כבד שומני: המחלה המסוכנת שנגרמת מהשמנה
כ-30% בעולם המערבי סובלים מכבד שומני, הנגרם בעיקר מהשמנת יתר. איך למנוע את התופעה וסיבוכיה, וכיצד לטפל במחלה לפני שנגרם נזק בלתי הפיך לאיבר החיוני? מדריך
הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף: הוא שוקל כ-1,500 גרם וצבעו חום אדמדם, בעיקר בזכות הדם הרב העובר דרכו בכל רגע נתון - כ-1,450 מ"ל דם.
הכבד ממוקם בצד ימין של חלל הבטן והוא מורכב משתי אונות, ימנית ושמאלית, אשר בכל אחת מהן מספר קטן של אוניות. אחת התכונות המופלאות ביותר של הכבד היא יכולתן של האונות לגדול מחדש לכדי כבד שלם, בזכות תהליך מתמיד של בנייה ושל הרס תאי הכבד. מסיבה זו פעמים רבות משתילים בילדים רק אונה אחת של כבד, הצומחת בתוך כמה שבועות לכבד שלם.
הסכנות הגדולות בעודף משקל:
תאי הכבד יוצרים חומרים רבים החשובים לפעילות הגוף: נוזל המרה, החלבון אלבומין החשוב לשמירת נוזל הדם בתוך כלי הדם, חומרי קרישת דם, חלבונים, גלוקוז ועוד. לא בכדי נקרא הכבד "המעבדה האנושית": הוא אחראי גם לסילוק של חומרים רעילים רבים, ובהם אמוניה הנוצרת מתהליך פירוק החלבונים לחומר אוריאה. הכבד אחראי גם לפירוק תרופות ולהפגת רעילותן.
אמרו לכם לא לאכול אוכל שמן מחשש שהכולסטרול יעלה? ובכן, הכבד הוא שמייצר את מרבית הכולסטרול בגוף, שברובו אינו מגיע מהמזון. לכן, הסובלים מרמות כולסטרול גבוהות צריכים בדרך כלל ליטול תרופות מתאימות, כיוון שגם דיאטה דלת שומנים אינה יעילה מספיק להובלת שינוי.
מאגר הברזל המרכזי בגוף
הכבד הוא לא רק איבר פעיל, אלא משמש גם כמחסן לאגירת חומרים שונים ומאפשר לגוף להתמודד עם חוסר או עודף בהם. בין היתר, מאחסן הכבד עודפי גלוקוז, ויטמינים וברזל.
בכבד נאגר גליקוגן, תרכובת רב-סוכרית המשמשת מאגר של עודפי גלוקוזה בגוף. כשריכוז הגלוקוז בדם גבוה ויציב, הוא נאגר בצורת גליקוגן בתאי הכבד, אך כשריכוז הגלוקוז בדם יורד מתפרק הגליקוגן שבכבד ומופרש לדם כגלוקוז. במקביל, הופך הכבד סוגים מסוימים של חומצות אמינו, פחמימות ושומנים לגלוקוז.
הכבד אוגר כאמור כמויות גדולות של ברזל, ומלבד תאי הדם האדומים המכילים המוגלובין הוא מהווה את מאגר הברזל המרכזי בגוף. לצד המוגלובין וגליקוגן, אוגר הכבד ויטמינים שונים הנחוצים לתפקוד הגוף, כשהמרכזיים שבהם הם ויטמין A, ויטמין D וויטמין B12.
חשיבותו של הכבד כמחסן לחומרי מזון ומינרלים ניכרת בעיקר כשנגרם נזק לגוף כתוצאה משינויים בתזונה או בעיה פיזיולוגית. אז הופכים החומרים המאוחסנים בו לזמינים ומאפשרים לגוף להמשיך ולהתקיים גם ללא אספקה חיצונית מהמזון של החומרים האלו. לכן, כאשר מידלדל המלאי בכבד ונגמר, נשקפת סכנה למערכות הגוף.
למרות יכולתו של הכבד לנטרל רעלנים רבים, האיבר עצמו רגיש מאוד. הסיבה השכיחה ביותר בעולם להרס כבד היא אלכוהול, הגורם להרס תאי הכבד (הפטוציטים). הסיבה השנייה בשכיחותה היא וירוס הגורם לדלקת כבד (הפטיטיס), ומוכרים חמישה נגיפים כאלה: A, B, C, D, E.
גורמים נוספים הפוגעים בכבד הם נטילה ממושכת של תרופות או מינון יתר של תרופות ומחלות שונות אחרות.
מחלת הכבד השומני
מחלת הכבד השומני היא בעיית הכבד הכרונית הנפוצה ביותר בעולם המערבי: כ30%- מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים ממנה, ובעיקר גברים - פי שניים בהשוואה לנשים. כמו רבות מהמחלות הכרוניות בעולם המערבי, מחלת הכבד השומני תופסת תאוצה גם בקרב ילדים.
מחקרים הראו קשר ישיר בין כבד שומני לבין השמנת יתר, סוכרת והיעדר פעילות גופנית. הספרות הרפואית מצביעה על כך שכבד שומני גורם לנזק בלתי הפיך לכבד.
מדוע זה קורה?
צריכה של אלכוהול ושומנים גורמים להצטברות שומנים בכבד, עד כדי כך שכ-10%-4% מהשתלות הכבד נעשות בשל מחלה זו. על פי ההערכות, כ-80%-70% מהסובלים מהשמנה סובלים גם מכבד שומני, והוא בולט במיוחד אצל בעלי BMI מעל 30 או היקף מותנים מעל 102 ס"מ בגברים ו-88 ס"מ בנשים.
גם רמות גבוהות של סוכר הן גורם סיכון לכבד שומני: 20% מהסובלים מכבד שומני סובלים גם מסוכרת סוג 2, וכ-80% מהסובלים מסוכרת סוג 2 יסבלו מכבד שומני. בתוך כך, גם אנשים הסובלים מהתסמונת המטבולית – שילוב של השמנה בטנית, רמות סוכר גבוהות בצום, רמות גבוהות של שומנים בדם ויתר לחץ דם - נמצאים בסיכון ללקות במחלה: מעל 40% מאלה הסובלים מהתסמונת המטבולית סובלים גם מכבד שומני.
צריך לזכור שקיימים מצבים נוספים היכולים לגרום לכבד שומני על סיבוכיו, למשל אלכוהוליזם, דלקת נגיפית של הכבד מסוג C , מחלת וילסון (הפרעה בשחלוף הנחושת בגוף), תת-תזונה קשה, הזנה תוך-ורידית, תרופות שונות, הריון, בעיות הורמונליות ופגמים מטבוליים נדירים.
בשלב הראשון של המחלה מתרחשת הסננה של שומנים לתוך תאי הכבד, המכונים הפטוציטים. בשלב השני מתחילה להתפתח דלקת בתאי הכבד, ובשלב השלישי נגרמת פגיעה ממשית בתאים והם מתחילים להתנוון. בשלב הרביעי תאי הכבד מוחלפים ברקמה צלקתית שאינה מתפקדת.
כיצד מאבחנים?
חשד לקיום כבד שומני עולה בעת שיש עלייה באנזימי הכבד, עם או ללא גורמי סיכון אפשריים לקיום כבד שומני, או בבדיקת אולטרסאונד בטן.
בעת שעולה חשד כזה יש לשלול סיבות אחרות למחלות כבד. אם לא נמצאו כאלה, ובמיוחד אם המטופל נמצא בקבוצת סיכון (סובל מהשמנת יתר או סוכרת, למשל), ניתן להניח שמדובר בכבד שומני.
ראשית שואלים את המטופל על צריכת האלכוהול שלו, ולוודא שהיא אינה מוגברת: צריכה גבוהה נחשבת למעל ארבעה משקאות ביום אצל גבר, וצריכה מעטה נחשבת לפחות ממשקה אחד ביום.
כדי לאבחן כבד שומני על דרגותיו יש לבצע ביופסיית כבד, אולם בדיקה זו פולשנית וכרוכה לעתים נדירות בסבוכים משמעותיים, לכן פותחו שיטות נוספות לאבחון, למשל בדיקות הדמיה כגון סונר כבד, MRI של הכבד ו-CT של הכבד.
במרוצת השנים פיתחו מדענים נוסחאות שונות כדי לחשב את דרגת ההצטלקות של הכבד השומני, בדיקות הלוקחות בחשבון מדדים מסוימים בדם העולים במצבי כבד שומני, ופותחו מכשירי הדמיה מתקדמים לבדיקה של מידת האלסטיות של רקמת הכבד, המאפשרים לקבוע את כמות ההצטלקות הכבדית (fibroscan).
למרות זאת, במקרים רבים ביופסיית כבד עדיין תישאר בדיקת הבחירה, במיוחד אם סיבות שונות "מתחרות" אצל המטופל על מחלת הכבד הקיימת. בדיקה פתולוגית של רקמת הכבד תיתן תשובה אמינה ביותר באפשר למצב ולאפשרויות הטיפול.
הטיפול בכבד שומני
במשך השנים נוסו תרופות רבות בטיפול בכבד שומני, על פי ה"אופנה" והמחקרים שיצאו באותה עת, אך אף תרופה לא הוכיחה את עצמה כפותרת באופן בלעדי מצב של כבד שומני.
עיקר הטיפול בכבד שומני מתרכז בשינוי אורח החיים. אסטרטגיה זו הוכחה בכל המחקרים שבוצעו בעניין והיא עולה לרוב על כל האפשרויות התרופתיות. מדובר, אם כן, בשינויים בתזונה, ירידה במשקל ובהיקף המותניים, הפחתה בכמות השומנים הנצרכת, איזון של רמות הסוכר וביצוע פעילות גופנית סדירה.
חשוב לזכור שהרזיה מהירה מדי עלולה לגרום לנזק לכבד ואף לקריסתו, לכן הטיפול חייב להיות מאוזן ומדורג כשקצב הירידה במשקל הוא כחצי עד קילוגרם בשבוע.
במסגרת הדיאטה מומלץ להקפיד על צריכה מעטה של שומן רווי מן החי ושומני טרנס המצויים במאפי בורקס, ג'חנון, קרואסונים, עוגות ועוגיות. מנגד, שומן חד בלתי רווי המצוי בשמן זית ובאבוקדו מעלה את הכולסטרול הטוב (HDL) ומסייע להפחתת הכולסטרול הרע (LDL).
מומלץ גם להפחית בצריכה של סוכרים פשוטים כמו סוכר, ריבה, דבש ומשקאות ממותקים, מאחר שהם מגבירים את תנגודת הגוף להורמון אינסולין ותורמים להשמנה. סוכרים פשוטים גורמים גם לעלייה ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים המביאים להשמנה ולהתפתחות של כבד שומני.
כדאי להוסיף לתפריט מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך המכילים גם סיבים תזונתיים. אלה מסייעים באיזון רמות הסוכר, מפחיתים את התנגודת לאינסולין ואת רמות השומנים בדם ובנוסף תורמים לתחושת שובע.
ולאחר שדאגתם לשינוי התזונה שלכם, זכרו להוסיף למרשם גם פעילות גופנית התורמת לשריפת קלוריות, הפחתת רמות השומנים, איזון רמות הסוכר וירידה במשקל. ההמלצה היא לבצע פעילות גופנית חמישה ימים בשבוע, בייעוץ הרופא המטפל.
לצערנו, מגפת ההשמנה אינה פוסחת גם על ילדים, ועמה סיבוכים כגון סוכרת, עלייה בשומני הדם וכבד שומני. אופן ההתייחסות לכבד שומני בילדים זהה לזו במבוגרים, בדגש גדול עוד יותר על הפיכת אורח החיים לבריא, שכן הסיכון לסיבוכי המחלה מילדות עד בגרות גבוהים ביותר.
חשוב להתריע בפני בני הנוער על הסכנה הטמונה בצריכת אלכוהול, במיוחד כשקיימת מחלת כבד בסיסית כגון השמנת הכבד.
ייעוץ רפואי: ד"ר ורד נחמיאס, רופאת ילדים מומחית וגסטרואנטרולוגית ילדים, בי"ח שניידר וקופות החולים לאומית, מכבי ומאוחדת
לפנייה לכתב/ת 
