החברה שלנו היא העסק שלהם
הם פועלים למטרות רווח, אבל גם כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות לעבור הכשרות ולהשתלב במקומות העבודה. נא להכיר: העסקים החברתיים שעבורם כסף זה לא הכל
עיניה של פנינה וטשר נוצצות בהתלהבות כשהיא מתארת את המיזם שלה, שהוקם לפני פחות משנתיים. "הקמתי את חברת Abilities כדי לשלב בין עולם ההיי-טק לאנשים עם מוגבלויות, ולרתום את יכולותיי ואת הניסיון שצברתי גם לעשייה חברתית," היא אומרת.
- הכנסו לערוץ עסקים קטנים
המיזם שהקימה וטשר אינו אלטרואיסטי או פילנתרופי, וגם לא נשען על תרומות. זהו עסק לכל דבר, שנושא רווחים ומתמודד עם קשיים.
אבל יש בו עוד צד מעורר הערכה: הרצון להביא לרווחתם הכלכלית והרגשית של אנשים בעלי יכולות, הסובלים ממוגבלויות פיזיות או נפשיות ומתקשים למצוא את מקומם בחברה ובתעסוקה.
"עסק חברתי הוא עסק שפועל להשגת רווח - אך מוותר על מיקסום הרווח למען מטרה חברתית," מסביר חנוך ברקת, הבעלים של קרן דואליס להשקעות בעסקים חברתיים. המטרה החברתית עליה מדבר ברקת היא בעיקר לאפשר הכשרה, תעסוקה ועצמאות כלכלית לאוכלוסיות מוחלשות. לדבריו, "משקיעים חברתיים פועלים בדומה לקרנות הון סיכון. הם עוסקים בייזום, הקמה, ליווי ולעתים אף בניהול עסקים קטנים. הם פועלים למטרות רווח, אך בשונה מקרנות אחרות מרבית ההכנסות מהעסק מיועדות להשקעה חוזרת בעובדים ובחברה."
עובדים טובים ומסורים
בחזרה לאביליטיס: כחברת השמה ושירותים, היא מספקת ללקוחותיה שירותי מיקור חוץ בתחומי פיתוח ובדיקות תוכנה. היא מכשירה ומשלמת שכר לאנשים עם מוגבלויות העובדים מטעמה בחברות מובילות במשק. על לקוחותיה נמנים, בין השאר, בנק לאומי, בזק, חברת חשמל, משטרת ישראל ועיריית תל-אביב. "העובדים הם עובדי אביליטיס, המספקים שירותי אאוטסורסינג בחברה חיצונית," מסביר אלישע מזלי, מנכ"ל משותף בחברה ומומחה לגישור, "אנחנו משלמים להם משכורת המקובלת במשק ואף מעבר לכך, ואילו הלקוחות משלמים לנו עבור השירות."
לדברי מנהלי המיזם, בודקי התוכנה משתכרים בין 7,000 ל10,000- שקל בחודש, ובנוסף הם מקבלים תנאים סוציאליים. "הם עוברים מיונים והכשרות בהתאם לביקושים בהיי-טק ובתחומים חדשניים שלהערכתנו יהיה להם ביקוש בעתיד," מוסיף מזלי. הלקוחות, מצידם, זוכים בעובדים טובים ומסורים, וכן בליווי מקצועי עד השתלבותו המלאה של העובד בצוות.
"אם לפני כמה שנים מישהו היה מספר לי שאמצא את עצמי בעבודה יציבה ומכובדת, מרוויח משכורת טובה וזוכה להערכה הייתי בטוח שהוא מספר מעשיות," אומר גיל ברקוביץ' (36) שמתמודד עם מוגבלות נפשית, "למרות שעברתי בעבר קורס במכללה לא הצלחתי להשתלב בעבודה. רק כשהגעתי לאביליטיס הכל השתנה. הם העניקו לי הזדמנות פז לחזור למעגל החיים ולהשתלב בעבודה כשווה בין שווים." מנהלו, בכיר במוסד ציבורי גדול: "גיל קיבל הזדמנות להוכיח יכולת להוביל, להתבלט ולהצליח, תוך כדי שאנשי אביליטיס מספקים לו ולנו את המעטפת המקצועית והאישית הדרושה. לרבים מאיתנו נדמה שהוא נמצא כאן כבר שנים רבות."
אופנה כעסק חברתי
להצלחה דומה זוכה גם דמיר מילר (34) העובד כמפתח תוכנה במשטרת ישראל. דמיר נאלץ לעבור ניתוח בעקבות גידול בעמוד השדרה ומאז נותר בכסא גלגלים. הוא סיים קורס פיתוח תוכנה במייקרוסופט אך לא הצליח למצוא עבודה עד שהגיע לאביליטיס. "בפעם הראשונה דיברו איתי על התאמות ועל הצרכים שלי בסביבת העבודה והתייחסו אליי כאל בן אדם," מספר מילר.
באביליטיס מתכוונים להקים בקרוב מיזמי הכשרה עצמאיים כדי להגדיל את מצבת העובדים שיעמדו לרשות לקוחותיהם. ואיפה מאתרים את אותם עובדים, שחלקם כבר התייאשו משוק העבודה? "בשיטת חבר מביא חבר, בארגוני נכים, במשרד הביטחון, בעמותות וגם במוסד לביטוח לאומי, שנותן לנו תמיכה פנטסטית," אומרת וטשר, "החזון שלנו הוא לאזן בין התשואות העסקיות והחברתיות, ולא שהאחד יהיה על חשבון השני." נערות במצוקה
קרן דואליס מושקעת בלא פחות מעשרה עסקים חברתיים, וביניהם גם "החצר הנשית" בנמל. זהו העסק החברתי הראשון בתחום האופנה, שהוקם לפני מספר חודשים, וכבר זכה להצלחה גורפת.
מדובר באאוטלט בהאנגר 1 החדש והמעוצב ביפו, בו נמכרים בגדי מעצבים במחירים נוחים יחסית, כאשר כל ההכנסות מיועדות למטרות הכשרה ותעסוקה של צעירות בסיכון העובדות במקום.
בחנ
ות ניתן לרכוש פריטי אופנה של מעצבים מובילים, שתורמים את הפריטים לחנות. ביניהם נעמה בצלאל, יעל אורגד, רוני קנטור, חגית טסה ולילך תמרי. "בפרויקט עובדות כרגע 8 צעירות, המקבלות שכר על עבודתן," מסבירה ליאורה קסל שיזמה את הקמת העסק, "הפרויקט כולל עבודה בחנות מול הלקוחות, הכשרה בעולם הריטייל ופרויקטים של סטיילינג. בימים אלה לוקחות הבנות חלק בפרויקט ייחודי של 6B Studio וחברת סברובסקי, שבו הן לומדות לעומק תפירה ועיצוב פרטי לבוש בשיבוץ אבנים." קסל מוסיפה כי לאחר שנה וחצי של
הכשרה ועבודה ייצאו הבנות לשוק התעסוקה. "הכסף שנכנס לקופת החנות מהלקוחות לא הולך לכיס של אף אחת. הוא מיועד לשכר דירה, שכר לעובדות בחנות, שכר לעובדת סוציאלית שמלווה את הבנות, להכשרה והדרכה וכן לקרן דואליס, שהשקיעה בנו."
קסל מציינת את תמיכת הביטוח הלאומי: "המעורבות שלו מהווה מהפכה בתחום העסקים החברתיים."
"זמן רב חיפשתי עבודה מתאימה ולא מצאתי," מספרת סאלי, בת 22 מיפו, העובדת בחנות ולומדת במקביל גם מחשבים, "אני עוברת קורסים מקצועיים והחנות היא הבית השני שלי. היחס אישי, נותנים בי אמון ואני מרגישה שאני יכולה לבנות את עצמי." מתנה חברתית לחג
מיזם חברתי
גם החנות "כלים שלובים" ברחוב דיזנגוף בתל-אביב היא עסק חברתי מובהק. בחנות נמכרים מוצרי נוי לבית, פריטי עיצוב, שעונים, כלי קרמיקה, מוצרי ילדים ותינוקות ומתנות מקוריות. הפריטים מיוצרים על ידי אומנים ובעלי מלאכה בעלי צרכים מיוחדים, שעובדים בעמותות יצרניות שונות. כן נמכרים בחנות מוצרים של מעצבים מובילים, המייצרים באמצעות עובדי העמותות. ולא פחות חשוב: החנות משמשת כמקום הכשרה לעובדים המתמודדים עם מגבלה נפשית.
"המטרה שלנו היא להגדיל את ההכנסה העצמית של העמותות כדי שיהיו תלויות פחות בתרומות ובגיוס כספים," מסבירה מיכל טופז, מנכ"לית עמותת 'שיקום אחר' ומיוזמות הפרויקט, "במקביל, אנחנו מכשירות עובדים בסבבים של פעם בחצי שנה וממשיכות ללוות אותם במציאת עבודה בשוק החופשי," מוסיפה הדר מזרחי, מנהלת החנות.
כמו בעסקים החברתיים האחרים, גם בכלים שלובים מיועדים רווחי החנות ליצרנים עצמם, להעצמתם של העובדים, ובעתיד התכנון הוא לפתוח חנות נוספת.
היצרנים, כאמור, מגיעים מעמותות לאנשים עם מוגבלות או עם צרכים מיוחדים, עמותות של נוער בסיכון ונתמכי בריאות הנפש. הלקוחות הם צרכנים פרטיים, ובעיקר חברות ומפעלים הרוכשים מתנות לעובדים.
"לרוב העמותות היצרניות אין תקציב לשיווק ולהפצה וכך אנחנו נותנים להן הזדמנות להיות תחת קורת גג שיווקית אחת," מסכמת טופז, "לצרכנים, מצידם, יש הזדמנות להיות שותפים לעשייה חברתית."
המודל העסקי-חברתי החל להתרחב, עד שנוצר צורך במרכז הכשרה לנושא. Esco הוא מרכז כזה, ועסק חברתי לכשעצמו. כאן, בדרום תל-אביב, מלמדים ומלווים יזמים חברתיים, ואף מקימים איתם בשותפות עסקים. "בשלוש שנות פעילות הקמנו כ10- עסקים חברתיים," מספר ניר גורדון, מנהל ושותף באסקו .(Enviromental Social company)
בין השאר, הקימו אנשי אסקו מיזם בשם "ידיים רואות," שבו מטפלים כבדי ראייה, שעברו הכשרה במכון וינגייט, מעניקים טיפולי מסאז' לאנשים במקום העבודה. בקרוב מתוכנן פרויקט נוסף למיחזור פסולת אלקטרונית. "אנחנו בודקים את החוסרים בשוק ומתאימים אותם לבעיה החברתית," מסביר גורדון, "אנחנו עסק לכל דבר, המתפרנס משכר הלימוד של התלמידים בעלי המוגבלות, מקורסים עסקיים למנהלי עמותות ומרווחי העסקים אותם אנחנו מקימים עם הסטודנטים. אין לנו סיבה להישען על תרומות."
לפנייה לכתב/ת 
