חב"ד תחת אש: האבל בחמישי, ההרס בשבת
בחמישי נהרגו חסידי חב"ד בקריית מלאכי, ובשבת ספג בית חב"ד באשדוד פגיעה ישירה בשעה שהחסידים שהו במרחב המוגן, ותועדו במצלמת האבטחה. חסידי חב"ד בדרום מלקקים את הפצעים, עושים הרבה חשבון נפש - וגם מעשים טובים
שבת לא פשוטה עברה על אנשי חב"ד. הקהילה ההמומה טרם התאוששה מהאסון שפקד אותם ביום חמישי האחרון, ובו נהרגו שלושה אנשים בקריית מלאכי, שניים מהם – חסידי חב"ד, כשבסוף השבוע ספג גם בית חב"ד באשדוד פגיעה ישירה של טיל גראד. בתי חב"ד הפרוסים בדרום הארץ מתרגלים שגרת מלחמה, ומנסים לעכל את האסון. הם שואלים בשקט למה, מפשפשים במעשיהם - ומנסים להגביר במכוון את "פעולות התגמול" של העשייה החיובית.
>> עוד עמוד ענן - בפייסבוק שלנו <<
שליח בית חב"ד באשדוד, הרב יוסי פרידמן, שהה במבנה שספג את הטיל בשבת בצהריים. "בית הכנסת של חב"ד ממוקם בקומה השנייה בבניין רב קומות, וקיבל את אישור לפעול בגלל הקרבה למרחב המוגן שבתוכו", הוא מספר. "אחרי תפילת הבוקר ישבנו להתוועדות חסידית עם ציבור המתפללים, לחזק אותם קצת בתקופה הלחוצה הזאת. לשמחתי, רובם הספיקו לחזור הביתה בשעה שהתחילה האזעקה.
"נכנסנו מהר למרחב המוגן, ודקה אחר כך, שמענו פיצוץ אדיר. הקיר רעד בעוצמה שלא תאמן". את דבריו מגבה סרט שצולם במצלמת האבטחה במקום, כפי שניתן לראות כאן. "בדקנו ישר שכולם בריאים, ואז יצאנו החוצה כדי לגלות שקומה רביעית, שתי קומות מעלינו, ספגה דירה פגיעה ישירה. עלינו מהר למעלה והענקנו סיוע ראשוני עד שכוחות הביטחון הגיעו. לשמחתנו לא היו נפגעים בנפש".
על אף התחושה כאילו הטילים רודפים את חב"ד, הרב פרידמן גורס כי "אני לא מרגיש שמכוונים אלינו, דווקא. אנחנו נמצאים בכל מקום, ולכן מטבע הדברים זה קורה. מצד שני, המוטו של הרבי מלובביץ' היה להסתכל על כל דבר קשה מנקודת המבט של איך אפשר לצמוח מזה. אז מה אפשר לעשות? להניח תפילין ולשמור שבת. שההמתנה בחדר המדרגות תוביל להחלטות טובות כמו להקדיש יותר זמן למשפחה".
הילדה פחדה, אבל יצאה לחלק נרות שבת
ילדיו של פרידמן ששהו כל העת תחת מטחי הירי התפנו למקום בטוח. "ברור שהם מפחדים. אשתי מחלקת מדי שישי נרות שבת בסמוך לבית הכנסת. בשישי האחרון היא התלבטה אם ללכת או לא, ובסוף החליטה לצאת עם הבכורה שלנו, בת ה-5. וכל הדרך הילדה אומרת לה: 'אם תהיה אזעקה, ניכנס לפה', עוד חמישים מטר, ' עכשיו ניכנס לפה', אז ברור שיש פחד.
"מנגד, בעלי החנויות הרגישו מאוד טוב מהעידוד שלה, מהפגנת הנוכחות. יש כאן עכשיו רחובות שוממים וחנויות סגורות, והם שמחו לראות מישהו שבא לחזק אותם. כשהטיל נפל, אמרה בעלת חנות אחת שהיא בטוחה שבזכות כך שאשתי באה לעודד אותם, איש לא נפגע, ושהסולידריות שמרה עלינו".
הרב פרידמן טוען כי גם כוחות הביטחון מוצאים ביטחון בבית הכנסת של חב"ד. "הם יודעים שיש מקום מוגן שאפשר לבוא ולשמוע בו שיעור תורה, או לדבר קצת אם הם מרגישים צורך".
במישור המעשי אחראי בית חב"ד באשדוד על מערך ארוחות לנזקים בכל אזור הדרום, גם בתקופת המבצע. "אנשים עם קשיי ניידות מקבלים לביתם ארוחות חמות מדי יום", הרב פרידמן מספר. "מאז החל המבצע, חלה עלייה תלולה במספר הנזקקים לסיוע בכל אזור הדרום. אנחנו אחראים על הביטחון התזונתי של תושבי האזור. הגענו לאלף מנות ביום שאנחנו מוציאים מהמטבח". ועל אף הטרגדיה בחמישי והטראומה בשישי, "רק נרחיב את הפעילות ונגביר אותה".
בקריית מלאכי לא מתעסקים בחשבונות שמיים
קצת דרומה משם, קהילת חב"ד הגדולה בקריית מלאכי טרם התאוששה ממוראות חמישי האחרון. רב הקהילה, יצחק יהודה ירוסלבסקי, מספר כי "התחושות כואבות מאוד. כל אחד מהקרובים ומחברי הקהילה שלנו צריך לעשות את חשבון הנפש הפרטי שלו, ולהתחזק במה שצריך. הקרובים פיזית ורוחנית צריכים לעשות חשבון נפש ולתקן".
הרב ירוסלבסקי מתקשה להרהר בכך, אך קשה שלא להבחין בדמיון המטריד בין מותה של מירה שארף באירוע טרור, לזה של רבקי הולצברג בדיוק ארבע שנים קודם לכן – שתיהן שליחות חב"ד בהודו, שתיהן אמהות ונשים הרות, שהיו חברות טובות.
"זה מעורר אותנו להתאמץ יותר בעשייה, אך אין טעם להרהר בנסיבות שהובילו למצב. חשבונות שמיים זה לא משהו שגלוי או ידוע למי מאתנו. כל שנותר הוא להמשיך בעשייה רוחנית".
השבת שעברה על תושבי קהילת "נחלת הר חב"ד", או נחל'ה, כמו שקוראים לה החב"דניקים בקריית מלאכי, הייתה לדבריו שקטה אך מתוחה: "משפחות רבות עם ילדים קטנים עזבו את העיר. אצלנו לצערי הרב, רוב הבתים הישנים לא ממוגנים כראוי, ואין ממ"ד בכל דירה. אז משפחות העדיפו לנסוע עם הילדים וקצת להתאוורר מהטילים שלא מפסיקים לנחות מסביב גם אחרי האסון שפקד אותנו. בשבת לפנות בוקר נפתח בית הספר של הקהילה, ורבים מאנשינו הגיעו לשם עם המדים והציוד הצבאי, בדרכם לרצועת עזה".
במלאת שבוע לאסון, ביום חמישי הקרוב, יתקיים כנס התעוררות שבו יישאו דברים רבני חב"ד, על מנת לעודד את הציבור להתחזק ולחזק. עוד ביום שישי ארגנו צעירי חב"ד, בשיתוף עם השליחים המקומיים, ערכת "שבת שלום" המכילה חלות ונרות, שהופצו בשכונות שספגו הפגזות בימים האחרונים. "
"זה לא שמשהו באמת צריך חלות ונרות", מסביר דובר חב"ד, מנחם ברוד. "זה בעיקר לתת תחושה לתושבים שהם לא לבד. שחושבים עליהם".
מחלקים "ערכות מגן" לכוחות הביטחון
גם אשקלון כבר מתורגלת בשגרת הטילים, אך הרב מנחם מנדל גורליק, איש חב"ד במקום, מספר כי ההלם לא פסח גם עליהם.
"אני אישית נחתתי מכינוס השלוחים של חב"ד ביום חמישי בערב", הוא מספר. "הספקתי להתעדכן בלונדון. היו טלפונים מכל העולם, וחלק הציעו לי לא לחזור לאשקלון, מה שכמובן לא בא כלל בחשבון. אני חייב להיות עם הקהילה והתושבים.
"הסיפור ביום חמישי כואב אישית בין היתר בגלל התזמון הנורא. החזרה מהכינוס, ראש חודש כסליו שזה מועד חב"די ידוע, יום הרצח של השליחים במומביי, הכל ביחד באמת תפס אותנו בצורה לא פשוטה. מצד שני, אנחנו יודעים שהכל מלמעלה, וצריך לקחת כיוון אישי, איפה אני צריך לעשות יותר. ביום שישי הסתובבנו בעשרות אם לא מאות בתים עם הערכה שהכנו ודברי עידוד. חלק מהאנשים פתחו את הדלת בפחד ובהלה, וכשסגרו אותה שוב זה היה עם חיוך על הפנים, בשמחה ובהתרגשות.
"גם לכוחות הביטחון אנחנו דואגים. בערב שבת עברתי שם וחילקתי אוכל לשבת עם תהלים. החיילים כמעט התנפלו על ספרי התהלים. זה מה שאנחנו עושים. כל פעם שיש נפילה - יש לי 'ערכת מגן' צמודה שהולכת איתי לשטח: תפילין, קופת צדקה ותהלים. עשייה, עשייה ועוד עשייה".
לפנייה לכתב/ת 
