מועדון הסרט המופרע: חייכו, מישהו אכל אותה
איך הפך הז'אנר המוקומנטרי לזרם מוביל בקומדיות בנות זמננו. עוד לפני שסשה בארון כהן עשה לנו הכרות עם בוראט וברונו, אורסון וולס, וודי אלן ואפילו הביטלס השתעשעו בקו הדק בין מציאות לבדיה. זה אמיתי? לא זה לא, אבל זה מה זה מצחיק
סשה בארון כהן כבוראט. קשה להאמין, קל לצחוק
מי פה החייזר?
הכל התחיל במתיחה הרדיופונית הגדולה בהיסטוריה. בחור צעיר בשם אורסון וולס כתב תסכית רדיו באורך שעה שמספר על פלישת חייזרים ממאדים. הוא התבסס על רומן מפורסם מהמאה ה-19 בשם "מלחמת העולמות" שמספר על פלישה ללונדון, אבל ערך בסיפור שני שינויים ששינו את ההיסטוריה. הוא החליף את התקופה לימינו, ואת המיקום לארצות הברית.
בחירה זו איפשרה לו לכתוב את התסריט כאילו מדובר במשהו שקורה בשידור חי. המשדר החל בנגינת פסנתר נעימה ופתאום הופסק על ידי מבזק חדשות שמספר על ידיעה שהגיעה זה עתה: חפץ זר נחת עכשיו מהחלל בגרוברס מיל (אתר אמיתי ליד ניו ג'רזי) ואנשי מאדים יוצאים מתוכו. אמנם לפני השידור נאמר המשפט: "תיאטרון מרקורי מציג את מלחמת העולמות", אבל רבים מהמאזינים היו בטוחים שהשידור של התסכית הופסק בגלל פלישת החייזרים.
הרגע שהפחיד את ארצות הברית ב-1938
אנשים בארצות הברית וקנדה ברחו לתוך הבתים כדי לשמוע את השידור. מרכזיית הטלפונים של תחנת הרדיו קרסה מטלפונים מודאגים שניסו לקבל פרטים נוספים. הבלבול הגיע גם לעיתונים ולמשטרה שכדי להתעדכן פתחו רדיו. כדי שהמתיחה תהיה מושלמת וולס פנה להרברט מוריסון, השדרן שהתפרסם כשהודיע על אסון הינדנברג (ספינת האוויר המפורסמת שהתפוצצה ורבים מנוסעיה ניספו), כך שהשידור נשמע אמין במיוחד.
היו אזרחים שנמלטו על נפשם מהבתים. כוחות המשמר הלאומי הוזנקו להילחם בפולשים ממאדים, בדרום ארצות הברית החלו התארגנויות לתפילות המוניות, והיו מי שניסו להתאבד מרוב פחד. בלי קשר, בוושינגטון מרכזיית הטלפונים עברה תיקון והושבתה לכמה דקות. אנשים לא יכלו להתקשר לחברים ומשפחה, וסברו שהחייזרים השמידו את המרכזיה של עיר הבירה.
מחקר גילה ששישה מיליון איש האזינו לשידור: 1.7 מיליון היו בטוחים שהוא אמיתי, ועוד 1.2 מיליון לא היו בטוחים. כל אמצעי התקשורת בעולם ניתחו את האירוע, ואפילו אדולף היטלר יצא בהודעה: "זו הוכחה לעד כמה הדמוקרטיה מושחתת ורקובה מהיסוד". כתוצאה מכך רשת CBS התחייבה לא להשתמש שוב לעולם בביטוי "אנחנו מפסיקים את השידור" שלא במקרה של אזעקת אמת. כך נולד הז'אנר המוקומנטרי.
הספגטי צמחוני
כמעט 20 שנה אחר כך הופיע הקטע המוקומנטרי הראשון בהיסטוריה של הטלוויזיה. ב-BBC עבד צלם בשם צ'ארלס דה ג'ייגר. הוא זכר שבילדותו המורים בבית הספר היו צועקים על התלמידים: "אתם כל כך טפשים שתאמינו אם נספר לכם שספגטי גדל על העצים". דה ג'ייגר חשב שיהיה משעשע לשדר בטלוויזיה עץ ספגטי ובמשך שנים ניסה לשכנע את מנהליו שזו יכולה להיות מתיחה נהדרת.
איש לא הבין את ההומור המוזר שלו עד שב-1957 הסכימו לתת לו הזדמנות לצלם את השטות שלו, ובתנאי שזו תהיה מתיחת 1 באפריל, ושהעלות לא תעלה על מאה פאונד. דה ג'יגר, שהיה אמור לטוס לשוויץ, קפץ על ההזדמנות, וכך, בתכנית התחקירים המכובדת "פנורמה" שודרה כתבה לרגל "קטיף הספגטי בשוויץ".
הקריין היה רצ'רד דימבלבי, שהתפרסם בדיווחים האמינים שלו, מה ששכנע רבים שמדובר שגידול ספגטי על עצים הוא עסק משפחתי משגשג בשוויץ, ושהכתבה שודרה לקראת פסטיבל הספגטי (המפוברק לחלוטין) שנערך עם סיום הקטיף.
בין עצי הפטוצ'יני והטליאטלה. סרטון הספגטי של דה ג'ייגר
מאות טלפונים הגיעו ל-BBC שביקשו פרטים על פסטיבל הספגטי, והוראות כיצד יוכלו לגדל עץ כזה בעצמם. המרכזניות המבולבלות ביקשו עזרה, והפקת התכנית ביקשה לענות לטלפונים הללו: "קחו ספגטי אחד, שימו אותו בקופסת רסק עגבניות וקוו לטוב".
מנהל ה-BBC ישב בבית באותו זמן וצפה בתכנית. הוא לא ידע על המתיחה, הסתכל על אשתו ואמר: "את יודעת, אני לא חושב שספגטי גדל על עצים". היא אמרה לו "תבדוק באינציקלופדיה בריטניקה". הם בדקו ונתקלו בבעיה - ספגטי לא מוזכר באנציקלופדיה, אז כנראה שזה אמיתי.
לילה מופרך ומפרך
הביטלמניה היתה בעיצומה, כשעלה הרעיון ליצור סרט בכיכובם של חברי הלהקה. אולם ארבעת המופלאים, מופלאים ככל שיהיו, הם לא שחקנים, ויהיה מוזר לראות אותם משחקים דמויות בשמות אחרים כשכולם יודעים שפול, ג'ורג', רינגו, ופול הם שמותיהם האמיתיים. לאחר דיונים הוחלט ליצור תסריט לסרט שמתאר יום בחיי הלהקה.
התסריטאי אלוּן אוון הוצמד לביטלס במהלך מסע הופעות שלהם בצרפת. על סמך ההתבוננות בהם הוא ניסה לכתוב את הדמויות שממבוססות על האופי האמיתי שלהם: ג'ון לנון הוא המתחכם, פול מקרטני הוא החמוד, ג'ורג' הריסון הוא השקט והביישן. רינגו סטאר הוא השטותניק והמוזר. אוון גם אסף את הביטויים המיוחדים בהם השתמשו ויצר את העלילה של "לילה של יום מפרך", כשהביטלס קראו את התסריט הם מאד הופתעו, חוץ מתוספות קומיות זה באמת נראה כמו יום בחיי הביטלס.
סצינת הפתיחה של "לילה של יום מפרך"
שימו לב לסצנת הפתיחה המפורסמת של הסרט, המעריצות שרודפות אחרי הביטלס הן מעריצות אמיתיות. בשלב מסויים המרדף יצא משליטה, הריסון נפל במהלך הריצה ברחוב, ונקרעו לו המכנסיים, אבל הוא מיד קם (צחק קצת) והתחיל לרוץ. זה היה רגע אמיתי, והוא נשאר בסרט. להקרנת הבכורה, אגב, הגיעו כל ארבעת הביטלס, אבל איש מהם לא נשאר עד סוף הסרט מחשש שמה שקרה בפתיחת הסרט יקרה שוב במציאות.
מתחפש לחיפושית
הביטלס הריצו דאחקות על עצמם, ואריק איידל, בוגר להקת "מונטי פייתון" הצטרף עם קטעי חיפושיות משלו תחת השם "ראטלס". הוא ביצע מערכונים שצוחקים על הביטלס, בהם גילם את ג'ורג' האריסון. הוא הוזמן להתארח עם הקליפ בתכנית "סאטרדיי נייט לייב", וההתעניינות הרבה גרמה לו לפתח את הקטע לסרט מוקומנטרי שלם בשם "All You Need is Cash".
מתוך "All You Need is Cash"
הסרט כולל קליפים שלמים, ראיונות עם חברי הלהקה וצילומים נדירים (עלק) בלעדיים לסרט. הלהקה ממשיכה להתקיים בדמיון של אריק איידל גם היום. כשהביטלס הוציאו את האונטולוגיה, התאחדו (רק שלושה מהם) להוציא את "ארכיאולוגיה" וסרט המשך הופק בשנת 2002 בשם "Can’t Buy Me Lunch".
על מאחורי הקלעים של הסרטים מתיחות ותכניות מוקומנטריות יסופר במפגשי מועדון הסרט המופרע ברחבי הארץ כשבסינמטק ירושלים תוקרן קומדיית המופת "ספיינל-טאפ", שמספרת גם היא על להקת רוק - אלא שבניגוד לביטלס - זו לא היתה ולא נבראה. זוהי להקה כל כך מגניבה שכפתור עוצמת הקול, שבמגברי גיטרה נע תמיד מ-1 עד 10, מגיע במגברים שלהם עד למספר 11.
"ספיינל טאפ". להקה עם מעבר לטופ
הבדיחה כל כך התפרסמה שאפילו באתר הקולנוע הגדול בעולם IMDB, זהוהסרט היחיד שניתן לדרג מ-1 עד 11.
מאחורי הסורגים
הסרט הראשון שוודי אלן כתב וביים וגם שיחק בו הוא "קח את הכסף וברח", ובאופן רשמי נחשב לסרט המוקומנטרי הראשון שכולו בדיה. "הסרט התיעודי" מתאר את חייו של וירג'יל, פושע חסר ביטחון שפיתח אובססיה לשוד בנקים. בליווי קריינות, אנו נחשפים לשיחזורים וראיונות שסוקרים את ילדותו של הפושע, ניסיונותיו ללמוד נגינה, את יחסיו המתוסבכים עם נשים ובקיצור, בסרט זה נובטים הזרעים שמהם צמחה הקריירה של אלן.
מתוך "קח את הכסף וברח"
בגלל מחסור בתקציב, אלן לא יכול היה להשיג מספיק ניצבים לסרט שיתחפשו לאסירים לסצנות בית הכלא. ואז העלה אלן את הרעיון המהפכני – להשתמש באסירים אמיתיים. וכך, האסירים בסרט הם פושעים אמיתיים מכלא סנט קוונטין. אחד האסירים, מיסל מרפי, הפך אפילו לשחקן אחרי שיחרורו.
במסגרת מועדון הסרט המופרע, בסינמטק תל אביב תוקרן הקומדיה המוקומנטרית המופתית של וודי אלן "זליג". העלילה מספרת את סיפורו המדהים שלהאיש שדאג להשתתף באירועים החשובים בהיסטוריה, ולהשפיע על חיי כולנו. הטריילר מורכב אך ורק מביקורות על הסרט, שלשם שינוי, הן אמיתיות. שיהיה שבוע שקט ומצחיק.
הטריילר של "זליג"
אלון גור אריה מרצה על קומדיות ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. בשבת (24 בנובמבר), יוקדשו האירועים בסינמטק תל אביב ובסינמטק ירושלים לקומדיות מוקומנטריות עם הקרנת הסרטים "זליג" ו"ספיינל טאפ". ביום שני (19 בנובמבר) יערך באוזןבר מפגש על הקומדיות של האחים כהן וביג לבובסקי . מפגש על סשה בארון כהן וסרטו "הדיקטטור" יערך בסינמטק שדרות ביום ראשון (25 בנובמבר), באוניברסיטת בן גוריון ביום שלישי (27 בנובמבר) ובסינמטק ראש פינה ביום רביעי (28 בנובמבר).
ערב הצדעה לבאגס באני והלוניטונס יערך בסינמטק חיפה עם הסרט "לוני טונס חוזרים לאקשן". הצדעה לפרודיות המטורפות של האייטיז תערך במזא"ה 9 , תל אביב עם הקרנת הסרט "סודי ביותר".
