הנזק למשק מהמלחמה: כ3- מיליארד שקל
שר האוצר נפגש אתמול עם נגיד בנק ישראל לדיון ראשון מאז תחילת הלחימה בדרום: "בינתיים אין פגיעה משמעותית בכלכלה". אם תימשך הלחימה הנזקים יהיו גדולים יותר, בעיקר אם התיירות לישראל תפחת משמעותית ויהיה צורך לממן לאורך זמן גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים
הנזקים למשק משבוע הלחימה עד כה צפויים להסתכם ב3- מיליארד שקל - כך עולה מנתונים של משרדי הממשלה, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר, בנקים ובתי השקעות.
- ומה עם זכויות המילואימניקים?
אם תימשך הלחימה הנזקים יהיו גדולים יותר, בעיקר אם התיירות לישראל תפחת משמעותית ויהיה צורך לממן לאורך זמן גיוס של עשרות אלפי חיילי מילואים.
במקרה כזה צפוי גידול נוסף בגירעון בתקציב המדינה – דבר שיחייב עוד קיצוצים בתקציבי הרווחה, החינוך ופעילויות חיוניות אחרות.
"נדאג לפיצוי הולם"
"נפצה את כל העובדים שנאלצים להיעדר מעבודתם בדרום עקב הוראות פיקוד העורף, ונדאג לפיצוי הולם גם להורים לילדים שנשארים עימם בגלל סגירת מוסדות החינוך." כך אמר אתמול ל"ממון" שר האוצר יובל שטייניץ לאחר שקיים דיון ראשון עם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, על מצב המשק עקב הלחימה בדרום.
"נבדוק כיצד ניתן יהיה לסייע לעסקים הקטנים שייקלעו לקשיים עקב הלחימה," אמר שטייניץ, "כבר החלטנו לדחות את תשלומי המס, את הגשת הדוחות התקופתיים ואת תשלומי הביטוח הלאומי לכל התושבים עד 40 ק"מ מהרצועה."
אתמול הודיעה רשות המסים על ארכה נוספת לכל תשלומי המסים התקופתיים – מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויי מס הכנסה – לכל מי שמתגורר באזור של עד 40 ק"מ מרצועת עזה עד 27 בנובמבר, במקום עד 21 בנובמבר. כן יידחה המועד להגשת דוחות שנתיים למס הכנסה מ30- בנובמבר ל31- בדצמבר לכלל הנישומים.
"המשק לא ינזק משמעותית"
שטייניץ הוסיף כי "ברור שיש הוצאות לצבא ונזקים לרכוש שנצטרך לממן, אולם לפי שעה אין פגיעה משמעותית בכלכלה מעבר להוצאות הצבא על גיוס מילואים והלחימה ולצורך פיצוי תושבים על נזקי רכוש. הנזקים לא צפויים להימשך לאורך תקופה. המשק לא יינזק משמעותית."
גורמים כלכליים מעריכים שמערכת הביטחון תדרוש פיצוי של 2-1 מיליארד שקל על ההוצאות המלחמתיות. "חשבון" ראשון, של 750 מיליון שקל, להצטיידות בעוד סוללות של "כיפת ברזל" כבר הוגש, כאשר במקרה הזה ארה"ב תממן את ההוצאה.
העלות למערכת הביטחון תכלול את עלות התחמושת (כל שיגור טיל של כיפת ברזל עולה כרבע מיליון שקל,( עלות הוצאתם של מאות טנקים וכלים ביטחוניים לפעילות מבצעית מתוך מחסני חירום, גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים, הלנתם, האכלתם, הסעתם ומתן ציוד צבאי יקר, אלפי שעות טיסה של כלי טיס, הוצאות דלק גבוהות לניידות הכוחות ועוד.
מפסידים מיליונים ביום
הנזק למשק האזרחי עצום: עשרות אלפי חיילים מגויסים ועוזבים את מקומות העבודה. בנוסף, בעלי עסקים באזורים שבטווח הטילים מפסידים עשרות מיליוני שקלים של הכנסות ופעילות כלכלית. הפסד הפדיון במגזר המסחר והשירותים בדרום מוערך ביותר מ100- מיליון שקל ביום.
נזק עצום נגרם כבר לרכוש – לבתים, לכבישים, לציוד ציבורי, לתשתיות, לכלי רכב, לבתי עסק ועוד. כבר כעת מוערכים הנזקים בעשרות מיליוני שקלים מדי יום.
הפעלת מל"ח (משק לשעת חירום) תעלה מיליוני שקלים. בעלי עסקים קטנים יפוצו על ידי רשות המסים ויקבלו הנחות מס גדולות שייגרעו מהכנסות המדינה ממסים.
פתיחת מאות מקלטים ברשויות המקומיות, שיפוצם ואחזקתם תעלה עשרות מיליוני שקלים לרשויות המקומיות, שידרשו את מלוא הוצאותיהן מקופת המדינה. הוצאות מד"א, מכבי האש, המשטרה, זק"א וארגוני הצלה וחירום נוספים מוערכות בעשרות מיליוני שקלים.
הצמיחה בישראל צפויה להיפגע בעשירית אחוז בכל שבוע של לחימה. גם הייצור המקומי ניזוק והתיירות נפגעת. כדי "לסתום" את החור החדש בתקציב, צריכים כבר עכשיו לתכנן באוצר קיצוצים תקציביים והעלאות מסים מעבר ל14- מיליארד השקלים שדרושים כיום כדי לצמצם את הגירעון החריג בקופת המדינה. "הציבור יצטרך לשלם מכיסו על חלק מההוצאות המלחמתיות החדשות," אמר גורם כלכלי בכיר.
ביישובים שהושפעו משמעותית מהלחימה בדרום פועלים כ22,893- עצמאים, מתוכם כ1,241- עובדים ביישובים במרחק 7 ק"מ מרצועת עזה ששגרת חייהם הופסקה לחלוטין והם אינם יכולים לעבוד.
יתר העצמאים, כ,21,652- פועלים בטווח של 40-7 ק"מ מהרצועה. עצמאים אלו יכולים לעבוד, אך תלויים בקיום מרחב ממוגן בעבודה ובמציאת תעסוקה לילדים. כך עולה מנתונים שפירסמה אתמול לה"ב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים.
עוד עולה כי הפדיון היומי הממוצע של עצמאי שלא מעסיק שכירים עומד על כ1,055- שקל, ולכן אם הממשלה תפצה את העצמאים על אובדן הפדיון הפיצוי יכול להגיע עד 24.2 מיליון שקל ביום. אם הממשלה תחליט להעניק פיצוי מלא לתושבים בטווח של 7-0 ק"מ ופיצוי ממוצע של 50% ליתר התושבים, הפיצוי על אובדן הפדיון יעמוד על כ12.7- מיליון שקל ליום.
השתתפו בהכנת הכתבה: ליטל דוברוביצקי ובני ברק
הידיעה התפרסמה במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
