זה היה ביתי. הישראלים שאין להם לאן לחזור

ברגע אחד הכול נהרס. אחרי שכוחות הביטחון והסקרנים עזבו את הזירה הם נשארו שם לבד, בלי חשמל, עם חלון פרוץ, ובעיקר עם הריסות של חיים שלמים שצריך לשקם. 

מבצע עמוד ענן  - הכתבות האחרונות:

הותר לפרסום: חייל נהרג מפגיעת פצמ"ר באשכול

הפסקת אש? ברק: נמשיך עד שנשיג את המטרות

חמאס והג'יהאד: הערב תוכרז הפסקת אש

חילוקי דעות אחרונים: אלו תנאי הפסקת האש

ישראל לתושבים בעזה: תתפנו; 7 פצועים באשדוד

בבית הריק של משפחת אלפסי באשדוד עובר איציק בין החדרים החשוכים עם פנס. "ניצלנו בנס", הוא אומר, "עכשיו נשארנו עם נזק עצום לבית ולנפש". איציק היה יחד עם משפחתו בעת שהטיל נפל על ביתם. "אף אחד מהמשפחה לא פה. כולם בתל אביב, לא רוצים לחזור. הם עברו טראומה. היינו כולם בחדר כשהייתה אזעקה, החזקתי את הנכדה ביד, ואז היה בום אדיר. הטיל התפוצץ בקומה השנייה, וגם נכנס בחלקו לחדר. מזל שהיה גג, אחרת לא היית מדבר איתי. ניצלנו בנס".

בית משפחת אלפסי. "ניצלנו בנס"(צילום: עידו ארז)

הריסות בית משפחת אלפסי באשדוד(צילום: עידו ארז)

המכולה שמוצבת מתחת לבית משפחת אלפסי רוקנה כבר פעמיים מחתיכות הבטון שהתפזרו לכל עבר. "אני בונה את הבית מחדש", הוא אומר. "אני איש צבא לשעבר אז קיבלתי עזרה, גם מס רכוש היו פה ביום של הפגיעה. בינתיים, מהיום שאני עובד איתם מקבל מהם שירות מעולה".

לצד ההרס הפיזי מספר איציק על התמודדות נפשית לא קלה: "קשה להמשיך את החיים, אני אישית בפגישה עם פסיכולוגית. אתה לא יכול לקנות היסטוריה, פריטים וזיכרונות שאני ואשתי צברנו במהלך 30 שנות נישואים כמו תמונות מהחתונה וסרטים מטיולים בחו"ל. את זה כבר אי אפשר לשחזר. גם את הבית צריך לשקם, לקנות הכול מחדש, אבל את הנפש קשה לשקם, בעיקר את זאת של הבנות. אדם בונה בית, השקעתי בבית הזה את החיים שלי. בהינף טיל הוא נהרס".

"הכול הלך, לא נשאר זכר"(צילום: עידו ארז)

השכנות צעקו: זה נכנס לבית שלנו!

בבית משפחת נניקשווילי, מנחם ובנו מסדרים בעצמם את ההריסות. טיל שפגע ישירות בבניין הרס את בית השכנים ופגע קשות גם בביתם. חלונות הדירה התנפצו, התריסים עפו ומרפסת השמש נשארה פתוחה. "כבר לילה שלישי שאנחנו ישנים בלי תריסים, התחלנו לסדר לבד", מספרת אסמרלדה, אם המשפחה. "המדינה משקמת אבל זה לוקח זמן, לא באו אלינו עדיין לעשות עבודות. באו ממס רכוש ועשו רשימה, חצי יום אני בטלפונים איתם, אי אפשר ככה לחיות. כבר שלושה ימים לא התקלחנו".

בית משפחת נניקשווילי. "ברוך השם שלא יותר גרוע"(צילום: עידו ארז)

למנחם יש בטן מלאה על הרשויות: "עשיתי טלפונים ובכל פעם אמרו לי שייקח עוד שעה. לפחות היו שמים ניילון, אם יהיה גשם הכול יירטב. אני לא מפחד אבל קר לי. גם בחדרים אין חלונות. לא באו לנקות, אנחנו ניקינו הכול. תסתכל עליי, אני נראה כמו פועל. הוצאנו עגלות שלמות של הריסות וזכוכיות". אסמרלדה נזכרת: "הבום היה חזק, ברוך השם שלא יותר גרוע. מבחינת יחס וטיפול פסיכולוגי הכול בסדר, מה שאנחנו צריכים עכשיו זה שיסדרו את הנזק כמה שיותר מהר. אי אפשר לחזור לשגרה. אני ישנה עם טרנינג מרוב פחד שאצטרך לרוץ לממ"ד".

בבאר שבע, יש עשרות משפחות שבתיהן ניזוקו קשות מפגיעת רקטות גראד. בבניין אחד בעיר, נפגעו במהלך המבצע כמה וכמה דירות. אחת מהן היא זו של רועי אזולאי, שמספר: "אנחנו עדיין חזקים ויש לנו קצת אורך רוח. כשיש אזעקה כולם עוזרים לכולם. כשפגע הטיל בכניסה לבניין הייתי פה. היינו בחדר המדרגות, ויש לאחת השכנות ילדה נכה. כל פעם שיש אזעקה שכן אחר מגיע, מרים אותה ועוזר לה לרדת למרחב המוגן. עכשיו אנחנו מנסים לחזור לשגרה, מוכנים לספוג ולהישאר בתנאים הלא אנושיים האלה".

אצל משפחת נניקשווילי. "כבר לילה שלישי שאנחנו ישנים בלי תריסים"(צילום: עידו ארז)

באשדוד ובבאר שבע אנשים כבר התרגלו(צילום: עידו ארז)

משפחת סרגייב עדיין מנקה את הבלגן שהותירה אחריה הרקטה. "כששמענו את האזעקה, כרגיל לקחתי את הקטנה, אליסה בת השלוש, ואת הכלבה וירדנו עם כל השכנים לקומה השנייה", מספר האב סרגיי. "כבר התרגלנו. פתאום שמעתי בום וכל הכניסה הייתה עשן. השכנות בקומה הראשונה צעקו 'אין לנו בית. זה נכנס לבית שלנו!'".

האם ויקטוריה, מורה לחינוך מיוחד, נשארת בבית יחד עם בעלה, מתקין צלחות לווין. "אני בוועד", אמרה, "אז אני מטפלת בענייני הכניסה, כדי שיסדרו מה שיותר מהר. מתקשרים אלינו חברים ובני משפחה, אומרים לנו 'בואו אלינו', אבל איך אני אעזוב את הבית? צריך לסדר".

נתקן את הנזק ונשכח

סרגיי מספר היכן היה כשביתו נחרב: "עבדתי באשקלון תחת האזעקות כשזה נפל בבאר שבע. היום אני לא עובד. חבר שלי התקשר אליי וסיפר לי שהבניין שלי נפגע". למרות הכול, ויקטוריה לוקחת את ההרס בפרופורציות: "כשאני בחוץ אני לא מרגישה בטוח, אבל זה נגמר בטוב, אז למה לטחון? היה ונגמר. נתקן את הנזק ונשכח. יש לנו ברירה חוץ מלספוג?".

"יש לנו ברירה חוץ מלספוג?". תוצאות פגיעה ישירה בבאר שבע(צילום: הרצל יוסף)

נשארים, בכל זאת. באר שבע(צילום: הרצל יוסף)

זה מה שנשאר. תוצאות פגיעה של רקטה בבאר שבע(צילום: הרצל יוסף)

טטיאנה שפדוב הייתה עסוקה בניקיונות אינטנסיביים בדירה ובתליית הכביסה הנקייה. "הייתי אצל הבת שלי ושמרתי על הנכדה כשזה קרה. רק בערב יכולתי להיכנס הביתה. כבר הספיקו לשים חלונות. רק לפני חצי שנה החלפנו אותם". מחוץ לבניין שנפגע ישבו ילנה וחברתה טטיאנה. "היום אנחנו בסדר", אמרה ילנה, העובדת כקוסמטיקאית. "אנחנו מקווים שזה ייגמר בימים הקרובים אבל רגילים למצב ומתגברים. הבן שלי בן 6. הוא לא מסתדר עם המצב. כשהוא בבית הוא יושב לידי, מחזיק אותי. אני לא יודעת מה יהיה, מה יקרה". 

למרים ורטנברג בת ה-15 היה מזל. כל הבית של משפחתה ניזוק מלבד חדרה, הצבוע ורוד נוצץ. אמה לובה עובדת כעובדת ניקיון ואביה עבדול מתקין מזגנים. "היה פחד. ישר כל השכנים התחילו להיכנס ללחץ, הם לא ידעו מה לעשות. לא

ציפינו לדבר כזה. כבר מהשבוע שעבר אני לא בלימודים. זה קשה אבל מנסים להעביר את הזמן. עכשיו גם הרבה יותר מלחיץ באזעקות".

אמה לובה אומרת שלמרות הכול המשפחה תישאר בבית: "זה מפחיד אבל אין ברירה. צריך להישאר ולסדר. אנחנו לא עוזבים את באר שבע. אין מה לעשות. בכל מקום יש מלחמה. כולם עוזרים אחד לשני. כל השכנים עוזרים כדי לחזור לשגרה".