העם דורש צדק מגדרי

מעט אחרי בוקרו של יום, נודע לנו בישראל על קיומו של "יום זעם" באירופה נגד צעדי צנע שהוכרזו מטעם ממשלות.

• לכל הידיעות במדור קריירה
  

התוודענו להתארגנות שנדמית חסרת תקדים של התאגדויות עובדות ועובדים, אשר חברו יחד כדי להכריז - עד כאן, לא יעלה על הדעת כי תמשיכו להפיל אותנו אל קרקעיות של תהומות בהן אין צדק, אין תעסוקה, אין פרנסה, אין כסף לביטחון קיומי מינימאלי, שחובתה של כל מדינה לספקה לתושבותיה ותושביה, ללא כחל וסרק.

אז יום הזעם התרחש באירופה, אך הוא משליך ומהבהב באורות בוהקים עד לכאן, כי הזעם הכבוש הזה עוד עלול להתפרץ גם פה, וודאי על ידי מי שמרכיב את רוב ציבור העוני בישראל, הלא הן נשים, במיוחד אלה מאוכלוסיות מוחלשות ומודרות.

זו העת להתחיל ולמנות את האפליה השיטתית נגד נשים, אפליה תעסוקתית-כלכלית. היעדר העסקה של נשים ערביות, היעדר היצע תעסוקתי לנשים מהפריפריה הגיאוגרפית- הלא היא גם פריפריה אתנית-כלכלית, פיטורי נשים מבוגרות מעבודתן - כי נדמה שכבר מגיל 40 אין הן ייצוגיות מספיק מבחינת שוק התעסוקה, תעסוקה במשרות חלקיות של אימהות בשל תפקידן החברתי-אימהי, הפרטה הולכת ומתרחבת שפוגעת בעיקר במקצועות "נשיים", תת ייצוג של נשים במשרות בכירות, פערי שכר ידועים ומתמשכים בין גברים לבין נשים, קרקעית בוץ תעסוקתית-כלכלית בה מאוימות לטבוע רוב הנשים- כשממעל ניצבת לה תקרת זכוכית, הלא היא תקרת בטון, שמותירה מרווח קיומי צר מדיי, מרווח של ביטחון כלכלי שדה פקטו עבור רוב הנשים לא קיים.

גם לשדה הקיומי-כלכלי של גברים

וכל שנאמר כאן על מצבן הכלכלי-תעסוקתי של נשים התרחב זה מכבר גם לשדה הקיומי-כלכלי של גברים. כי כאשר אפליה נגד נשים אינה מטופלת כראוי של ידי השלטון, היא מתפשטת ומתרחבת לעוד אוכלוסיות, ולא נעצרת בקו "הורוד".

על כן שלחו אתמול הארגונים שחברים בשותפות ארגוני נשים, לראשי כלל הרשימות והמפלגות המתמודדות בבחירות, מסמך עקרונות ראשון מסוגו, שכולל 16 נקודות, שכל עניינן הוא הבטחת צדק כלכלי-תעסוקתי לנשים, ומכאן לשאר החברה.

המסמך כולל דרישה להתחייבות לאלתר של ראשי המפלגות, לאמץ את תכניהן במצע, בתשדירי בחירות ובתכניות חקיקה. כי לנו, בשותפות ארגוני נשים, ברור ובהיר כי רק אימוצם של עקרונות אלו יכול להרחיק מאתנו יום זעם, או לחילופין לקרבו במידה שעקרונות אלו יידחו על ידי אלו שקובעים כאן מדיניות. תשובותיהם של ראשי הרשימות ייחשפו על ידי הארגונים בשותפות, כי חובת אלו שמתחרים על כס השלטון לומר בגלוי- מהי המשנה הכלכלית-תעסוקתית שלהם, כלפי נשים, וכאמור כלפי שאר ציבורים.

ובין העקרונות שנשלחו אל ראשי מפלגות נדרשת התחייבות להתחייבות להגברת האכיפה של חקיקת מגן, ובכלל זה אכיפת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד; התחייבות להגבלת טווח פערי שכר בין עובדים במקום העבודה. התחייבות להעלאת שכר מינימום ולהרחבת הבסיס לחישוב הפרשות סוציאליות. התחייבות למעבר להעסקה ישירה במגזר הציבורי תוך הגבלה משמעותית של היקף ההעסקה הקבלנית המותרת במגזר הפרטי.

התחייבות להטעמת חשיבה מגדרית בכל הקשור לפיתוח ולתקצוב תוכניות ציבוריות, ובחינת ההשלכות המגדריות של תקציב המדינה. התחייבות לפיתוח ולתקצוב שירותים לעידוד השתתפות אימהות בשוק העבודה. התחייבות לפיתוח, לתקצוב ולהטמעה של תכניות לשילוב מלא ושוויוני של נשים בתעסוקה, ובמיוחד נשים מבוגרות, בטרם דיון בהעלאת גיל הפרישה לנשים. התחייבות לפיתוח, לתקצוב ולהטמעה של תוכניות להעלאת שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה, ועוד.

כי עד שלא יהיה כאן צדק מגדרי שבבסיסו התחייבות לשוויון כלכלי-תעסוקתי, יעלה הזעם ויצטבר כל העת, עד כדי שיוכל לבוא יום בו יגבר על הייאוש, עד יקרה יום בו יהא חזק מחיים של הישרדות, כי מנשים תצא מהפיכה, כי מאלו שמונחתות יותר ויותר לתחתית העבה של שוק התעסוקה יכול להתעורר אותו זעם, שעוד ניתן לעוצרו אם יאומצו על ידי מפלגות וממשלה אותם עקרונות ותכניות של ארגוני נשים, כי הם צריכים להתחייב ואנחנו נספק להם את הידע המקצועי הנדרש.