זוגיות תחת אש: הימנעו מפיצוצים מיותרים

בימים שהשמים זרועי טילים, גראדים, קאסמים ושאר נפצים, וחלק גדול מהעם מתכנס במקלטים, סביר להניח שגם המצב בבית עלול להיות פצצות, לאו דווקא במובן בחיובי של המילה. לחץ, חרדה, חוסר אונים וחוסר ידיעה בנוגע למה יביא לי הרגע הבא, הן מילים שמככבות בלקסיקון הנפיץ שלנו בשעות האדומות.

עוד בנושא:

הוא לא מבין למה אני בלחץ. זוגיות במלחמה

חתונת מלחמה שתיחקק בזיכרון

כשכולם ברחו, הם נותרו בדרום ומצאו אהבה

לכן אם לא נעצור ונעשה רגע סדר בבלגן, נברר מה חשוב יותר ומה פחות, במה כדאי לעסוק ואת מה להניח בצד עד יעבור זעם, ובעיקר מה בכוחנו לשנות ומה לא, הרי שאנו עלולים להגיע להתרוקנות מהירה של מחסני האנרגיה, ובמקום שנעניק זה לזו כוחות חיובים להתמודד עם המצב, אנחנו עלולים רק להחליש את האנשים הקרובים לנו. אז הרמתי טלפון לשביט רטר, מטפלת זוגית, כדי לקבל כמה טיפים מ"פיקוד העורף המקצועי של היחסים", שבעזרתם נוכל לעבור בשלום את המלחמה.

1. במלחמה כמו במלחמה – מאחדים כוחות

חוק ידוע הוא שביחד הרבה יותר קל לעמוד מול מצבים קשים, ולכן במקביל לכך שאתם חושבים איך למגן את המרחב הפנימי של הבית, שבו כמה דקות וחשבו איך למגן את המרחב הפנימי שביניכם לבין בן/ת הזוג שלכם. אז גם אם אתם סובלים מלחצים שגרתיים במערכת היחסים שאולי התעצמו עם שינוי המצב המדיני, קחו דף ועט וחתמו על הסכם שלום ביניכם. מצב לחץ זה לא הזמן לנפנף ברשימה השחורה, בכמה הוא לא מתנהג יפה במשך כל השנה או בכמה את לא מתנסחת יפה כשאת עייפה.

נסו להגיע להבנה משותפת שבתקופה זו עליכם להניח את כל המטענים השלילים זה כלפי זו בצד, ולהתאחד. פשוט לפעול יחד מתוך הסכמה וויתורים הדדים. כי כרגע הדבר הכי חשוב הוא לתמוך זה בזו ובכל המשפחה, להותיר כמה שפחות צלקות מהתקופה הזו, ובעיקר - להציע זה לזו ים של תמיכה ועזרה, הקשבה והזדהות. את כל המטענים שביניכם יהיה לכם זמן לפרק בעדינות לאחר שיעבור מצב החרום.

2. לחץ זו תגובה נורמלית למצבים לא נורמלים

לכן אם אחד מבני הזוג לוקה באחד מגווני הפאניקה או החרדה, אל תעלו על דעתכם להגיד לו: "תירגע כבר", "אל תדאג", "צאי מהלחץ" ושאר אמרות כנף שהשתיקה יפה להן. פשוט תביעו הזדהות, ותרגיעו דרך חום ואהבה. משפטים כמו: "אני מבין שזה לא פשוט לך, אבל אנחנו נעבור את זה ביחד", יכול להועיל הרבה יותר מכל צורת ביטוי שיפוטית, לעגנית, ביקורתית או חסרת סבלנות. זה הזמן שלכם להוכיח שאתם באמת שם בשביל הצד השני, אז לכו על זה בגדול. ואם יש מצב, נסו להשחיל קצת הומור לכל הסיטואציה. זה תמיד עוזר.

3. השאירו ספייס לבן/ת הזוג

לכל אחד מאתנו יש את הדרכים הטבעיות לו להתמודד עם לחץ. אחד ירבוץ מול המחשב, שני יצא לריצה, אחר יאכל יותר או יוציא גיטרה ויתחיל לנגן. לעיתים אלה פעולות שאנחנו אפילו לא מודעים להן, אבל אין ספק שהן משחררות מאתנו מעמסה רגשית מסוימת. אין הכוונה שהאחד שאתכם יתנתק לגמרי, אבל הרשו לו במידת מה להיות עסוק בענייניו מבלי לחדור לו ל"שטח ההפקר".

4. הכול דיבורים

לדבר על המצב זה תמיד משחרר. כמובן שאם יש ילדים קטנים, לאו דווקא מומלץ להסביר להם על המלחמה ועל השלכותיה, אבל כדאי קצת לדבר על הרגשות שמתעוררים אצלנו. לכן אם יש לכם הזדמנות בזמן שאתם שוהים בבית או במקלט, שבו זה מול זו ואם יש ילדים אז צרפו אותם למעגל, ועשו ביחד סדנה קלילה. ניתן להתחיל בכמה תרגילי כיווץ והרפיה. למשל – כיווץ הפרצוף (זה יכול להיות גם מצחיק) והרפייתו, וכן הלאה. לאחר מכן "מנחה" הסדנה יעלה 2 שאלות וכל אחד יענה עליהן בתורו:

1. מה אני מבקש מבני המשפחה שיעשו כך שיהיה לי יותר נעים במצב החדש והזמני שעובר עלינו (כל אחד אומר לשאר המשתתפים מה הוא צריך ממנו).

2. נסו לדמיין מה המצב הכי טוב ונעים שיכול להיות לכם עכשיו, למשל: "אנחנו עכשיו בחופשה משפחתית משגעת, אין שום מלחמה, העולם בשלום עולמי, אין גבולות, אין צבאות ונשאר רק ליהנות מהיחסים הטובים בין כל בני האדם". המשחקים הללו יוצרים הרגשה שיש מי ששומע, מבין ואכפת לו, והכי חשוב - שכולנו ביחד בעניין הזה, דואגים, מחבקים וערבים זה לשלומו של האחר.

שבוע שקט לכולנו!

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

שלי פרץ - שחקנית, תסריטאית ואימא, פעילה בתנועת הערבות.