נחתכה פנסיית עובדי הסגל הבכיר באוניברסיטה
בית הדין הארצי לעבודה אסר על אוניברסיטת ת"א להעניק לחברי הסגל הבכיר תנאי פנסיה תקציבית - והורה להעבירם לפנסיה צוברת. בכך הופסקה הטבה לעובדי הסגל ואלו יישרו קו עם יתר העובדים בשירות המדינה
מכוונים להיות מרצים האוניברסיטה? קחו בחשבון שהתנאים להם זוכים כיום עובדי הסגל הבכיר מצטמצמים.
בפסק דין תקדימי קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה כי עובדי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת ת"א, אשר התקבלו לאוניברסיטה החל מ-1.10.03, לא יקבלו פנסיה תקציבית אלא פנסיה צוברת.
פנסיה תקציבית נחשבת לעדיפה וזאת משום שהעובדים אינם מפרישים ממשכורתם לקרן פנסיה והתשלום הפנסיוני שלהם בעתיד מגיע מתקציב המדינה. בשיטת הפנסיה התקציבית המדינה מעניקה כ- 2% נוספים מהמשכורת האחרונה (ועד ל 70%) כתגמולי פנסיה.
בשיטת הפנסיה הצוברת, העובד מפריש יחד עם המעסיק לקרן פנסיה וגובה התגמול החודשי שישולם לעובד כאשר הוא יהפוך לפנסיונר, הוא נגזרת של גובה הסכום הנצבר. לפיכך, השינוי המדובר מהווה תנאים פחות אטרקטיביים בתנאי השכר של המרצים.
הסדר הפנסיה התקציבית לעובדי הסגל הבכיר באוניברסיטאות מעוגן בהסכם הקיבוצי המיוחד משנת 1972. מנגד, החל משנות ה-90 פעלה המדינה להחלת הסדרי פנסיה צוברת על עובדים חדשים בשירות הציבורי. במסגרת הזאת, הטילה הממשלה על הממונה על השכר לפעול להחלת פנסיה צוברת גם על עובדים חדשים בגופים מתוקצבים ובגופים נתמכים, שאוניברסיטת תל אביב היא אחת מהן.
סעיף 29 לחוק יסודות התקציב קובע כי גוף מתוקצב או נתמך לא ינהיג שינויים או הטבות הקשורות לעבודה ממה שהוסכם או נהוג עם יתר עובדי המדינה.
בית הדין הארצי קובע כי האוניברסיטה מהווה גוף נתמך, ולכן סעיף זה חל גם עליה. ודחה את טענות האוניברסיטה כי חוקים אחרים גוברים על חוק התקציב ודרכם יכולה האוניברסיטה להטיב עם עובדיה.
"מרגע שהוכח כי הפנסיה הצוברת הוחלה בצורה כללית בשירות המדינה על עובדים חדשים", כתב שופט בית הדין הארצי אילן איטח, "הרי שהסכמה או הנהגה של פנסיה תקציבית על עובדים חדשים בגוף נתמך או גוף מתוקצב טעונה היתר של הממונה על השכר.
"במקרה שלפנינו אין עסקינן בביטול הטבה חורגת שהוסכמה והונהגה לפני תחילתם של חוקי התקציב, אלא מניעת הנהגתה של הטבה שאמנם הוסדרה לפני חוקי התקציב, אך מבקשים להנהיגה לגבי עובדים חדשים לאחר שחוקי התקציב כבר בתוקף".
משמעות רוחב נגד העובדים בגופים נתמכים
למעשה, מדובר בפסק דין מרחיק לכת הרבה יותר מאשר המקרה הפרטי של המרצים באוניברסיטת תל-אביב. המשמעות היא שגופים מתוקצבים או נתמכים על ידי המדינה אינם יכולים להעניק לעובדיה תנאי שכר השונים מהנהוג במדינה.
את הממונה על השכר ייצגו בבית המשפט עורכי הדין דורון יפת מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי) ויעל בר-לב ממחלקת סכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה. את אוניברסיטת תל-אביב ייצגו עורכות הדין דפנה שמואלביץ ונועה בר-שיר, ואת ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה ייצגו עורכות הדין ארנה לין ונטע שפירא.