גרינפלד מנהל מחלקת מקרו בבית ההשקעות פסגות, תהיה זו טעות חמורה למכור את תיק ההשקעות. "מנסיון עבר אנחנו יודעים שלאירועים גיאו-פוליטים כגון זה אין השפעה על הבורסה מעבר למספר ימים. המקרה היחיד שראינו השפעה הוא כאשר הלחימה נמשכה תקופה ארוכה במיוחד וזו השפיעה ממש על המשק וגם על הבורסה. ממש לא מומלץ למכור".
דברים דומים אומר גם אומר רון אייכל, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב. "אם נניח כי עמוד ענן יהיה מהלך דומה לזה של עופרת יצוקה או מזכיר את מלחמת לבנון השנייה , אשר שניהם נמשכו כחודש, ההשפעה על השווקים הייתה בדיעבד חלקית למדי. אמנם, הזעזוע הראשוני היה שלילי, אך לאחר מכן התהפכה המגמה ומחירי המניות חזרו לעלות",
לדברי אייכל, השוק תימחר כבר את המצב הבטחוני במחירי המניות ולכן להערכתו, לא צפוייים שינויים דרמטיים שעשויים להשפיע על תיקי ההשקעות של הציבור. "הואיל והמערכה נפתחה כאשר התקיים מסחר בשווקים הפיננסים של תל אביב, כבר התבצעה ההתאמה הראשונית למערכה הצבאית. כלומר כבר חל השינוי הראשוני במחירם של ניירות הערך והמט"ח. בהתאם, אנו לא חושבים כי יש צורך דחוף לבצע שינוי משמעותי בפרופיל הסיכון של תיק ההשקעות".
מי שמכר - הפסיד
בחינת אירועי העבר מלמדת כי שינוי בתיק ההשקעות מיד אחרי פרוץ מבצע צבאי, היה צעד שגוי. הדוגמה אולי הקלאסית היא מכירת תיק המניות של הרמטכ"ל בתקופת מלחמת לבנון השניה - דן חלוץ.
כזכור, חלוץ הזדרז למכור את תיק ההשקעות שלו עם פתיחת הלחימה בצפון כדי למנוע הפסדים, אולם בדיעבד התברר כי זה היה צעד מיותר. אמנם, יומיים אחרי פרוץ המלחמה ירד מדד ת"א 100 ביותר מ-8%, אולם שלושה שבועות אחרי הלחימה היה המדד נמוך רק ב -1% מהרמה שלו ערב פרוץ הלחימה וחודש לאחר מכן הוא אף היה גבוה ב-16% בהשוואה ליום הלחימה הראשון.
מציאות דומה נרשמה גם במבצע עופרת יצוקה. ביום הראשון לתחילת הלחימה ירד מדד ת"א 100 ב- 1.9%. אחרי יומיים הוא עלה חזרה, ובסוף המבצע - אמצע ינואר 2009, המדדים היו גבוהים ב-11% בהשוואה לרמתם ערב המבצע.
הגירעון יגדל - מי ישלם?
האם הוספת עלות המלחמה על התקציב, שגם כך מוגבל מאוד, לא עלולה להשפיע על שוק ההון?
"יש השפעה כמובן, השאלה כמה זמן המבצע יימשך", אומר גרינפלד. "עופרת יצוקה עלתה 2.5 מיליארד שקל - עלות צבאית בלבד. העלות הכוללת הגיעה ל- 5-6 מיליארד שקל סה"כ. גם עלות של 5 מיליארד שקל לא תגדיל את הגירעון ביותר מחצי אחוז תוצר. כל עוד המבצע לא נמשך זמן רב, אז ההשפעה על המשק היא יחסית קטנה".
אייכל: "באופן כללי ניתן לומר כי העלות היומית הישירה (לא כולל אבדן תפוקה של העסקים) של מבצע עופרת יצוקה נאמדה בין 100 מיליון שקל לכדי 200 מיליון שקל. כפי הנראה, העלות הפעם היא אף נמוכה מהגבול התחתון הואיל ומבצע עופרת יצוקה נפתח בהתקפה קשה של חיל האוויר, בשונה מתקיפות כירורגיות הפעם. אם נהיה שמרנים ניתן יהיה להניח כי עלות המערכה היא כ-100 מיליון שקל ליום. במידה והמערכה תיארך, ותכלול גם פגיעות ברכוש ובנפש העלות הרחבה הכוללת פיצוי למגזר האזרחי תגדל משמעותית".
יש לציין כי במבצע עופרת יצוקה, מערכת כיפת ברזל לא הייתה קיימת (זו הוכנסה לשירות מבצעי במארס 2011) ולכן, צפוי כי הנזק האזרחי יהיה נמוך, מאשר היה בעופרת יצוקה, למרות העלות הגבוהה לשיגור כל טיל (אמדן שבין 35-50 אלף דולר ליחידה).
אייכל מעריך כי את הבור התקציבי שייפער, כפי הנראה, אנחנו נשלם, דרך תוספת מיסים ולא דרך הגדלת הגירעון אשר נמצא כבר בקצה העליון המתקבל על דעתן של סוכנויות הדירוג. מה שימנע, כאמור, שינויי משמעותי במחירי ניירות הערך.
גרינפלד דווקא מעריך כי הציבור לא יישא בנטל הכלכלי, לפחות לא בטווח הנראה לעין. "אני לא חושב שהממשלה תגלגל את העלות לאזרחים", אומר גרינפלד. "אנחנו לפני בחירות ואחרי כמה עליות שבוצעו בנטל המסים, לכן הממשלה תעדיף לחכות, ואנחנו לא צפויים לראות גזירות חדשות, לפחות לא בזמן הקרוב".