משפחות מהדרום בצפון: זה כמו בריחה, לא נופש
יישובים בצפון פותחים את הצימרים בסוף השבוע כדי לארח תושבים מהדרום. "גם כשאתה יוצא מטווח הרקטות אתה לא רגוע, אתה חושב על החברים שהשארת ומרגיש קצת בורח". ומה יהיה ביום ראשון? "אולי ניסע לקרובים בחדרה"
עשרות משפחות מהדרום בחרו לצאת בסוף השבוע מטווח הרקטות בזמן מבצע "עמוד ענן" והגיעו להתארח בכמה מיישובי הצפון שפתחו בפניהן את הצימרים שלהם. אולם את החשש הם לא בהכרח השאירו מאחור: "זו בריחה, וזו לא תחושה כיפית", הודתה אנה הררי מבאר שבע, שעלתה לגליל העליון לסוף השבוע. "אני לא מרגישה שאני בנופש".
עמוד ענן - כתבות נוספות ב-ynet:
רענון לתושבי הדרום: ביקרו בגן החיות בירושלים
נפילה בתל-אביב; מתקפת טילים על כל הדרום
ב"ש: נפצע מרכב חולף כשתפס מחסה באזעקה
ילדי ראשון לציון הגיעו לביה"ס ומצאו חיילים בשער
להררי נדרשה רק שנייה וחצי של התלבטות כדי להשיב בחיוב להצעת חבר של משפחתה להתארח בקיבוץ פרוד, ולישון לפחות לילה אחד שלם בלי אזעקה. "מיד אמרתי 'כן', כי עברנו לילה של חרדות ולא ישנו משעות אחר הצהריים של יום רביעי", סיפרה, "אין לנו ממ"ד בבית, אנחנו גרים בקומה שביעית וצריכים לצאת בכל פעם לחדר המדרגות". הררי ובני משפחתה הם חלק מ-15 המשפחות שיגיעו להתארח בפרוד.
אפילו נסיעה של כמעט 300 קילומטרים הרחק מביתה שבדרום, לא הפיגה לחלוטין את החשש של הררי מנפילת רקטות. "גם כשאתה יוצא מטווח הרקטות אתה עדיין לא רגוע, אתה חושב על החברים שהשארת שם. ואני מרגישה קצת שאני בורחת", היא הודתה.
הררי, בעלה וילדיהם אינם יודעים עדיין לאן הם ילכו בתחילת השבוע הבא, ואם הם יחזרו לדרום. "בינתיים מארחים אותנו נפלא, קיבלנו צימר יפה, אנשים שואלים ומתעניינים. שקט פה, אבל קצת קשה לי להתרגל לשקט הזה", הוסיפה.
בעלי הצימר נתנו הנחה
האי-ודאות באשר לימים הקרובים היא גם מנת חלקה של משפחתה של ילנה, שהגיעה מגן יבנה להתארח בצימר במשמר הירדן שבגליל העליון. "ההחלטה הייתה בדקה ה-90, התקשרנו לשאול אם יש מקום בצימר, ובעל הבית שמע מאיפה אנחנו ועשה לנו הנחה", סיפרה אם המשפחה. "בבית אין לנו מקלט, כדי להגיע למקלט אני צריכה לרוץ כמעט דקה וחצי, ועם שני ילדים זה לא בא בחשבון. אני מודאגת בגלל מה שהשארתי שם, אבל במקום הראשון אלו הילדים".
את היום ניצלו בני המשפחה לטיול באזור ולביקור במרכז קנדה. לגבי מחר, אין להם מושג איפה יתאכסנו. "אנחנו בצימר עד מוצאי שבת, ואני לא יודעת מה אעשה מחר, אולי ניסע לקרובים בחדרה. כשיוצאים מהדרום מרגישים הקלה. אתמול עדיין לא יכולתי להירגע מכל האזעקות, רק כשהגענו לצפון התאוששתי וירד הלחץ", סיפרה ילנה.
הילדים שואלים איפה הממ"ד
מירב כהן מקיבוץ עין השלושה ארזה מזוודה למספר לא ידוע של ימים, לפני שיצאה מביתה אל קיבוץ מחניים שבגליל. "אין לי מושג לכמה זמן אנחנו מגיעים, ארזנו ציוד לשישה אנשים, דחפנו כל מה שנכנס במזוודות", סיפרה כהן. הניסיון המר לימד אותם להתארגן לשהות ארוכה יחסית מחוץ לבית, כשבמבצע "עופרת יצוקה" הם יצאו לשלושה שבועות מהבית.
"הילדים חזרו לחייך כשהודענו להם שנוסעים היום לצפון, זו הקלה רצינית. אבל במוח שלנו לא כזה פשוט לעשות את הסוויץ'. אם אנחנו עוצרים לאכול בדרך אז מחפשים מקום בטוח, אם מגיעים למקום חדש אז הילדים ישר שואלים איפה הממ"ד הקרוב. קשה להשתחרר מזה".
מעין השלושה שנמצא בקו ראשון של החזית-עורף, שמונה קילומטר מחאן יונס, צפויות להגיע משפחות נוספות להתארח במחניים. "אני, ארבעת הילדים, חמותי וגיסי נשארים כאן במחניים ובעלי חוזר לעין השלושה, אי אפשר להשאיר שם קיבוץ רפאים. בינתיים הטלפון לא מפסיק לצלצל וגם בפייסבוק מגיעות המון הזמנות של אנשים שרוצים לארח אותנו", אומרת כהן.
בעלה של כהן חוזר לעבודתו במפעל שבדרום, כמו גם בעלי משקים המרותקים למקום עבודתם. על כן מארגנים בהתאחדות מגדלי הבקר לחלב קבוצת רפתנים שיתנדבו לנסוע ולהחליף רפתנים מהדרום, כדי שאלה יוכלו לצאת מהמשק ומהסביבה המטווחת ולהתרענן לכמה שעות. "יש לנו חברות הדדית בענף, כשיש צרה למישהו אנחנו מתגייסים לעזור לו", אומרת כהן.
מתקשרים הביתה אחרי כל אזעקה
ביישוב הדרוזי בית ג'אן מארחים מאתמול קרוב ל-20 משפחות מהדרום, בעקבות יוזמה של אחד התיירנים, סלאח סעד. היום אמורות היו להגיע משפחות נוספות. "זה המינימום שאנחנו יכולים לעשות", הוא הסביר, "לחבק את התושבים האלה ולתת להם כל מה שהם צריכים. זה חלק מברית החיים".
אמש, בזמן שהאורחים ישבו לשולחן ארוחת הערב, קיבל בנו רואד צו 8. הוא לבש מדים, נפרד מהוריו ויצא לנקודת המפגש של יחידתו. "אני גאה לעשות את זה, ושמח שאבי מארח באותו זמן תושבים מהדרום. אני אשמור להם על הבית, והם ישמרו פה", אמר בחיוך. האורחים ליוו אותו בברכת "תחזור בשלום".
ליאורה ורומן קלדרנוב מנתיבות הגיעו ביום שישי בצהריים. שניהם
ממשיכים לעבוד, וביום חמישי שלחו את ארבעת הילדים "לנוח" בבית הסבא והסבתא באשדוד. "בבוקר אבא שלי התקשר וסיפר שנפלה רקטה בחצר של הבית שלהם, וכל החלונות התפוצצו", סיפרה ליאורה. "חווינו נפילות ורקטות קודם, אבל זה שונה כשאתה בא ורואה שהילדה שלך מכוסה בזכוכיות. הילדים היו לבנים לגמרי, מפוחדים, אז החלטנו לקחת פסק זמן".
סווטלנה פורטנוי מאשדוד עוקבת אחרי האזעקות בבית מהסלולרי. היא הגיעה לבית ג'אן עם הבעל ראוף ועם ארבעה ילדים - שון שחגג השבוע בר מצווה, מישל, אלדר ואיתי, תינוק בין ארבעה חודשים. בתה הגדולה אנה, בת 18, נאלצה להישאר בבית, משום שלא היה מקום לכל המשפחה ברכב. "אני מתקשרת אליה כל חמש דקות, כל פעם שיש אזעקה. היא אומרת לי להפסיק לדאוג, אבל איך אפשר?".
לפנייה לכתב/ת 
